פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      למה להקת תמוז התפרקה באמת? לא רק בגלל הריב סביב "רוצי שמוליק"

      בספרו העוסק בהרכב המיתולוגי, גורס בועז כהן, כי הטענה לפיה אריאל זילבר אשם בפירוק אינה מוצדקת. בריאיון באולפן וואלה! NEWS מתייחס כהן גם להשפעת התקופה, שבין מלחמת יום כיפור להסכמי השלום עם מצרים, על יצירת אלבום המופת "סוף עונת התפוזים". צפו

      למה להקת תמוז התפרקה באמת? לא רק בגלל הריב סביב "רוצי שמוליק"
      מראיין: שגיא בן נון, עורכת: יפעת רוזנברג, צילומי סטילס: ז'ראר אלון

      לאחר האיחוד מתוקשר של להקת תמוז בחודש הקודם, עומד בקרוב לצאת ספר ראשון שעוסק בלהקה, "וכשאפתח את הדלת" שמו, שכתב בועז כהן, שדרן רדיו 88FM, שבימים אלה מגייס כספים עבורו באתר הדסטארט. אחת הנקודות המעניינות בהן נוגע כהן בספרו מאירה באופן לא בנאלי את נסיבות פירוק ההרכב המיתולוגי. באופן מסורתי, נהוג להאשים את אריאל זילבר בפירוק של תמוז, לאחר שחברי הלהקה סירבו לקבל את השיר "רוצי שמוליק" שהציע ללהקה. אבל הסיפור הזה, ששמענו שוב ושוב, הוא ממש לא הסיבה העיקרית לסוף עונת התמוזים, טוען כהן בספרו. "זה בטח לא הדבר שפירק את הלהקה", אומר כהן בריאיון לאולפן וואלה! NEWS, "היו שם רצונות מנוגדים, יהודה עדר ואיתן גידרון, הגיטריסט והבסיסט, היו אמורים לנסוע בינואר 1977 ללימודים בברקלי, שלום חנוך גם דעתו לא היתה מאוד נוחה בתוך הלהקה ורצה גם לצאת בקריירת סולו. הכסף היה בעיה נוספת. ההפקה היתה מאוד מאוד יקרה. ולכן היו הרבה מאוד גורמים שלא איפשרו את המשך הקיום של הלהקה".

      ועוד עניין הנוגע לפירוק. כהן מציין עובדה שלא רבים יודעים – לאחר עזיבת זילבר, ניסו להחליפו בשם טוב לוי. כשלון המהלך הוא עדות נוספת לכך שיש משהו בחיבור הקסום הזה בין שלום חנוך לאריאל זילבר, ושאר חברי הלהקה שאולי אין לו תחליף. "זה כמו בהרכבים נדירים בעולם שאתה רואה שאי אפשר להחליף אף חוליה", אומר כהן, "שם טוב לוי עצמו אמר, אחרי חזרות שהוא עשה איתם, שיש בבולגרית משפט שאומר 'השמלה הזאת לא מתאימה לכלה הזאת'. אתה לא יכול להחליף אף אחד באף אחד בתמוז. לכן זה היה ונשאר פרוייקט של אלבום אחד".

      מסקנה נוספת שמופיעה בספר היא שהרקע התקופתי היה קריטי ליצרת האלבום "סוף עונת התפוזים", שאי אפשר לתאר את המוזיקה הישראלת בלעדיו. לדברי כהן, האלבום משקף באופן תת-הכרתי את ישראל שבין מלחמת יום כיפור להסכמי השלום עם מצרים, בין הפוסט טראומה לתחילת התקווה. "שום יצירה גדולה אינה מנותקת ממה שקורה סביבה", סבור כהן. "האלבום הזה לא יכול היה להיווצר ב-1967 או ב-1970. היה חייב לעבור איזשהו תהליך, משקפים את זה הטקסטים, צורת השירה וההגשה. יש משהו מאוד מעורער ומהורהר באלבום, ויחד עם זאת מאוד אנרגטי, מאוד מבקש לפרוץ קדימה, לאיזשהו עתיד אחר".

      לתמיכה בספר "וכשאפתח את הדלת" לחצו כאן.