ריקי מרטין עומד על הבמה. זיעה ניגרת במורד צווארו. לפתע הוא מרעים בקולו "לה בומבה!". ואז, עם הסימן הזה, מתחילות החצוצרות לנשוף ועשרות זוגות סחים בקהל נעים במקצב הסלסה כשהם מחייכים ומפנטזים, סביר להניח, על הקפה של שישי בבוקר, כן, עם חלב סויה וביצת עין. לא, בלי זיתים ירוקים בסלט, לחם דגנים. תודה. אני מעיף מבט מפוחד לעבר הבחורה שיושבת בכיסא לידי, גם לה מבט מפוחד, גם היא הגיעה לבד להופעה. לאחר רגע אחד של פחד משותף אנחנו מחליטים להפנות מבטים לכיוון השני. אותנו הסלסה הזו לא תכבוש.
המרד הקטן הזה היה רגע אחד בודד ונדיר שבו מרטין לא כבש את כל הנוכחים בהיכל מנורה מבטחים. מרטין, חודשים ספורים לפני יום הולדתו ה-45, הגיע לישראל במסגרת סיבוב ההופעות העולמי הנוכחי שלו לאחר שני ביטולי הופעות והצליח, בצורה די מרשימה - חייבים להודות, לסחוף כמעט כל אחד מ-6,500 האנשים שהגיעו להופעתו. כולם רצו לגעת במרטין - ומרטין, מלווה ברקדנים ורקדניות שלא לובשים הרבה, יודע את זה ומנצל זאת לטובתו. עם הגייז הוא פלירטט בסדרת שירים מקפיצים עמם פתח את ההופעה (כמו "Shake Your Bon Bon" ו-"Drop It On Me" שנפתח באזעקה מצמררת) ולעקרות הבית הוא הקדיש את פרק הבלדות שמעט הוריד את הקצב באמצע ההופעה. בין מבט מרמז אחד לנגיעות בגוף ואוורור החולצה (הצמודה, כמובן), עם כל הריר שנזל לעבר הבמה, שווה שמישהו יעביר ניגוב לפני שמכבי תל אביב תפתח את עונת היורוליג החדשה.
הרבה אהבה היתה אמש בתל אביב. מרטין אהב את הקהל הישראלי והקהל הישראלי אהב אותו בחזרה. ממש לפני שההופעה הסתיימה, חלטר המאהב הלטיני כמפעיל קהל ולא היה ברור מי מתרגש יותר: הקהל שהניף ידיו לכל עבר לפי המקצב או מרטין שהופתע משיתוף הפעולה הנלהב בדיוק כמו שהפתיע כשאחד מהרגעים הגדולים בהופעה היה ביצוע אנרגטי בואכה רוקיסטי לשיר "Come With Me". ביצוע שהיה דוגמה נהדרת לעיבודים המוזיקליים המשובחים בהופעה ושנדמה שגרם לפליטת "וואו" קולקטיבית מהנוכחים בהיכל כי היה פשוט כל כך טוב.
משום מה, נהוג לבחון אמנים שמגיעים להופעות בישראל לפי קלישאת "שיא בקריירה". נכון, תמיד טוב לראות אמן מופיע בשיאו אבל שיא לא נמדד רק בכמות להיטים בפלייליסט. שיא גם יכול להיות משהו אחר לגמרי וכשריקי מרטין מבצע את "It's Alright" כשהוא לבוש בחצאית ומעניק לשיר הפופ משמעות חדשה ועוצמתית, הוא לא צריך שיר בפלייליסט כדי להיות בשיאו. ברגע אחד מעורר השראה, מרטין רומס ברגליו השריריות את כל הקלישאות ועוקף בסיבוב כל אמן שמככב בערוצי המוזיקה השונים.
בתום שעה וחצי של להיטי פופ (כולל הלהיטים הגדולים "Livin' La Vida Loca" ו-"Maria" כמובן), בלדות וריקודים, ירד מרטין מהבמה והותיר את הקהל משתוקק לעוד. לכאורה, הופעה קצרה בהתחשב באורך הקריירה המוזיקלית שלו אך כל שיר נוסף היה הורס את התמהיל ואת האווירה - אם תרצו, מרטין מצא את נקודת הג'י המוזיקלית וידע מתי לעצור. בדיוק כמו מאהב לטיני ראוי שסיים לנענע את הישבן וכעת הלך לנוח עד הסיבוב הבא בידיעה שסיפק שואו מושלם.