(בסרטון: ג'קו אייזנברג שר "השרב נשבר")
"זה מצחיק אבל אני מרגיש לפעמים שיש בי ילד שלא מיצה את עצמו. ובא לי שהוא ימצה את עצמו לפני שיהיה לי באמת ילד", ג'קו אייזנברג אומר כשאנחנו יושבים לצד שולחן בית קפה נחמד בנתניה, עיר הולדתו ומגוריו. "הייתי בן 26 כשכל העניין קרה וכל החברים שלי היו בזוגיות, ולאט לאט כולם התחתנו בשנים האלה והביאו ילדים. ואני, בעקבות כל הדברים שקרו, התעסקתי מאוד בעצמי, בלטפל בעצמי, בלנסות להבין איפה אני עומד, בלנסות להרים קריירה, והזנחתי מאוד את הדבר הזה שנקרא זוגיות ומערכות יחסים. ומצאתי את עצמי פתאום רווק בן 36. הייתי בטוח שבגיל הזה כבר אהיה עם ילדים ואולי אפילו בפרק ב' כבר, גרוש, מתחיל את מערכת היחסים השנייה", הוא צוחק.
בימים אלה אייזנברג שכבר חושב על זוגיות ומשפחה, מציין עשור לזכייתו בגמר העונה הרביעית של "כוכב נולד", עוד בתקופה שהמליכה מלכים וקבעה את סדר היום של הריאליטי הישראלי ואולי גם את זה של המוזיקה הישראלית. יומיים לאחר זכייתו התרחש המפנה בעלילה: בריאיון שהעניק ל-"7 לילות" סיפק הזוכה הטרי כמה אמירות מעוררות מחלוקת, בין השאר בענייני אי שירותו בצה"ל ויחסו למדינה (וגם התבטאות חריפה כלפי רמי קלינשטיין שסיבכה אותו עם חברות התקליטים "הליקון") והשאר היסטוריה. אייזנברג, שכבר זכה למקום מובטח בפסגה, נתקל בגל מחאה של המון זועם, שכלל גם ראשי ערים ומשפחות שכולות, שהתקוממו וקראו להחרימו בעקבות דבריו נגד צה"ל בתקופה שלאחר מלחמת לבנון השנייה. בכך סוכל המשך דרכו המבטיחה של אייזנברג, שמאוחר יותר התנצל על הדברים. בשיחה עימו ג'קו מספר בגילוי לב על העשור שעבר - המעבר לאמסטרדם, החזרה לארץ, התהליכים וההתמודדות, וכמובן הרצון העז להצליח במוזיקה.
"זה כמו עננה שמרחפת מעל הראש, וייקח לה כנראה באמת הרבה זמן להיעלם. ולפעמים אני מרגיש שעצם זה שבכלל אני מדבר על זה הוא כאילו שאני מחיה את המתים. לפעמים אני אומר לעצמי 'למה? די, אני לא רוצה'", מתאר אייזנברג. עם תחילת ריחופה של אותה עננה, בשיאו של המשבר, הוא ידע תקופות בהן במשך כשנה מיעט לצאת מהבית: "בעקבות השתלשלות האירועים הגעתי למצב שהייתי ממש מרוסק נפשית".
בעקבות זאת, בשנת 2010 עבר לגור באמסטרדם במשך למעלה משנתיים. "נסעתי לשם כדי להחזיר לעצמי את הביטחון העצמי, את החשק, את היצירה, את השקט, את היכולת להיות בן אדם פרטי שוב". עבדתי שם ב'קופי שופ' בהתחלה ואחר כך בחנויות מזכרות. אז עבדתי בעבודות האלה שכולן עבודות פרונטליות מול אנשים, שאילצתי את עצמי לעמוד ולדבר עם אנשים, בידיעה שגם אפגוש ישראלים שמגיעים לאמסטרדם וכנראה שהם גם ישאלו אותי 'מה אתה עושה פה?'.
"בהתחלה זה היה קצת קשה ומביך, ולאט לאט הפכתי להיות גאה במה שאני עושה. וחזר לי החשק הזה לחיות פשוט", הוא מספר. ב-2012 שב לארץ וביקש להתחיל מחדש, אך זה לא היה כל כך פשוט עבורו. "נתקלתי בכמה חומות. גם ב-2012 מצאתי את עצמי נתקל באמת בסיטואציות שהן חד-משמעיות בקשר ישיר לאותו איוונט מצער".
האם בדיעבד היית מעדיף שלא להשתתף ב"כוכב נולד"?
