פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זעקה אילמת: צלילי המחאה הפכו את פסטיבל התמר לאירוע מחשמל

      דורות של חובבי מוזיקה ותיקים וצעירים מילאו את הרחבה באנרגיות גבוהות עם פתיחת המהדורה ה-17 של פסטיבל התמר. בין האורחים נמנו גם כמה מבכירי המדינה, שפסקול המחאה והזעם המשולב בריקודי אקסטזה, הקנה להם טעימה מהקולות שרוחשים מתחת לפני השטח

      מהמקום הכי נמוך בעולם נשמע קול זעקה. למעשה, נשמעו כמה זעקות. הן החלו כנחשול של תקווה מהולה באקסטזה, אולם ככל שהזמן עבר הן הפכו לצעקות שבר ולכעס שיכול להתפרק רק על ידי צעקות וטלטול איברי גוף לכל עבר. ההתרחשות המפתיעה הזו קרתה באירוע שלא היה אמור לכלול כזו התרחשות. לכן אולי, כך יאמרו בעוד כמה עשרות שנים הזקנים, היא היתה מפתיעה.

      פסטיבל התמר פתח את מהדורתו ה-17 במסגרת ערב לרגל חגיגות 60 למועצה האזורית תמר. הקונטקסט הזה חשוב כי זה האירוע המדובר. מכובדי המועצה האזורית תמר הגיעו, נאומים נישאו (דב ליטבינוף, ראש המועצה האזורית תמר: "אנו מתחייבים גם השנה לפסטיבל שהוא אירוע הרוק המוביל בישראל ועומד בשורה אחת עם מיטב פסטיבלי המוזיקה הגדולים בארץ. ייחודו בשילובים מוזיקליים מקוריים לצד נופי המדבר המרשימים היוצרים חוויה ארצישראלית חד פעמית"), אלי פיניש הגיח למערכון מביך ונבחרי ציבור (שרת המשפטים איילת שקד וחבר הכנסת איתן ברושי) חייכו, כך טוענים יעלים שמספרים על כל מה שקורה במדבר. על פניו, אין מקום לאקסטזה ו/או לזעקות. ואיכשהו, הן השתחלו והרגישו ממש בנוח. ככה זה במדבר, יש הרבה מקום וכולם מתקבלים בשמחה.

      פסטיבל התמר (יח"צ , שני רייך)
      האדמה בוערת. הדג נחש ואהובה עוזרי (צילום: שני רייך)

      ערב הפתיחה של פסטיבל התמר כלל ליין-אפ הופעות משובח: יהודית רביץ פתחה את הערב ואירחה את אהובה עוזרי, אחריה עלו לבמה חברי הדג נחש (ואירחו את רביץ ואת עוזרי) ובסוף, אחרי חצות, להקת תיסלם נתנה בראש (ואירחה את הדג נחש במה שהיה מאחד רגעי השיא של הערב. עוד נגיע אליו). ליין-אפ משובח ומגוון, אין ספק. הקהל שהדרים עד היכל מצדה היה מגוון גם הוא וזרקורי הבמה האירו הן על פדחות של עוללים והן על שיערות שיבה של מי שפעם, במאה הקודמת, היו עוללים בעצמם.

      העוללים סיפקו את נקודת המוצא של נחשול התקווה. כשיהודית רביץ הופיעה וביצעה את מיטב להיטיה, התמלאו הרחבות באנשים צעירים שלא הפסיקו לרקוד. רובם, סביר להניח, נולדו הרבה אחרי שלהיטיה של רביץ הפכו ללהיטים אבל זה לא הפריע להם לשמוח ולהתרפק על מוזיקה ישראלית קלאסית. האנשים הצעירים האלה, אגב, היו תושבי המועצה האזורית תמר והאנרגיה שסיפקו גרפה גם את הקהל שלא מתגורר בישובים לריקודים פרועים למרות בעיות הגברה קלות בהופעתה של רביץ.

      אחרי רביץ, כאמור, עלו לבמה חברי הדג נחש וניתבו את כל אנרגיות התקווה למקום אחר, אכזרי יותר אך חם יותר. וזה הדבר הכי טבעי שיקרה שהרי לוע הגיהנום ממש בער מתחת למקום הכי נמוך בעולם. שירי המחאה של הדג נחש הקפיצו את כל מי שנכח במתחם ונותר רק לתהות כיצד הרגישה השרה שקד אל מול שירי הלגליזציה והזעם שהתפרץ בסוף ההופעה עם ביצוע עוצמתי ומופתי ל"זמן להתעורר". מעניין אם היא יודעת שכל הרעות שבהן עוסקים שירי הדג נחש מתרחשות במדינה שבה היא משמשת כנבחרת ציבור או שמבחינתה מדובר במעשייה קסומה על מדינה רחוקה בגלקסיה רחוקה מכאן.

      פסטיבל התמר (יח"צ , שני רייך)
      פרצופה של המדינה. גם בשנת 2016. תיסלם (צילום: שני רייך)

      "זמן להתעורר" המופלא היה הקליימקס הראשון. האורגזמה הבאה התרחשה כארבעים דקות לאחר מכן כשחברי הדג נחש הצטרפו לתיסלם על הבמה (שרק אלוהים יודע איך הצליחה להכיל את כל האנשים) וביצעו את הלהיטים "לא פראיירים" ו"פרצופה של המדינה". בשלב הזה של הערב, לא נותר אדם אחד במתחם שישב במקומו. ידיים הונפו באוויר, ברכיים נגעו בכרסות שכבר שכחו מהו רעב ומהו אי צדק חברתי וגרונות התייבשו משירה בציבור. ספק אם מישהו מאנשי המועצה האזורית תמר חשב שכך יסתיים הערב החגיגי. אל תטעו, אף אחד מהנוכחים בערב המוזיקלי המשובח לא עשה שום דבר קיצוני בתום הערב (שתיים ורבע לפנות בוקר, כן?). למרות קריאת הדג נחש להתעוררות, רוב האנשים הלכו לישון והסתפקו בשאלות קיומיות בוערות כמו איזו גבינה לאכול בארוחת הבוקר. צהובה, ברור שצהובה. המחאה תמתין ליום אחר. בכל זאת, לא בכל יום חוגגים 60 למועצה אזורית ויודע כל אדם שאין מערבין שמחה בשמחה.


      פסטיבל התמר יימשך עד יום חמישי (כולל). הקליקו כאן לפרטים על המופעים הבאים.