(בסרטון: טריילר "The Crown")
אחרי שכבש בסערה את המצביעים האמריקאים ונכנס לחדר הסגלגל באנרגיות של כוכב רוק, אפשר אולי לומר בבטחה שסדרה עלילתית על חייו של דונלד טראמפ היא שאלה של זמן. הדונלד, כידוע, הוא ממש לא האישיות הפוליטית היחידה שתזכה או זכתה לסדרה כזו. את סיפורה של משפחת קנדי, למשל, ידעו לספר במיני-סדרה האמריקאית-קנדית "משפחת קנדי" (2011), שתיארה גם את הטרגדיות בחייהם של בני האצולה האמריקאים. גם שושלת בית בורג'ה האיטלקית הגיעה למסך בדרמה ההיסטורית "הבורג'ס", מלכת בריטניה לשעבר ויקטוריה קיבלה סדרה הנושאת את שמה ועוסקת בחייה, "שושלת טיודור" מבוססת באופן רופף על המלך הנרי השמיני מבית טיודור האנגלי ועוד.
עם זאת, דווקא בישראל, כשהמורשת הלאומית מהווה חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך הישראלית ומהשיח הציבורי, טרם קמה לה סדרת דרמה או מתח טלוויזיה עלילתית על מי מהדמויות הפוליטיות שידעה המדינה ב-68 שנות קיומה. בשיחה עם כמה יוצרים ואנשי תוכן בתעשיית הטלוויזיה ניסינו לברר מדוע, והופתענו לשמוע איך כמעט כולם מציינים את שמו של ראש הממשלה נתניהו כאישיות שניתן לבסס עליה סדרה.
המפיק חיים שריר הוא מהיוצרים הבולטים והמנוסים בעולם הטלוויזיה הישראלי. שריר, בעברו גם יושב ראש האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, אחראי לסדרות רבות שכבשו את המסך הישראלי, ביניהן "בני ערובה", "סימני שאלה", "לא הבטחתי לך" ועוד. לדבריו, לא כל מנהיג פוליטי יכול לשמש סיפור לסדרת טלוויזיה.
המורשת הלאומית-היסטורית ודמויות מפתח בה כמו ז'בוטינסקי, בן גוריון, בגין ואחרים נמצאות קרוב ללבם של ישראלים רבים. איך זה שבחו"ל יש סדרות רבות העוסקות במנהיגים פוליטיים - "משפחת קנדי", "ויקטוריה" וכדומה - ובארץ כמעט שאין?
"משפחת קנדי כמובן זו משפחה מעניינת מבחינת הרקע שלהם והקשרים הסוציו-אקונומיים אז אתה יכול לבנות מזה סדרה, כשאתה רואה שם מצד אחד את העשירים היפים והמצליחים האלה עם הרומנים שהם ניהלו וכל מיני דברים, וזה מה שהיה במשפחת קנדי. ולעומת זאת, אתה אומר לי ז'בוטינסקי אז אני מיד נכנס לנמנום ואותו דבר בן גוריון, שהיסטורית זה אולי מעניין, אבל אין סדרות כאלה בעולם על כל מיני מנהיגים של פעם שעם האידיאולוגיה שלהם אולי מעניין. משה דיין היה איש עסיסי, היו לו אהבות, היו לו כל מיני יריבויות קשות, הוא היה איש קיצוני, או אריק שרון - אני כן יכול לחשוב על זה", משיב שריר.
"תראה, אני חי בעולם שמצד אחד אני מנסה לעשות דברים טובים ושווים, ושמעוררים שאלות - אני מיד בוחן את זה דרך שאלות שמעניינות אותי לשאול - אבל צריך שגם יהיה מישהו שיהיה מוכן להשקיע בזה כסף, כי זה יקר", ממשיך שריר. לדבריו, "אם יש מספיק עסיס בשביל ליצור סדרה עם יצרים, עם יחסים, עם יריבויות אז יעשו, אחרת לא יעשו".