"אני לא יכול להפריד את זה מעצמי. זה כבר חקוק. פעם עוד היתה לי את היכולת להפריד ולהסתכל 'אולי לא הייתי עושה את זה, אולי כן', כל הדילמות האלה ביני לבין עצמי מה היה טוב יותר. אבל זה כל כך לא משנה כבר. עם הזמן אני מגלה שרק דברים טובים יישארו מזה בסוף. כי זה טבעו של העולם. אנשים לפעמים באים ואומרים לי 'בואנ'ה, כל הכבוד לך שאתה חי', יציאות כאלה. פעם לא הייתי מבין את זה, היום אני יכול אפילו לטפוח לעצמי כזה על השכם ולהגיד 'בואנ'ה, אתה לא בן אדם חלש'". לטענת אייזנברג, הוא לא יכול להרשות לעצמו להתחרט על "כוכב נולד". "זה פשוט חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלי כבן אדם. כבן אדם זה וואחד רייד, וכל הכבוד ליקום שמעביר אותנו את הריידים האלה".
מהניסיון שלך, מה היית יכול להמליץ לזוכי ריאליטי כיום?
"בוא נגיד שהיום כוכבי ריאליטי שיזכו בכזה דבר יהיו עטופים כל כך טוב, כי החברות שמתעסקות בזה למודות ניסיון. כל ההיבטים, כל התרחישים, הן יודעות מה זה יכול לעשות, יודעות איך להגן על עצמן בחוזים", אומר אייזנברג, בשונה לטענתו מהמצב בזמנו. "היום התחושה שלי שבחור או בחורה שהולכים לכזאת תוכנית וזוכים - אין סיכוי שהם לא יהיו מטאור בעקבות הזכייה. זאת התחושה שלי, יכול להיות שאני טועה", הוסיף. "היום לכל מקום שאליו ישלחו את הזוכה לראיונות הראשונים סביר להניח שילכו איתו אנשים מטעם ההפקה. תהיה פשוט התערבות הרבה יותר גדולה של ההפקה כדי לעשות באמת את המקסימום שהאמן יצא באור הכי חיובי שיש. וזאת עבודה, אבל יש מי שיעשה אותה היום, ויש מי שמבין הרבה יותר היום כמה היא חשובה".
בשיחה עמו על נושא הריאיון והמשבר שבעקבותיו הוא טוען שההתנהלות כלפיו מצד ההפקה היתה "הזויה". כאשר הוא מתבקש להצביע מה בדיוק לא נעשה כהלכה לטענתו, הוא בוחר להשיב במשל. "תשמע זה כמו שאני אגיד לך קח תינוק, זרוק אותו לבריכה. זהו. עכשיו יש תינוקות שיצליחו להציץ את עצמם ויש כאלה שיטבעו". ב-2014 הגיש אייזנברג לבית המשפט השלום בתל-אביב תביעה נגד זכיינית ערוץ 2 קשת, חברת "טדי הפקות" וטמירה ירדני בגין נזקים נפשיים שנגרמו לו, תביעה שעדיין מתנהלת. "אמן שזוכה בתוכנית ריאליטי צריך להיות עטוף בתחילת דרכו, אבל עטוף הרמטית, לא עטוף חלקית. הרמטית. וצריך להכין את המוצר הזה לעולם. ובלי הדרכה והכנה אז כן, זה יכול להתרסק. וקרו מקרים" (קשת ו"טדי הפקות" סירבו להגיב).
אם היום היה מתפרסם ריאיון כזה של זוכה ריאליטי זה היה מתקבל באופן חמור יותר לדעתך?
"אם היום היה כזה ראיון והיו יוצאים כאלה דברים מפיו של אדם שזכה עכשיו בתוכנית ריאליטי, סביר להניח שכמות הרפש שהיתה עולה לאוויר כלפיו היתה פשוט... ", אייזנברג מדמיין מקרה בעידן שבו הנאצות ברשת הן עניין קבוע ומתקשה לנסח את גודל הלינץ' המקוון שיעבור הזוכה הפיקטיבי. "מצד שני גם התמיכה החיובית באנשים שהם כביכול פגועי רשת גדולה יותר היום. בגלל שפייסבוק הפך להיות מכשיר עיקרי אז יש לך את היכולת לאגד המון אנשים שחושבים כמוך ופתאום לפתוח לעצמך דף שהכול ורוד בו, וזה לא היה פעם. אז התחושה היא שאולי כן, האלימות המילולית תהיה הרבה יותר קשה, אבל מצד שני 'יהיה לי איפה לשים את הראש'. זה תמיד איכשהו מאוזן. אבל התחושה היא שזה לא הולך ונהיה יותר טוב".
