משרד התרבות דוחה את טענות מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים ו-וועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, שעתרו לבג"ץ נגדו בדרישה להורות על חלוקה שוויונית של תקציב המשרד, ומבקש למחוק את עתירתם.
העתירה הוגשה בשנת 2012, בעת שלימור לבנת כיהנה כשרת התרבות. בעתירה דרשו העותרים ממשרד התרבות תשובה מדוע הוא אינו מעביר חמישית מתקציבו לארגוני ספרות, קולנוע, מחול, תיאטרון, גלריות, שירה, מוזיאונים, בתי ספר לאומנויות, ספריות, אתרי מורשת, ומכוני מחקר לתרבות הערבית, שפועלים בישובים הערבים ומפיקים בשפת אמם (ערבית) של חמישית מאזרחי המדינה. מרכז מוסאוא, כך פורסם, החל בהתכתבויות עם משרד התרבות עוד בשנת 2009, הציג את הנתונים המעידים על האפליה בתקציבי המשרד, ויזם דיונים בפני וועדות הכנסת אך לא נראתה תוצאה. במוסאוא טענו כי לחברה הערבית נגרמו נזקים קשים, וכי מוסדות התרבות הערבים עמדו בפני קריסה.
בתשובה שהגיש היום (ראשון) משרד התרבות לבית המשפט העליון, נמסר בין השאר כי המשרד פועל "לקידום וחיזוק פעילות תרבות בפריפריה, ובכלל זה בקרב המגזר הערבי". בין השאר נטען על ידי משרד התרבות כי עבור תקנת תמיכה חדשה בעניין סל תרבות לרשויות מקומיות "הועברו למשרד סך של 50 מיליון ש"ח, שהינו תקציב חדש ותוספתי". נמסר עוד כי המשרד פועל לחיזוק הפריפריה באמצעות מבחני תמיכה קיימים. "במסגרת תיקון מבחני התמיכה המקצועיים הספציפיים הקיימים", טוען משרד התרבות, "הוחלו תיקונים ליצירת הסדרים וקריטריונים ברורים חדשים או להעצמה משמעותית של קריטריונים קיימים, שתוצאתם הסרת חסמים לכניסתם של גופים חדשים למבחני התמיכה ולהגדלת הסיוע למוסדות הפועלים בפריפריה, ובכללה לציבור הערבי, בתחומי תרבות שונים (...) תאריך תחילתם של התיקונים הוא מיום 1.1.16, כלומר, התיקונים מופעלים כבר השנה (...) לתיקונים המפורטים צפויה השפעה ישירה או עקיפה על תקצוב התרבות הערבית".
המשרד מציין כי הוא מצוי ב"שנת מעבר" בין מבחן תמיכה אחד למבחן תמיכה שני. "ונוכח התנהלות כלל מערכת התמיכות, יהיה ניתן להתחיל בבחינת השפעתם של התיקונים על ביצוע הגופים הנתמכים ועל תקצוב התרבות הערבית ובבחינת גודל ההשפעה לכל המוקדם בתחילת הרבעון השלישי של שנת התקציב הבאה, לאחר בחינת בקשות התמיכה שיוגשו לשנת 2017".
בנוסף, המדינה מציינת את תיקון מבחני התמיכה במוסדות תרבות בפריפריה. "כחלק ממדיניותו הנוכחית של המשרד הוחלט לתקן מבחן זה באופן שמוסדות התרבות הסמי-מקצועיים במגזר הערבי, הנתמכים באמצעות מבחן התמיכה בתרבות ערבית, יוכלו לקבל תמיכה נוספת באמצעות מבחני התמיכה במוסדות תרבות בפריפריה. התיקון מחולל שינוי מהותי ומשמעותי הן במדיניות המשרד כשלעצמה והן מבחינת משאבי התקציב שיועמדו לרשות מוסדות אלה", נטען.
משרד התרבות מוסיף כי קיימת יוזמה להתקנת מבחן תמיכה חדש לתמיכה בפעילות מוסדות תרבות חדשים, "מבחן ינוקא" שמו. "משרד התרבות החל בדיונים עקרוניים לגיבוש מבחן תמיכה חדש, שיאפשר מתן תמיכה בפעילות מוסדות תרבות חדשים שלא יכלו להיתמך עד כה מתקציב משרד התרבות עקב מגבלות ההסדרה הקיימת. נעדכן כי נושא זה טרם קודם, אך לא מן הנמנע שהתוצאה המבוקשת תושג באמצעות מבחן התמיכה בסל תרבות עירוני", כתב משרד התרבות.
