80. Mac Miller - Dang
אחד השמות הדומיננטיים של השנה הוא זמר הסול אנדרסון פאק, שעוד יופיע בהמשך המצעד עם משהו מאלבום הסולו שלו. אנו נתקלים בו כאן לראשונה בהופעת אורח אצל הראפר מאק מילר שזהו לו אלבום רביעי. מעל ביט פאנקי וחצוצרות ג'אזיות מתחברים מילר ופאק לצדדים הרגישים שלהם בפנייה נרגשת אך לחלוטין לא צ'יזית לנשים שלהן. מניסיון, לא צריך להיות אישה או חברה לשעבר כדי להשתכנע.
(ניר גורלי)
79. Japandroids - Near To The Wild Heart Of Life
הלהקה שחתומה על אלבום השנה של "קורדרוי" ב-2012 תוציא את אלבומה החדש בינואר הקרוב, וזה הסינגל הראשון מתוכו. אנרגיות, תשוקה, רוקנרול. "הייתי פעם טוב, אבל עכשיו אני רע".
(מני אבירם)
78. Jamie Isaac - Find The Words
ג'יימי אייזק הוא משתף פעולה קבוע של ארצ'י מרשל (קינג קרול) ולכאורה שניהם פועלים באותו ספקטרום מוזיקלי, פופ/רוק שנעטף באקורדים ג'אזיים וריברבים שמנים. הפעם זהו אייזק לבדו, שמשחרר את "Find The Words" - ואמנם הוא לא מדגדג את היכולות הליריות של מרשל, יש לו בונוסים משל עצמו. הסאונד מצוחצח, סוחף, שמימי ומוקפד, המילים יפות והתופים יחד עם הפסנתר הופכים את כל הג'אז-נשמה הזה לדיכאון מהול באושר צרוף.
(שי סגל)
77. Mitski - Happy
השיר שפותח את אלבומה החדש של מיצקי הוא שיר שמח. כך לפחות מרמז הטייטל שלו. פתיחה קודרת ותעשייתית אופפת את השיר עד שלאט לאט מתגלה בו מלודיה מתוקה ואופטימית יותר. אבל זו אופטימיות זהירה. השמחה שבאה לבקר אותה הביאה עוגיות, שתתה כוס תה, נשארה לישון ולמחרת בבוקר המשיכה לדרכה בלי לומר שלום, ומיצקי? היא נשארה לנקות את הבלגן. זה לא שיר תקווה ולא שיר ייאוש, פשוט שיר על סטוץ קטן עם האושר. זה שמח ועצוב בדיוק כמו שזה נשמע.
(ניר גורלי)
76. Júníus Meyvant - Beat Silent Need
אחרי שנתיים של טפטופי סינגלים ו-EP, הוציא השנה יוניוס מייבנט האיסלנדי את אלבום הבכורה שלו, ומתוכו קטע גרובי ומענג שהולך ונבנה נהדר לכל אורכו. כמה שהעושר המוזיקלי הזה מעולה, עם כלי נשיפה, כינור, אפילו משהו שנשמע כמו דרבוקה, והכל מתון ואלגנטי עם התפרצויות של התעלות. עושה חשק לפסוע בשדרה עם ז'קט על הכתף.
(עידו ישעיהו)
75. (The Weeknd - Starboy (ft. Daft Punk
לו מייקל ג'קסון שלח שיר לאירוויזיון, סביר להניח שהוא היה נשמע בערך ככה. אף שנולד רק לפני שני עשורים, המוזיקאי הקנדי הידוע כדה וויקנד כבר הספיק להוציא כל כך הרבה חומרים ולעבור כל כך הרבה זינוקים בקריירה שלו, וב-2016 הגיע למעמד שהוא משתף פעולה עם דאפט פאנק ויוצר איתם להיט כזה, שכמויות הכישרון הנשפכות בו כמעט פליליות. מתברר שכוכבים יש לא רק בשמים.
