לזה לא ציפיתם: למה אתם חייבים לראות את "המפגש" בקולנוע

יום אחד, מגיעים אל כדור הארץ 12 גופי ענק בלתי מזוהים. אף אחד לא יודע מניין הגיעו, מי נמצא בתוכם, ומה הם מחפשים כאן. זוהי נקודת המוצא של "המפגש", אחד הסרטים המסקרנים של השנה האחרונה, שמבוסס על סיפור קצר בשם "סיפור חייך" של הסופר טד צ'יאנג. כעת מגיע הספר לקולנוע בעיבודו של הבמאי דני וילנב ("אסירים", "סיקאריו")

המפגש עם האורחים הלא קרואים מותירה את הרשויות והתושבים המומים וחוששים ובדיוק בגלל זה מגויסת לשורות הממשל האמריקני הפרופסור לבלשנות לואיז בנקס (איימי אדמס) מומחית לפענוח שפות, אבל דבר כזה אפילו היא לא ראתה.

למעשה, אף אחד לא ראה. בזמן שהיא מחפשת שפה משותפת עם הישויות החדשות, היא מושפעת מהאופן בו הן מתקשרות ומפתחת פרספקטיבה חדשה ושונה לחלוטין על חייה שלה עצמה.

"המפגש" זכה לחיבוק תקשורתי חם כשהוקרן בפסטיבלי הקולנוע החשובים בעולם, עם קהל שהריע ומבקרים משבחים. כעת, רגע לפני שהוא מוקרן בישראל, קבלו חמש סיבות שהפכו אותו לסרט הלוהט של התקופה.

את "המפגש" יצר הבמאי הקנדי המוערך, דני וילנב. מאחוריו להיטי המתח "סיקאריו" ו"אסירים", ובימים אלו הוא עמל על בימויו של "בלייד ראנר 2049", ההמשך לאחד הסרטים הגדולים בכל הזמנים. אבל וילנב אינו רק במאי אקשן מיומן ואינטליגנטי, הוא קודם כל אמן, וכשמד"ב ואמנות נפגשים, התוצאה היא לא פחות ממרהיבה. וילנב מנצל את כל מה שלקולנוע יש להציע לו, ומעניק לצופים חוויה ויזואלית בלתי נשכחת.

בשנים האחרונות נהנינו מסרטי חלל שפורצים מגבולות הז'אנר וזוכים להצלחה בקופות ובביקורות. "בין כוכבים", "להציל את מארק ווטני" ו"כוח משיכה" הן הדוגמאות המוכרות ביותר, וכל אחד מהם זכה להיות מהסרטים המוערכים והבולטים בשנה בו יצא, ואף להגיע לטקס פרסי האוסקר.

"המפגש" משלב אלמנטים מסרטים אלו ומאחרים, ומשכלל אותם לכדי יצירה מהודקת ושלמה יותר: כמו מארק ווטני, גם לואיז בנקס לומדת להתנהל מול עולם חדש לחלוטין, ועושה זאת תוך כדי תנועה. כמו ריאן, גיבור "כוח משיכה", היא עושה זאת תוך התמודדות עם שדים מחייה האישיים.

כמו "בין כוכבים", "המפגש" מבקש לדון בשאלות מסובכות בתוך עולם רגשי מורכב. אגב, הסרט זכה להשוואות לא רק לסרטים הללו, אלא גם ל"מפגשים מהסוג השלישי" של סטיבן ספילברג ול"2001: אודיסאה בחלל" האיקוני של סטנלי קובריק (החשובים והמשפיעים בהיסטורי), עמו הוא גם מתכתב באופן מובהק.

"המפגש" הוא לא סרט פשוט. הוא שואל שאלות מורכבות ומתעסק בנושאים חמקמקים, אבל מעניינים כל כך שהגלגלים במוח לא מפסיקים לזוז, והם אוהבים את זה. זה לא הופך אותו לסרט לא פחות מלהיב, להפך. מדובר בשאלות שכולנו שאלנו את עצמנו, בנושאים שמעסיקים את רובנו, והם מוגשים בצורה קומוניקטיבית, מזמינה ומהנה. לצד אלו, "המפגש" הוא גם סרט מרגש, שמספר, בסופו של דבר, סיפור אנושי ומלא תקווה.

בעשור האחרון נחשבת איימי אדמס לאחת השחקניות המוצלחות והמוערכות ביותר בהוליווד, שנהנית לא רק מאהבת הקהל, אלא גם מזו של חברי האקדמיה. אלה, העניקו לה לא פחות מחמש מועמדויות לפסלון המובהק.

השנה, יש לה סיכוי רציני גם לקחת אותו הביתה, בין השאר כי אדמס נמצאת כאן בשיאה: היא נטמעת בתוך דמותה של הפרופסור לבלשנות לואיז בנקס, כאילו עברה אליה עצמה הדבקות של בת דמותה במטרה למצוא שפה משותפת עם החוצנים שנחתו לפתע בכדור הארץ. זוהי אחת מההופעות הטובות בקריירה של אדמס, ובלתי אפשרי לדמיין את "המפגש" עם שחקנית אחרת.

נכון לכתיבת שורות אלו, "המפגש" נהנה מדירוג גבוה במיוחד באתר Rotten Tomatoes המרכז אליו ביקורות קולנוע מרחבי העולם. מה זה אומר? שמתוך חמישים ביקורות שנכתבו על הסרט, אף אחת לא היתה שלילית. "יוצא מן הכלל", "יפוצץ לכם את המוח וישאיר אתכם במתח", "אחד הסרטים הטובים של השנה" – הן רק מהמחמאות להן זכה.

לאחר הקרנות הבכורה המדוברות שלו בפסטיבלי הקולנוע הנחשבים של ונציה וטורונטו. נדיר למצוא סרט עם כזו תמימות דעים ביקורתית לגביו, בייחוד כזה שהגיע עם כמות בלתי אפשרית כמעט של ציפיות, אבל "המפגש" מצליח להתעלות מעל כל אחת ואחת מהן.