בנוסף, המדינה טוענת כי הוגדל תקציב תקנת תרבות ערבית. "כפי שציינו המשיבים בהודעה המעדכנת האחרונה שהוגשה מטעמם, תקציב הבסיס הקיים של תקנת התמיכה בתרבות ערבית עמד בשנת 2014 על סך של כ- 11.8 מיליון ש"ח, בשנת 2015 על סך כולל של כ-20.5 מיליון ש"ח (14 מיליון ש"ח בסיס + 1.5 מלש"ח בתקנה + 5 מיליון ש"ח הקצבה תוספתית מיוחדת ביוזמת ח"כ אחמד טיבי) ובשנת 2016 על סך של 20 מיליון ש"ח (17 מיליון ש"ח בבסיס תקציב +3 מלש"ח על שינויו)".
"המשרד מתכבד לעדכן את בית המשפט הנכבד כי בעקבות הסכמות אליהן הגיע עם משרד האוצר תקציב הבסיס של תקנת התמיכה בתרבות ערבית יעמוד בשנת 2017 על סך כולל של 28 מיליון ש"ח (17 מיליון ש"ח בסיס 2016 + 6 מיליון ש"ח לבסיס התקנה + תוספת חד-פעמית של 5 מיליון ש"ח) ובשנת 2018 על סך כולל של 34 מיליון ש"ח (23 מיליון ש"ח בסיס התקנה + 6 מיליון ש"ח תוספת לבסיס + תוספת חד-פעמית של 5 מיליון ש"ח)".
"מדובר בגידול של כ-190% בתקציב התקנה על פני תקופה של 4 שנים, גידול משמעותי לכל הדעות. לצורך המחשה תקציב המדינה גדל בכ-2.7% (בתוספת מדד) בכל שנה", טוען משרד התרבות. עוד טוען המשרד כי מתוכננים פרויקטים שונים, ובהם חלוקת מלגות, תמיכה במכינה לתיאטרון בנצרת (שיתוף פעולה בין פרינג נצרת ויורם לוינשטיין), הקמת המוזיאון הערבי הראשון, הסינמטק, בית ספר לתיאטרון ועמותת גג לאמנים הערבים.
"בנסיבות אלו", מסכם משרד התרבות, "עמדת המשרד היא כי העתירה מצתה את עצמה, וכי דינה להימחק".
ממרכז מוסאוא נמסר בתגובה: "מאות מיליונים התווספו לתרבות העברית מאז הוגשה העתירה, ולתרבות הערבית נותנים פירורים והרבה תראפיה בדיבור. מאז הוגשה העתירה בשנת 2012 ראינו לפחות שלוש תוספות תקציביות משמעותיות לתרבות העברית, ופירורים לתרבות הערבית. המשרד מצפה שהערבים יסתפקו בתראפיה בדיבור ומעט מעשים שנדרשו בעקבות סקר צרכים שנערך בידי המשרד בהוראת שופטי בג"צ".
"נציגי המשרד התחייבו בפני שופטי בג"צ בדיון האחרון לגבש תוכנית עבודה שמבוססת על סקר הצרכים עליו הורו השופטים. תקציב המשרד עלה במאות מיליוני שקלים מאז הוגשה העתירה לבג"צ, והתקציב לתרבות הערבית נותר 3%. המשרד אף לא פירט את חלוקת תקציב 2016 שכבר התבצעה ולא טרח להראות לשופטים את הסכומים האמיתיים שהועברו למוסדות התרבות הערבית".
"במקום לתקן את העיוות ההיסטורי", הוסיפו במרכז מוסאוא, "לילד הערבי לא יהיה תיאטרון מקצועי, מוזיאון, בית ספר לאומנויות, סינמטק, קולנוע, בית ספר למחול או אפילו גלריה ראויה לשמה. אנחנו נבקש שבג"צ יפסוק בהתאם לסקר הצרכים ויקבע שיש להעביר לתרבות הערבית לפחות 100 מיליון שקלים כבר מתקציב שנת 2017".
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא שהגיש את העתירה מטעם ועד ראשי הרשויות המקומיות הערביות, מסר בתגובה: "עד לשעה זו לא קיבלנו את תגובת הפרקליטות שהועברה לתקשורת, אך לא הגיעה לידי עורכי הדין שלנו!!! מצער שהמשרד פועל ליחצ"ן תגובה לבית המשפט טרם נמסרה לעותרים".
(עדכון אחרון: 21:10)