כאשר אני שואל אותו מדוע, אם כן, טרם עלתה סדרה על משה דיין למשל, הוא מקדים ומסביר כי לעיסוק עלילתי-טלוויזיוני בדמויות מן העבר דרוש מעין מרחק ביטחון היסטורי: "אני חושב שאחד הדברים שאנחנו יודעים על סדרות היסטוריות זה שצריך לעבור זמן בשביל להתחיל להתעסק איתן". לדבריו, "נניח שמישהו יבוא ויגיד אני רוצה במרכז הסדרה על משה דיין לספר את הסיפור שלו ושל אהובתו, היתה לו כזו, כולם יודעים את זה. אבל אם היא עדיין חיה או שהילדים שלה חיים ויתבעו על הדבר הזה, אז אף אחד לא יתחיל להתעסק עם זה. אולי בעוד 30 שנה כבר אף אחד מסביב לא יהיה, ואז לא תהיה בעיה. אז יכול להיות שזה כן יאפשר".
על איזה דמות אתה היית יוצר סדרה? על איזה מנהיג ישראלי היו חייבים לעשות ולא עשו?
"משה דיין בעיניי דמות גדולה מהחיים, לטוב ולרע. ביבי, כבר עכשיו אני אומר לך שבעוד 30 שנה ממש שווה לעשות סדרה על האיש הלא ברור הזה, שהולך ונשמע יותר ויותר כאילו שקורה לו משהו, ועליו ועל שרה - ביג טיים. זה ייראה כמו משהו לא אמיתי. מי שלא חי היום יגיד 'טוב, המצאתם. לא יכול להיות שיש דבר כזה'".
המפיק אסף אמיר, מי שאחראי לסרטים כמו "לעבור את הקיר" ו-"כנפיים שבורות" וכן סדרות כמו "לתפוס את השמיים", ואף כיהן עד לשנה שעברה כיושב ראש איגוד המפיקים, חושב שהחוסר בדרמות על מנהיגים פוליטיים בישראל נעוץ בקשיים הכלכליים הכרוכים בהפקת סדרות תקופתיות, שדורשת השקעה רבה בתפאורות, תלבושות ושלל אלמנטים לעיצוב אווירה - או בשפה המקצועית "Production values" ("ערכי הפקה". א"ח). "אלה סדרות תקופתיות, ולכן יש קושי גדול מאוד להרים כאלה דברים. אם התקציבים לא נאותים אז הדבר עלול להיראות מגוחך", הוא אומר.
על הרעיון שהממסד יסייע כלכלית למען יצירת סדרות כאלו, אומר אמיר כי הוא לא ישרת את המטרה. "אתה לא רוצה שפתאום משרד התרבות יתגייס לכזה דבר, כי אז מראש כנראה שהתכנים יוכתבו, לא משנה מי במשרד התרבות לצורך העניין. זה מסוג הדברים שצריכים לבוא ממישהו שמתעניין במנהיג ולא מגוף ממוסד שרוצה שיעשו סרט על מנהיג. בין אם זה רבין, פרס או בגין", הוא מסביר.
כי רוצים שיהיה משהו צעיר ובועט?
"כן, משהו שהוא מקורי יותר, שהוא לא בדיוק שומר על כל הכללים שיידרשו במקרה שהמדינה היתה עושה סדרה".
הבמאי דני סירקין מכיר גם הוא את החומרים שמהם עשויות סדרות ישראליות מצליחות, כמי שחתום כבמאי על סדרות כמו "תא גורדין", "המדרשה" ועוד. בשיחה עמו הוא מדגיש את המרחק ההיסטורי. "אני חושב שאין לנו עדיין ראייה היסטורית מספיק ארוכה, לדעתי. אין לנו שושלות, חוץ משושלת נתניהו, אבל את זה נשאיר לבמאים של המאה הבאה, לא לנו", הוא מספר.
הגלישה לתחומים פוליטיים ביצירת סדרות על מנהיגים יכולה גם היא להקשות על יצירתן, לדבריו. "זה עדיין טעון פוליטית. אנחנו לא יכולים לעשות עכשיו על הבורג'ס או על צ'רצ'יל או משהו, אנחנו עדיין שני מחנות, אנחנו עוד חברה בבנייה במקום מסוים", הוא מסביר.
