נלי תגר עורכת את וואלה! תרבות

      נחים במגירה: אוצרות התרבות שטרם התגלו

      בניסיון להגיע לאוצרות בלומים החבויים בתרבות הישראלית, הרכבנו רשימה של יצירות ממספר תחומים שטרם ראו אור וחבל שכך. אולי כאן מסתתר ה"אפס ביחסי אנוש" הבא

      איתמר חדד

      לאמנות טובה דרושות לפעמים לא מעט שנים כדי להתבשל על המדף לפני שהיא יוצאת לאור. זה קרה למגוון מחזות, סרטים (אהלן "אפס ביחסי אנוש", מה נשמע?) ואלבומים מהפכניים וגדולים, שלעיתים נדחו בשלבים שונים במשא ומתן לקראת הפקתם, פעמים לא יצאו לאור מסיבות טכניות ובמקרים רבים אף לא נחשבו לבעלי ערך בעיני יוצריהם. על רקע זה, ניסינו להרכיב רשימה של אוצרות מעין אלו ממספר תחומים בתרבות הישראלית, שטרם הפציעו לאוויר העולם.

      (תוכן מקודם)

      השפים המובילים בישראל ילמדו אתכם לבשל - אצלכם בבית

      בשיתוף Foody
      לכתבה המלאה

      תיאטרון: "באתי אל העולם"

      את המחזאי והבמאי עודד ליפשיץ יש המכנים בעולם התיאטרון הישראלי כיורש של חנוך לוין. כשהוא ניחן בסגנון כתיבה ייחודי וזוכה להערכה רבה על מחזות שהעלה בבמות שונות, ליפשיץ בן ה-35, כמו לוין בשעתו, טרם מצא את דרכו אל תוך התיאטרונים הרפרטואריים דוגמת "הבימה" ו"הקאמרי". מחזהו "באתי אל העולם" עשוי להוות דוגמה מצוינת לאוצר שנותר במגירה. המחזה מתאר מסע אגדתי המתרחש בתקופת מלחמת שבע השנים בפרוסיה, בו ילד פליט פוגש בשליט כובש המעניק לו את חייו לאחר שהילד מתעקש להוכיח שיצליח לשמור על מידותיו הטהורות. אלא שלבסוף משנה אותו הילד כיוון ובא לידי ביצוע פשע נוראי ואיבוד דעתו. ב-2013 זכה המחזה הכתוב במלגת מפעל הפיס לפיתוח לשנת 2013, ולאחר מכן אמנם התעניינו בו מספר תיאטראות, בהם "הבימה", אך הדברים לא הבשילו לכדי מימושו והצגתו מעל במה כלשהי, והוא נותר בידיו של המחזאי. "עבדתי עליו יחסית הרבה מאוד זמן. הוא מאוד אישי. הוא מספר את הסיפור שלי בדרך מסוימת", מתאר ליפשיץ בשיחה עמו.

      למחזה כפי שהוא מופיע באתר של עודד ליפשיץ

      קולנוע: "בני תמותה"

      הצלם הישראלי גדי דנציג ז"ל מצא את מותו בנסיבות טרגיות בתאונת מסוק שהתרחשה ב-1989 בזמן צילומי הסרט "מחץ הדלתא 2" בפיליפינים, שבה נהרגו ארבעה אנשי צוות נוספים. אחריו השאיר דנציג, בעל אהבה גדולה לקולנוע, תסריט שכתב בקפידה במשך מספר שנים לסרט עלילתי העוסק במלחמת יום כיפור בה השתתף. התסריט, תחת השם "בני תמותה", מגולל את סיפורן של 48 שעות ערב המלחמה, כששלושה אנשי מודיעין בונים מתקן הסוואה הנראה לעיני חוץ כאבן גבול, סוחבים אותו אל מעבר לקווי האויב ומסתתרים בתוכו על מנת לאסוף מידע. עלילת הסרט שמתרחשת למעשה בתוך המתקן מתהלכת לה עד לרגעים שבהם פורצת המלחמה.

      "בימים המעטים שהיו לו חופשות מההפקות שלו, הוא היה פורס את כל המחברות והתסריטים שלו ופשוט מתיישב לעבוד. הוא היה וורקוהוליק בכזאת רמה של אהבת הקולנוע, שכשיש זמן – אז עובדים על תסריטים", מתארת בתו של גדי, דריה. ואכן התסריט שמתפרש על פני למעלה מ-100 עמודים מכיל גם מספר רב של איורים, בהם דנציג כבעל עין של צלם יורד לרמת הוויזואליה בפרטי פרטים ומתאר למשל היכן להציב את המצלמה, כיצד יופיעו עצמים שונים בתפאורה ודיוקים נוספים. דנציג ז"ל הגיש את התסריט לקבלת הסיוע של קרן הקולנוע הישראלי מספר פעמים אך נדחה. דווקא מספר ימים לאחר מותו אושר לבסוף התסריט לקבלת תמיכה, מבלי שהוא זכה לדעת מכך.

