But i'm frankly feeling nothing
Or it could be less than nothing
So you agree | that's right
What a waste of lovely night
(מיה וסבסטיאן / "A Lovely Night" - "לה לה לנד")
אין בדברים הבאים משום חזרה מהטענה המרכזית של פרויקט סיכום השנה שלנו - 2016 היתה שנה מחרידה ונמשיך לעודד אותה להתנדף מחיינו בהקדם, ובכל זאת בתחום הקולנוע נדמה שהמציאות שונה מעט מתחושת הבאסה הכללית. לא מעט מסרטי המיינסטרים הגדולים של השנה החולפת שהופצו השנה בישראל, סיפקו את הסחורה בגדול ואף התעלו על הציפיות המוקדמות. "דדפול" הנפלא של טים מילר וראיין ריינולדס המציא מחדש את ז'אנר גיבורי העל, הן מבחינת הטון והמודעות העצמית והן ביכולת להפוך תקציב צנוע ליצירה שמתעלה בהרבה על פרויקטים מגלומניים מופרכים; "קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים" מיצב את האחים רוסו ככוכבים הבלתי מעורערים של תחום הקומיקס, עם שליטה מופלאה בעשרות דמויות, קווי עלילה מורכבים והצגה של גיבורים חדשים, שלא גרעה במאום מסרט "הנוקמים" הכי טוב שנראה על מסכי הקולנוע.
"מכסחות השדים" היה כיפי ומהנה הרבה יותר מהקרדיט שקיבל, "בלשים בע"מ" היה מותחן קומי מבריק שחמק אף הוא מתחת לראדאר. בתחום האנימציה קיבלנו את "זוטרופוליס" המתוק והמהנה, את "ספר הג'ונגל" היפהפה ואת "קובו: אגדה של סמוראי" שהציג שוב את האיכות של אולפני לייקה. בשבועות האחרונים (וגם כאן מדובר רק בסרטים שהופצו מסחרית בישראל) המצב רק הולך ומשתפר עם יצירות מרתקות ומעוררות מחשבה כמו "המפגש", סרט מלחמה מעולה ומצמרר כמו "הסרבן", מערבון פשע מסוגנן להפליא כמו "באש ובמים", דרמה אנושית נהדרת מבית היוצר של קלינט איסטווד בדמות "סאלי: נס על ההדסון", וכמובן הקסם הנוסטלגי-מלנכולי של "לה לה לנד". בתווך היו לנו גם סרטי דוקו מצוינים דוגמת "ווינר" ו"אמנדה נוקס", כך שהשורה התחתונה הרבה פחות קודרת ממה שאולי היה נדמה.
ובכל זאת, לא מעט לילות יפהפיים בוזבזו בשנה החולפת על סרטים שנשבו בקונספציית העומס. המקרה הבולט ביותר הוא היקום הקולנועי של אולפני וורנר ו-DC קומיקס, שריכז לתוכו את כל מה שרע בקולנוע המודרני. "באטמן נגד סופרמן: שחר הצדק" ו"יחידת המתאבדים" לא היו סתם סרטים רעים. הם היו סרטים נטולי כל שמץ עלילה, בניית דמויות קטסטרופלית, צילום ועריכה מעודדי אפילפסיה ופסקולים מהגיהנום. אוסף של יצירי מחשב חצי אפויים, שהוטחו בנו בתלת ממד במשך כשעתיים וחצי מתישות ומאכזבות. החטא הזה חזר על עצמו גם ב"וורקראפט" הקטסטרופלי, "אליס מבעד למראה" שהצליח באמנות להתעלות על זוועת סרט המקור, "אקס-מן: אפוקליפסה" שנראה כמו משחק מחשב שחטף וירוס, ו"בן חור" המיותר לחלוטין. כל הסרטים שהוזכרו כאן ואחרים עיוותו את מושג הבלוקבאסטר, והפכו את הפופולרי והמהנה למאוס ומעיק. גם סרטים כמו "סטאר טרק: אל האינסוף", ו"ג'ייסון בורן", שכשלעצמם היו "רק" סרטים לא מוצלחים, סבלו מהסימפטומים הללו.
כשירות לקהילה, ובתור מה שאנחנו מקווים שייחשב לדאגה לזכויות האדם הבסיסיות של צופי קולנוע באשר הם, חזרנו אל הסרטים שבהם סבלנו יותר בשנה החולפת וחילצנו מתוכם את הדקות שהיו בכל זאת להיחשב לקולנוע טוב. אם טרם צפיתם בהם, הנה ההזדמנות שלכם לדעת כמה זמן נטו שווה ההשקעה הכספית והנפשית שלכם. אם כבר צפיתם, כל שנותר לנו להציע הוא את תנחומינו הכנים.