אחד מאלה שעמדו לצידו של אייזנברג במהלך אותן תקופות קשות הוא ירמי קפלן, שהפך לחבר קרוב מאז שהשניים נפגשו בתוכנית בערוץ הראשון. "ירמי חיזק אותי כל הזמן, נתן לי במה בימים קשים ואפורים, תמיד פרגן. זה לא רק להתארח אצלו בהופעה, זה לקבל כל הזמן קומפלימנטים מהבן אדם. הוא תמיד היה נותן לי את התחושה כשאני עולה איתו לבמה ש'אל תדאג, הקהל שלי אוהב אותך!. הוא היה גורם לקהל שלו לתת לי בוסטים של אנרגיה". במבצע "צוק איתן" לפני שנתיים אף נסעו השניים להופיע בדרום, בין היתר גם בפני חיילים בשטחי כינוס. מבחינתו סיפר אייזנברג כי הוא חש שמדובר בסוג של תיקון. "מאוד חששתי שיגרשו אותי, שיגידו לי 'אתה? אתה בא לפה להופיע? יא חתיכת עוכר ישראל' וזה לא קרה. להפך. ראיתי חבר'ה צעירים שבאים ומחבקים אותי ואומרים לי תודה שבאת. ואני בכלל לא מאמין שאומרים לי תודה". לדבריו, "זה היה פשוט בשבילי רגעים מקסימים, הרגשתי שייך, וההרגשה הזאת של שייכות היא מה-זה כיפית. לא היו לי הרבה תחושת שייכות בעשור האחרון, וזה דווקא אחד מהרגעים שכן".
כיום אתה מצליח להתפרנס ממוזיקה?
"אני יכול להגיד שאני חי בסופר צניעות, ההוצאות שלי הן פשוט קטנות. עכשיו אני חי עם אמא שלי וגם אין לי רכב שלי, ואני לא בן אדם שהולך וקונה בגדים וקונה זה.... אין לי כמעט הוצאות", הוא מסביר. "זה נשמע כאילו אני איזה פרזיט, אבל אני מה זה עוזר. אני עוזר, אני כל הזמן עוזר", הוא צוחק. על פרנסתו הוסיף: "הרבה אנשים אומרים לי 'אוקיי, אז לך תעבוד'. אני מאוד רוצה לעבוד, אני אוהב לעבוד ואני גם יודע במה. אני לא אלך לעבוד במשהו שהוא לא מוזיקה. יכול להיות שזה האגו הדפוק שלי, כי באמסטרדם למשל הרשיתי לעצמי לעבוד בכל דבר שהוא לא מוזיקה ולא היה לי אכפת, אבל פה משהו אומר לי 'לא, בישראל אתה עושה מוזיקה, זה מי שאתה בישראל. למה? כי ישראל נתנה לך חותמת. אתה מוזיקאי. אתה זמר. אתה יכול לעשות את זה'. אז לא יכול להיות שאני לא יכול לעשות את זה".
לפני כשנה השתתף ג'קו במופע מחווה לאלטון ג'ון ובילי ג'ואל, ביחד עם אמנים נוספים בהם גם הזמרת והשחקנית עדי כהן, אף היא בוגרת "כוכב נולד". העבודה במסגרת המופע חשפה אותו שוב לעבודת צוות. "דרך הפרויקט הזה למדתי לעבוד בצוות. מה שקרה בעקבות זה שפתאום היה לי אומץ לעבוד עם עוד אנשים ואולי לנסות גם לקחת את הצד הזה של מפיק, לנסות לעשות משהו פעם אחת בלי פרונט".
ואכן משם התחיל אייזנברג להפיק מוזיקלית אמן בשים גיל קסנר, ולשם כך עבד בשיתוף פעולה עם המפיק רואי סלע. כעת הוא מתכונן להיכנס לאולפן ההקלטות, לקראת העבודה על אלבום החדש, שאותו יפיק סלע. אייזנברג התייחס לעבודה שמצפה לו לקראת האלבום שהוא מעריך כי ייצא לקראת הקיץ הבא. "חמישה חודשים אינטנסיביים מאוד שבסופם אנחנו מקווים לתת מוצר, אלבום שפשוט יהיה אי אפשר להתעלם ממנו. אי אפשר. זה כאילו שאני הולך באמת ליישם את כל מה שלמדתי ואת כל מה שאני יודע ואת כל מה שאני חושב שטוב באלבום הזה. וביחד עם רואי אני יודע שזה הדבר שיחזיר אותי בחזרה למקום שאני רוצה להיות בו. וכן, ובוא נגיד שסוף סוף האמונה בעצמי קצת חוזרת. כי הכי קל זה להפסיק להאמין".