      חלקים מתוך התסריט של "בני תמותה" המלווים באיורים (תמונה: באדיבות משפחתו של גדי דנציג ז"ל)

      טלוויזיה: "עמוד האש המזרחי"

      תסריטה של "עמוד האש המזרחי" אמנם טרם נכתב, אבל בהתחשב בשיח הבוער בנושא שבמרכזה בשנה האחרונה, אולי ניתן לומר כבר עכשיו שמצפה לנו יצירה מדוברת ביותר. השיח סביב הפקת "עמוד האש המזרחי" החל בעקבות הביקורת על "עמוד האש" של רשות השידור משנות ה-80', במסגרתה נטען כי הסדרה הדוקומנטרית על כל 19 פרקיה כלל אינה מציגה את נקודת המבט המזרחית של הסיפור הציוני. ב-2004 פורסם כי הקולנוען והפעיל המזרחי רון כחלילי יצור סדרה דוקומנטרית בשם "עמוד האש המזרחי" עבור הזכיינית רשת, אך הדבר לא יצא לפועל. אלא שבעת האחרונה יצירת סדרה מעין זו נכללה במסקנות ועדת ביטון שפורסמו בחודש יולי והתקבלו על ידי שר החינוך בנט, שם הומלץ על הפקת סדרה שתעסוק בתרומתם של יהודי ארצות ספרד והמזרח לציונות ולהקמת המדינה. כעת כבר עברו הדברים למגרש של הטלוויזיה החינוכית, שפרסמה מכרז להפקת הסדרה עליו מתמודדים מספר מפיקים. על פי תנאי המכרז, הסדרה תכלול 12 פרקים באורך של עד 45 דקות כל אחד, ותעסוק "ביהדות ספרד והמזרח מראשית היווצרות הקהילות היהודיות במרחב המוסלמי ועד העליות לארץ וקליטתן". לוואלה! תרבות נודע גם כי אחד המפיקים המתמודדים במכרז הוא רון כחלילי.

      ספרות: הדוקטורט של נתן זך

      "הרהורים על שירת אלתרמן", המאמר הביקורתי של המשורר נתן זך, עורר לא מעט הדים לאחר שהתפרסם לראשונה ב-1959, כשרבים התפלאו לראות את זך הצעיר תוקף את שירתו של מי שנחשב אז לגדול משוררי הארץ וסמכות בלתי מעורערת. במאמר מבקר זך אספקטים שונים בשירתו של אלתרמן ושל משוררי העברית במחצית הראשונה של המאה העשרים, במרכזם החריזה והריתמוס הקבועים שנתפסו בעיניו כמאולצים ומגבילים את היכולת להגיע להבעה עמוקה וטבעית, ויוצר מעין מניפסט עבור השירה העברית החדשה. אלא שיצירתו המחקרית הגדולה ביותר של זך היא דווקא עבודת הדוקטורט שלו, שם עסק במאפייניה הפואטיים של התנועה האימג'יסטית (אסכולה הקוראת לתאר בשירה דברים באופן ישיר, פשוט וחסכוני. א.ח) והעומד בראשה, עזרא פאונד. יודעי ח"ן בתחום השירה מספרים כי מדובר בהעמקה של זך בחומרים ששימשו אותו והביאו אותו לכתוב את מאמרו הנודע על אלתרמן 16 שנים לפני כן, ומהם עשוי חלק ניכר מן הנוסח הפואטי של השירה העברית עד ימינו. עבודת הדוקטורט שנכתבה באנגלית שוכנת באוניברסיטת אסקס שבבריטניה, בה למד זך, ולפי שעה טרם ראתה אור בישראל.

      נתן זך (צילום:ניב אהרונסון)

      מוזיקה: אולי דנון

      לאולי דנון עוד לא מלאו 18 אבל המוזיקה שלו מרשימה גם אמנים ותיקים ויודעי דבר במוזיקה הישראלית. משיחות עם מספר יוצרים מוערכים בתעשייה שמענו על דנון כיוצר רוק אלטרנטיבי עם המון אנרגיה וייחודיות טקסטואלית שמחכה לפרוץ. בחודש מרץ הוציא דנון את אלבום הבכורה שלו, "שתיקת האדמה", המורכב כולו משירים שכתב והלחין, בו הוא מתמודד עם גיל ההתבגרות על שלל האלמנטים שבו, בהם נושאים כמו מיניות, תוך שימוש בכתיבה מלאת דימויים דוקרניים וחצופים ומורכבות גדולה - כזאת שמעניין במיוחד למצוא באישיות של נער בגילו. את האלבום הפיק המוזיקאי והיוצר שלום גד, לשעבר חבר להקת פונץ', שגילה בשיחה עמו כיצד התגלגל למשימה. "זה התחיל מזה שחברים המליצו לי לשמוע אותו, סתם כדי לראות אם יש לי משהו להגיד על זה או לעזור לו עם השירים שלו. אחרי 20 דקות ששמעתי שירים שלו אמרתי לו 'אתה צריך לעשות תקליט עכשיו. עזוב עכשיו לעבוד על השירים שלך, תוציא אותם כמו שהם ומשם תמשיך להתפתח כבר'".

      לעמוד הבנדקאמפ של אולי דנון

      אולי דנון (צילום: יותם גוטמן)

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully