רגע, אז אתה ימני או שמאלני?

תוכנית אירוח בפורמט מהודק, אחד על אחד, כשברכו של המרואיין תחובה למראיין בין ירכיו, במסווה של נינוחות סלונית, היא משחק שולחני. אתה יכול לבחור לשחק מונופול: מעגל מגלומניה אימפריאלי בנוסח המעגל של דן שילון. אתה יכול לבחור בשש-בש: דאחקות, התלקקויות ונס קפה, יורדים על אבטיח כשברקע רון שובל מוואוול, עיין ערך אמנון לוי. אפשר גם לשחק ברידג' ברביעייה: להחליף מבטים רבי משמעות עם עצמך, לגרבץ כשהמצלמה בקלוז-אפ על המצח המתקמט שלך ולג'עג'ע במשקפיים כאילו שהיו תיבת "דן חסכן", או בקיצור, ירון לונדון. אתה יכול כמובן לשחק שחמט עם אורחיך, או לכל הפחות להעמיד פנים שאתה מבדיל בין צריח לפרש ולהתכנות בשם התואר "רפי רשף". אבל אתה יכול לצאת גדול ולבחור דווקא את המשחק הפשוט יותר, המפורש ביותר: דמקה.

מרב מיכאלי משחקת דמקה עם אורחיה. היא אוהבת לצייר עולם בשחור ולבן, טובים ורעים, רדודים מול עמוקים, סטריאוטיפיים מול רב רובדיים. תעשיית הברנז'ה מול אוכלוסיית הפראנזים. עולם פשוט. קל לתמרון.

במרחב הסלוני המעוצב להימאס בהתראה של עד 25 דקות, מיכאלי מתמרנת בין מבטים אגביים עם אורחיה לבין פלירטוטים סמי נרקיססטיים עם המצלמה, בגמלוניות משהו. היא הכינה תחקיר לפני התוכנית, היא אפילו דאגה שמישהו ישאב את הספות, אבל היא מתעניינת רק באורחים שהיא היתה עשויה להימשך אליהם או להתאהב בהם, או באורחות שמנסחות את עצמן באופן שיאפשר לה לזייף בכנות סקסית: "באמת?" ולהיראות מופתעת.

כל האחרים, שבמקרה היה כתוב עליהם בעיתון (מיכאלי לא זוכרת את כל ההקשרים) או שאיזה יחצ"ן מניאק כיוון להם אותה לרכה, מעניינים אותה פחות מהקייטרינג שמגישים בחדר האיפור. סופרים או ספורטאים או סתם אנשים שהיא לא בקיאה בתחומיהם מסוכנים לה כמו פן מקולקל. היא לא רגישה לצרכיהם, לא מתחרמנת על איכויותיהם ומפנטזת בקול רם על הימים בהם היתה אחוות בנות במדינה ושאטו בריאן היה שאטו בריאן.

אה כן, הקטע הזה עם אחוות הנשים, זה בלתי נסבל או מה? מה העניין? יש לך מסר פמיניסטי, בלה בלה בלה, בכבוד, תעבירי אותו, תריצי אותו בטקסט נוסע בתחתית המסך. למה לא? אם יש לך איזו מנטרה עיתונאית שאת מצטטת מאיזה מפגש מזדמן של חונטת הפמיניזם בר, אז תשמרי אותו לעצמך. כאילו, זה כבר פאסה להגיד שזה פאסה להגיד בשידור "אנחנו" ולהתכוון לחבורת בנות. דנה מודן כמעט נמחקה בגלל זה.

כאילו, דמקה הוא משחק יוניסקסי. גם סקס. גם תוכניות אירוח. ואם לא מתאים לך, תחליפי תחקירניות. אולי הן יעזרו לך להמציא איזו פרסונה טלוויזיונית שנונה יותר. אוהבים אותך מרבי. אוהבים אותך המון. וכשמגיע, אנחנו נותנים עד הסוף.