אחד המיתוסים המפורסמים והמזעזעים ביותר בתחום האמנות עוסק ברגע בו החליט הצייר ההולנדי הנודע וינסנט ואן גוך החליט לכרות את החלק התחתון של אוזנו. במשך עשרות שנים התקבע הנרטיב לפיו המעשה הקיצוני היה תוצאה של סכסוך בין ואן גוך לחברו, הצייר פול גוגן. השניים נפגשו בבית בארל בחבל פרובאנס בצרפת, אליו הגיע ואן גוך לאחר שסבל מדיכאון חריף ובו צייר כמה מיצירותיו החשובות ביותר ("החמניות" ו-"מרפסת בית הקפה בלילה"). השניים עבדו יחד והעריכו זה את זה, אולם אז התדרדר שוב מצבו של ואן גוך ובמהלך עימות חריף עם עמיתו וכשהוא תחת השפעת אלכוהול, החליט לכרות חלק מאוזנו ולהעניק אותו כמתנה לאהובתו, ראשל.
מחקר חדש שהתחקה אחר חייו של ואן גוך, שופך כעת אור חדש על הפרשה ומשנה את הסיפור המוכר לחלוטין. על פי ממצאי המחקר, החרדה המחודשת שאחזה בואן גורך הגיעה כתוצאה מהחלטתו של תיאו - אחיו, איש סודו ומי שסייע לו כלכלית לאורך כל חייו - להתחתן. ואן גוך חשש שהנישואים ירחיקו את השניים ויפגעו במערכת היחסים ביניהם, וכן שהצורך של תיאו לפרנס משפחה ימנע ממנו להמשיך ולסייע לו. באותה תקופה התקשה ואן גוך למכור את ציוריו וללא סיועו של תיאו חשש כי לא יצליח לשרוד.
ספר שפורסם לאחרונה מאת חוקר האמנות מרטין ביילי מחזק את טענת המחקר, ומציג את המכתב שקיבל וינסנט מתיאו ב-23 בדצמבר, 1888. במכתב תיאר תיאו כי נתקל בחברה בשם ג'ו בונגר, שדחתה בעבר את חיזוריו אך נענתה לו בתום שבוע של חיזורים מחודשים. על פי עדויות שאסף ביילי, באותו ערב אכן התפתח עימות בין ואך גוך וגוגן, שבו איים האחרון לעזוב את פרובנס ולשוב לפריז, אך הסיבה לעימות היתה הדיכאון שאחז בחברו לאחר שלמד על חתונת אחיו.
החתך העמוק באוזנו של ואן גוך יצר דימום נרחב, אולם הצייר עטף את אוזנו בשכבות של נייר ועשה את דרכו אל נערה בשם ראשל, אותה קיווה להרשים עם המחווה. המיתוס מספר כי ראשל היתה זונה שעבדה בבית הבושת הקרוב למקום מגוריו, אולם ספר חדש נוסף שחקר את חייו של הסופר (מאת ברנדט מרפי) מעלה את הטענה כי מדובר בבתו של חקלאי ששימשה כעובדת זוטרה במקום. כך או אחרת, ראשל נבהלה ונסה על נפשה והותירה את הצייר שבור לב אף יותר. לאחר שנמצא על ידי גוגן בבוקר שלאחר מכן, כשהוא מעולף על מיטתו ספוגת הדם, הוא הובהל לבית חולים מקומי.
ואן גוך שם קץ לחייו ב-1890 לאחר תקופה שיקום שבה חזר לצייר, אך התדרדר שוב לדיכאון. תיאו הלך לעולמו שנה אחת לאחר מכן.