"תחשוב, גם זה צריך להיות מעניין, זה צריך להיות ג'וסי (עסיסי א"ח). מה, תעשה על שרת? מה ג'וסי בזה? תעשה על גולדה, שמעשנת סיגריה? במטבחון?", צוחק סירקין. "אריק שרון זה ג'וסי, בן גוריון בתקופה מסוימת, בזמן מלחמת השחרור, זה ג'וסי. זה כיף, צריכים גם לבדר. היום הכל בידור. הנה יש עכשיו בדרן נשיא ארצות הברית", הוא ממשיך, "הכל בידור. במקום שיעשו סדרות על ההיסטוריה, אז הנשיאים הופכים להיות בעצמם ליצנים".
אחרי המפיקים והבמאים ביקשנו לעמוד על הסוגיה גם עם תמר מרום, מנהלת מחלקת הדרמה של זכיינית הטלוויזיה רשת. מרום, שמכירה את תהליך בחירת הסדרות והתכנים שיגיעו למסך שלנו, מציינת בשיחה עמה, כמו המפיק אסף אמיר, את הקושי הכלכלי בייצור סדרות תקופתיות. "כדי לעשות סדרה על ז'בוטינסקי, שהוא ללא ספק דמות ומרתקת וחשובה ומשמעותית, צריך לעשות פה וואחד שחזור תקופתי, וזה מאוד מאוד מסבך ומייקר ומקשה על הפקה ישראלית שהיא בדרך כלל קטנה ומצומצמת", היא מתארת.
עניין נוסף הוא האתגר שבעיבוד הסיפורים ההיסטוריים. "דבר נוסף, שהוא כמובן ניתן לפיצוח אבל לא קל לפיצוח, נגיד אנחנו מדברים על ערוץ 2 - איך עושים סדרה כזאת שהיא באמת תדבר לקהל הרחב של ערוץ 2, לקהל צעיר, לקהל של אנשים שרגילים לסיפורים מאוד מהירים, לקצב מאוד מהיר, הסבלנות שלהם מאוד קצרה. לספר סיפור כזה זה קצת לא פשוט בשביל נגיד טלוויזיה מסחרית", היא מסבירה.
עם זאת, מרום מכירה כוונות לייצר סדרות בנושא. "יש הצעות שמדברות על תקופות היסטוריות ועל מנהיגים ועל גנרלים נגיד - זה לא בלתי מעניין, אני חייבת להגיד, אבל זה לא קל לפצח את זה והעניין התקופתי מאוד מקשה על הפקה", שיתפה. "אני חושבת שאם יהיה לנו שידור ציבורי הגון אז זאת אכסניה מאוד מוצלחת גם לדברים כאלה, שהם כאילו קצת יותר מסמכים היסטוריים-תרבותיים שלא תלויים בכל מיני שיקולים שערוצים מסחריים יותר צריכים לחשוב עליהם".
האם לדעתך יצירה כזאת שתעסוק באישיות פוליטית בכלל אפשרית היום? או שהחשש מלעצבן אוכלוסיות צופים מסוימות יכול לעצור את זה?
"וואו, אני לא יודעת להגיד. אני מאמינה שאנחנו עוד לא שם, אבל אני חושבת שככל שהדמות היא יותר שנויה במחלוקת, זאת תהיה סדרה יותר דרמטית ויותר מעניינת. אנשים גם אוהבים לראות דמות שהם לא סובלים, לצורך העניין, מהצד השני של הקשת הפוליטית מבחינתם ולהתעצבן מזה ולהגיד 'הנה, ידענו', ו'איך הוא עשה' ו'מה הוא עשה'. אני לא חושבת שזה שיקול".
שאלנו את מרום איזה מנהיג או פרשייה היסטורית לדעתה היו יכולים לספק סיפור לסדרה. "תשמע אנחנו משופעים בהמון. אני מאוד אשמח לראות בבוא היום את הסדרה על ראש הממשלה הנוכחי, היא תהיה מאוד מאוד מעניינת לדעתי. לא יודעת אם זה יכול לקרות תוך כדי תקופת כהונתו, נצטרך לחכות", שיתפה. "תראה רוב המנהיגים אנשים מאוד מעניינים - רבין היה אדם עם חיים מאוד מעניינים, ז'בוטינסקי מאוד מעניין, גולדה מאיר מרתקת, בגין, שמעון פרס, בנימין נתניהו הם כולם פונטציאל לגיבורים של דרמה מתוסרטת מדהימה".