רובי חן - "הכל יקר" (3:30)
רובי חן, זמר תוניסאי שנחשב למלך (ולהפך), הוציא עד כה 32 אלבומים, ביניהם זכורים במיוחד "המיטב של רובי חן", "להיטים בתוניסאית", "חאפלה תוניסאית", "חגיגה תוניסאית", "השירים היפים של תוניס", "במיטב השירים מכל הזמנים", "סופר להיטי זהב", וכמובן, אלבום הבכורה הבלתי נשכח - "בלהיטיו הגדולים" - שיצא בשנת 1978.
חן, כפי שניתן להבין, כבר די הרבה זמן לא ילד, אבל הוא עדיין ניחן בהמון חן ובעוצמות בלתי נתפשות של כריזמה. כעת הוא מוציא את הסינגל הראשון מתוך אלבומו ה-33 וההתרגשות, מיותר לציין, רבה. הוא מוחה בו, בעין חצי קורצת, בו על כך שהכל יקר בארץ, ובכלל, בעולם, וש"גברים בגיל 80 יוצאים עם בנות 20 / כי מי סופר שנים כשיש מזומנים" (כפי שמתארת שורת הפתיחה בשיר).
הוא צודק. זה באמת לא בסדר. בני 80 לא אמורים לצאת עם בנות 20 - ובטח לא בגלל מזומנים. זו בהחלט בעיה שיש לתת עליה את הדעת, אבל קודם כל אנחנו, בתור חברה שבה מתרחשים דברים כאלה, צריכים לשאול את עצמנו למה יוצאים מתוכנו גברים שמוציאים לרדיו שירים שמכילים משפטים עילגים ואנטי-ליריים כמו "גברים בגיל 80 יוצאים עם בנות 20, ויושבים על הפקה מוזיקלית רעועה וקמצנית שמתכתבת יפה מאוד, בלי כוונה, עם המוטו של השיר.
"במרינה על החוף", שר חן, "מחפשים דירה עם נוף / עם שישה חדרי שינה / ופרחים בכל פינה". לא, השיר הזה כנראה לא ידבר לאנשים עם אלרגיה לאבקנים. גם לא לאנשים עם אוזניים. (כוכב אחד).
מושיק עפיה - "אל מושיע" (3:25)
מושיק עפיה מתחנף פה קשות לאלוהים, אבל אלוהים, כידוע, לא פראייר. הוא יודע טוב מאוד מתי אדם חש בצורך אמיתי וכן להודות לו ולפאר את שמו, ומתי אדם נזכר בו שנייה לפני יום כיפור, בשלב הסיכומים הסופיים של גזר דינו, ומנסה לשבש הליכי משפט בעזרת פזמון ברסלבי מעצבן עד כדי הזעה מוגברת והתפקעות מוח.
נכון, לא יפה לדבר ככה על יצירות שאנשים עמלו עליהן. בטח לא לפני יום כיפור. סליחה, פזמונים ברסלבים, אני מתנצל. הטראנס המיושן והפרימיטיבי שמחובר כאן לערוץ השירה (המאונפפת והסתמית) של עפיה לא ראוי אפילו לפלייליסט של נחמן-מובילים. בכלל, נשמע שדוד גבות פחות התעניין בשיר עצמו, על שפתו הדלה ועל ערימת הקלישאות האמוניות שבו - והתמקד, כאמור, בסגירת הפינה של יום כיפור.
אולי, אם אלוהינו רחום במידה סבירה פלוס, זה יצליח לו: עפיה יזכה, בעזרת השם, לחתימה טובה והמשימה הנוכחית שלו (השיר הזה) תוגדר, בדיעבד, כהצלחה גדולה. מצד שני, הפזמון קליט מדי - מה שעשוי לגרום להידבקות במשהו הרבה יותר מסוכן מנגיף הזיקה. אם אלוהינו היה רחום במידה סבירה פלוס, אין סיכוי שהוא היה מאפשר לשיר כזה להיברא. בקיצור, עפיה המסכן הולך לחטוף כהוגן ביום כיפור. שלא נדע. (חצי כוכב).
אלי חיים - "אשלייה" (4:12)
הצילו. חי בקרבנו איש עם מבט מפחיד וכנפיים של מלאך. קוראים לו אלי חיים, על פי ההודעה לעיתונות הוא מבצע פה "דאנס מזרחי ענק ומבטיח", ועל פי ההאזנה לשיר צריך לקוות שהבחור מבטיח, בין השאר, שבזה הרגע הוא מפסיק לשיר. הוא בן 27 עם תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה, למען השם (גם זה מההודעה לעיתונות). מה הוא עושה פה? מה לו ולקיפוחנו החם והנעים? צדקו דודותיו כשצבטוהו בלחי והסבירו לו שמוזיקה זה לא מקצוע. שייקח את הידע שלו בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה וינתב אותו למקום אחר - נאמר, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה.
המוזיקה - גם זו שהוא כביכול מכוון אליה (דאנס קלאבי מהזן הסליזי ביותר שקיים בטבע) - ממנו והלאה. בהגשה שלו אין כל זכר לחשמל והאלקטרוניקה שלו נשמעת כמו משקה אנרגיה מקולקל. זה אמור, כנראה, לגרום לצעירים נלהבים ונטולי חוש טעם לשמוח ולהתקרחן, אבל זה בעיקר מפחיד. לא בטוח שמדובר ב"אשליה", כמו זו שחיים שר עליו פה. או כמו זו שהוא חי בה ביחס להיותו זמר. (חצי כוכב).
עלמה זהר - "כחולת עיניים" (3:22)
דווקא יש עתיד לפופ הים תיכוני - ועיניו, בפרפרזה על השיר המצוין הזה של עלמה זהר, כחולות. הוא נמצא כרגע כאן, בין מזרח למערב. דודו טסה (מלים, לחן והפקה מוזיקאלית) מוציא פה מזהר עי"ן גרונית, מושיב אותה על גרוב מזרחי ומגביר בכך, באופן טבעי, את עוצמת הקשר שלה לשורשים.
מבנית, אווירתית ורתמית, "כחולת עיניים" מזכיר קצת דברים מהאלבום הראשון של זהר - קצת את "אגוטריפ" והרבה את "שמיים אפריקאים" - אבל הוויסות החכם של טסה לעבר הליבה החדשה הזאת, המזרח-תיכונית, מוסיף עניין רב לקולה ולאופי הגשתה, שכבר כמעט מיצו את עצמם לגמרי עד כה.
כשזהר שרה, בגוף שני (כגבר או אישה שפונה למישהי, אולי לה), לרקע ריתמוס אוריינטאלי, על "כחולת עיניים / צלולה במים / חוזרת מהים בצהרים", אפשר אולי להתייחס לזה כאל פרשנות לירית, בסיוע מוזיקאלי, לגשר שנוצר בשנים האחרונות בין מערב למזרח, בין "כחולת עיניים" ל"הים בצהרים" - גשר ישראלי אותנטי שהולך ונבנה גבוה-גבוה, הרחק מעל הטוקבקים הגזעניים שהמדור הזה מקבל כל שבוע.
נקווה שהעבודה על הגשר הזה תסתיים כמה שיותר מהר - אבל זה, כידוע, כבר תלוי בחרדים. שבת שלום. (שלושה כוכבים וחצי).