וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

האמן גבי אבודרהם, שפעל תחת השם צ'רלי מגירה, הלך לעולמו

9.11.2016 / 12:10

צ'רלי מגירה הלך לעולמו בגיל 44. הוא הוציא שני אלבומים בתחילת שנות האלפיים. בשנים האחרונות חי בברלין. אחותו סוזן לוואלה! תרבות: "מותו היה פתאומי. אנחנו כואבים. הוא היה איש רגיש ומיוחד, ויש לו אלפי מעריצים"

האמן גבי אבודרהם, שכינויו צ'רלי מגירה. מתוך עמוד הפייסבוק של צ'רלי מגירה, צילום מסך
יצר מוזיקה באווירה של סרט אימה. צ'רלי מגירה/צילום מסך, מתוך עמוד הפייסבוק של צ'רלי מגירה

האמן גבי אבודרהם, שפעל תחת השם צ'רלי מגירה, הלך לעולמו. בן 44 היה במותו. בשלב זה נסיבות מותו לא ברורות.

אבודרהם נולד בבית שאן ולמד בפנימיה בכפר סבא. הוא התקרב למוזיקה בעת שירותו הצבאי והיה גיטריסט בלהקת השנק. בשנת 2001 הוציא אבודרהם בלייבל הירושלמי פאקט מיני אלבום בשם "דה אבטומטיק מיסטרזינגר ממבו שיק", אותו הקליט בביתו על טייפ 4 ערוצים. המוזיקה שלו תוארה כבעלת אווירה כללית של סרט אימה. הוא אמנם הושפע מז'אנר הסרף-רוק של שנות השישים, אבל אבודרהם טען כי המוזיקה שלו אינה כל כך הפלגה אל העבר כמו "הצעה רלוונטית לעכשיו".

אחרי שנתיים של הופעות, הוציא אבודרהם בשנת 2003 אלבום שני, "פראגמנטים רוקנ'רוליים" שמו, שהוקלט בשיתוף הזמרת מיכל קהאן, שפעלה תחת השם נערת ההפקר, והמתופף משה סיני, שפעל תחת השם פרנסיסקו. האלבום כלל סימפולים לשיר "הפרח לפרפר" ו"פזמון ליקינטון" בביצוע אהובה צדוק.

בשנים האחרונות חי אבודרהם בברלין. הוא הותיר אחריו אשה וילד.

אחותו, סוזן שיפרון, אמרה לוואלה! תרבות: "נודע לנו אתמול על מותו הפתאומי. אנחנו כואבים מאוד את מותו. הוא היה איש עדין, רגיש ומיוחד. העריצו אותו ולמדו ממנ הרבה. יש לו אלפי מעריצים. אנחנו בהלם". הזמר והמוזיקאי שי נובלמן ספד בפני וואלה! תרבות: "למרות שמעטים הכירו אותו פה, הוא מהרגע הראשון נראה, התנהג והתלבש כמו כובב פופ אמריקאי משנות ה50. חליפות רוקאבילי נוצצות, הבלורית האלביס פרסלית, וסאונד גיטרת הסרף שהיתה מחוברת לדיליי שהוציאה סאונדים נהדרים ומתוקים. היתה לו כל 'החבילה'. היה לי את הכבוד להקליט פסנתר בשיר הראשון שהוציא 'אתמול היום ומחר' שהוציא בשנת 2001, והיה לי כבוד נוסף כשהוא נענה להזמנתי וערך את הופעת הסולו הראשונה שלו אי פעם, כששימש כמופע פותח להופעה שלי בפטיפון כמה חודשים אחר כך".

"הוא עלה לבמה עם חליפת קאובוי תכולה משנות החמישים, הוציא צלילים מעופפים ומתוקים מהגיטרה, ועמד מרוחק מהמיקרופון ויותר מלמל לתוכו מאשר שר. הקהל לא הבין מי זה האיש המוזר הזה, וחלקו אף החל להתלונן. אני הצגתי אותו ככוכב החדש הכי גדול בישראל, והתבוננתי בו מרצפת המועדון בהערצה ובגאווה. הוא היה נהדר במלוא מובן המילה. מצד אחד, צ'רלי היה מאוד ברור וייחודי בבחירות האומנותיות שלו, ולא שם פס על כלום, לא ניסה להתחנף לשום אוזן. הוא היה כביכול הכי לא קשור לישראל של העשור הקודם, אבל מצד שני, כשפגשת אותו הוא היה מאוד ישראלי וחם, ולא שכח אף פעם שהגיע מבית שאן, ישראל. אתגעגע אליו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully