פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אס"ק ביש: "תאג"ד" היא חומר גלם לסדרת דרמה בעלת משמעות

      הדרמה היומית הצבאית החדשה של yes סובלת מטעויות טכניות בסיסיות מתסכלות, כי הן רק מדגישות עד כמה הסדרה הזו יכולה וצריכה היתה להיות טובה יותר

      אס"ק ביש: "תאג"ד" היא חומר גלם לסדרת דרמה בעלת משמעות

      המושג "דרמה יומית" מיד מעלה על הדעת תפישה מסוימת. סדרות מוקפדות פחות, משוחררות יותר, כאלה שללא ספק היו יוצאות נשכרת מבחינה יצירתית לו נוצרו בפורמט סבלני יותר, שבועי. לא שדרמות יומיות אינן משמעותיות ביצירה העברית - ודי אם נציין את "עספור", "משפחת זגורי" ו"טלנובלה בע"מ" - אבל עם ריבוי הפרקים נרשמת ירידה בסטנדרטים.

      זה מצחיק, כי את הסטיגמה הזו מאששת מיד בסצנה הראשונה שלה "תאג"ד" של yes, המצטרפת החדשה לז'אנר. כבר בדקה הפותחת יש טעות המשכיות: דמות החיילת מופיעה רגע אחד עם חולצה סגורה, ואז פתוחה ואז שוב סגורה. זו פאדיחה שניתן היה להימנע ממנה לו רק היה יותר זמן להקדיש תשומת לב ליצירה. בהמשך הפרק הראשון יש עוד אחת כזו, כאשר כבש בתוך המשאית הצבאית נעלם פתאום מתוכה כשאין בו צורך, ואז חוזר שוב כשנזכרים בקיומו.

      קשה לקחת ברצינות סדרה שלא לוקחת את עצמה ואותנו ברצינות. "תאג"ד" היא לא איזו קומדיה עם קריצה מתמדת שאפשר לזרום איתה על טעויות, כמו הדרמה היומית הצבאית הקודמת של yes, "השיר שלנו". מדובר בדרמה שמנסה לפחות בחלקה להיות רצינית ולגולל סיפור על אנשים שמתעסקים בחיים ומוות, כולל רגעים דרמטיים ומאסיביים כמו סצנות טראומה קצביות וקשות עם מצלמת כתף נרעשת כמיטב המסורת של "E.R", והמחיר הנפשי שמקרים כאלה גובים מהעוסקים במלאכה. היא עוקבת אחר חבורת חובשים וחובשות של גדוד צנחנים בנקודה כלשהי בארץ, שחייהם מסתבכים כאשר אחד מלוחמי הגדוד מתגלה משופד אבל חי, וסובל מהזיות בגלל תרופה לא נכונה שניתנה לו. הרופא שמואשם בטעות הזו חושד כי לא בכך מדובר, אבל מודח לפני שעולה בידו לבדוק את העניין. תומר קאפון ("פאודה") מככב בתור החובש הבכיר, סביבו יתר החובשים מגולמים על ידי שחקנים צעירים ואסתטיים, ומלבדם גם יחזקאל לזרוב כאן בתפקיד הרופא המחליף הקשוח, קובי פרג' על תקן הרס"ר ומיקי לאון בתפקיד זעיר (לפחות בפרקים הראשונים) כמפקד הגדוד.

      תאגד (יח"צ , צילום : אוהד רומנו)
      הורמונים גועשים. "תאג"ד" (צילום: אהד רומנו)

      לא הכל חמור סבר ב"תאג"ד", רחוק מזה. בכללה היא מקנה תחושה קלילה, או לפחות של תמהיל טוב בין מרכיביה. בין האירועים הרי הגורל והקנוניה המתרקמת, לבין ההווי הצבאי (אם כי חלקו מאולץ למדי), ההורמונים הגועשים, המשולשים הרומנטיים, מכירת תרופות פגות תוקף לבדואים בסביבה או הטבח המפחיד שמדיר חובש כי נתן פטור למישהי יפה מתורנות מטבח. "תאג"ד" עובדת במקביל במספר חזיתות שלפחות בחלקן מספקות עניין מסוים, ניחנת לכל אורכה במשחק לא רע של רוב הנוכחים, הדיאלוגים סבירים וקולחים, הצילום והעריכה מוצלחים רוב הזמן.

      אבל זה מה שמתסכל. התשבחות לא באמת צריכות להיות כל כך מסויגות. זו יכולה היתה להיות דרמה משובחת של ממש עם סופרלטיבים הרבה יותר מובהקים. הטעויות הטכניות של "תאג"ד" משקפות את הבעיה הכללית שלה, את היותה חומר גלם לסדרה שהיתה יכולה וצריכה להיות טובה יותר. כלומר, ממש מרגישים את זה בזמן הצפייה. משהו בה צולע ומעלה את התהייה אם היא באמת שווה התחייבות לשעתיים וחצי שבועיות שלה במשך חודשיים (כלומר ל-40 פרקים). עם כל כך הרבה טלוויזיה מעולה מסביב, זו פריבילגיה שאין לאף אחת.


      "תאג"ד" משודרת בימים א'-ה' ב-20:30 ב-yes אקשן וזמינה ב-yes VOD.