(אבנר שביט)
74. Romare - Je T'aime
מאחורי שם הבמה Romare עומד אמנם מוזיקאי בריטי בשם ארצ'י פיירהרסט, אבל זה לא מנע ממנו לחצות מטאפורית את התעלה ולנכס לעצמו שניים מן הסמלים הרומנטיים הכי גדולים של שכניו הצפרדעים. הטראק נקרא "Je T'aime", צירוף המילים בצרפתית שמשמעו "אני אוהב/ת אותך", ומתחיל בסמפול מ"ז'יל וז'ים", סרטו של פרנסואה טריפו שהציג את משולש האהבה המפורסם בתולדות הגל החדש הצרפתי. מכאן והלאה דיסקו! וכל שנותר הוא לבחור את שם הילד או הילדה שיוולדו במעשה האהבים שתבצעו לצלילי הקטע הזה.
(אבנר שביט)
73. Icarus - They Are Not Like You
יש משהו כל כך מנחם בשיר הזה, עמוס באופטימיות עדינה ומתוקה, מהסוג שיוצר צורך לחזור אליו שוב ושוב. הוא שייך לצמד אחים אלקטרוני בריטי שפרץ בשנה וחצי האחרונות, ומשתף כאן פעולה עם הזמר שיבום שארמה במעין מקבילה ל"את לא כמו כולם" של משינה.
(עידו ישעיהו)
72. Calvin Harris - This Is What You Came For
מבין שני הלהיטים הגדולים של ריהאנה ב-2016, זה התמים והפשוט יותר. שלא כמו "Work", כאן אין שימוש בניב ג'מייקיני, מילים שנשמעות לאוזן הלא מזוינת כמו המנון לאחד במאי אבל בעצם עוסקות בזיונים ופזמון שמזכיר קולות של ברווז. "This Is What You Came For" הוא סתם שיר אופטימי, חמוד ובעיקר קליט וקצבי ביותר. בשביל זה קלווין האריס בא (ואומרים שאיתו באה גם טיילור סוויפט).
(אבנר שביט)
71. The Head and the Heart - All We Ever Knew
יום אחד, בעתיד הרחוק, מישהו יסיים את סדרת המופת שלו עם השיר הזה של הלהקה החמודה מסיאטל על מסך שלפתע הופך לשחור. קצת צ'יזי, קצת ברנדון פלאוורז, קצת אווירת קמרון קרואו, הרבה המנון.
(מני אבירם)
70. Tall Ships - Meditations On Loss
זה לא שיר מיוחד שלא שמענו מעולם - למעשה שמענו אותו בווריאציות כאלה ואחרות אצל אדיטורז, ווייט לייז ושאר להקות הפוסט-פאנק מהעשור האחרון - אבל "מדיטציות על אובדן" של הלהקה האנגלית הזו כל כך סוחף ודחוס ומלודי וכן ושועט קדימה עד שקשה לא להצטרף אליו. לא בכדי הקליפ מציג בדיוק את זה. בפברואר 2017 הלהקה תוציא את אלבום הבכורה שלה אחרי קרוב לשבע שנים של פעילות וטפטופי חומרים. לא בטוח שהיא תספק משהו מדהים באמת, אבל על פי "Meditations On Loss" ברור שיש לה מה להציע.
(עידו ישעיהו)
69. Avalanches - Frankie Sinatra
קחו מקצבי קליפסו ואלקטרו סווינג, שלבו בהם קלרינט כלייזמרי וחצוצרות מריאצ'י, תעלו עליהם שירה של דני בראון וקטע ראפ של MF Doom וקנחו עם סימפול מתוך "My Favourite Things". נשמע משוגע? זה אכן משוגע. וזה בדיוק מה שהופך את הסינגל הראשון מאלבום הקאמבק של ההרכב האוסטרלי אבלנשס לכל כך מרתק. כמו האלבום כולו הוא ידרוש מאתנו כמה האזנות כדי לפענח את כל המרכיבים שבו וייתן לנו אפשרויות הנאה שונות ומרובדות: אפשר להקשיב ולהעריך כמאזין ביקורתי מהצד ואפשר גם סתם לעמוד במרכז החדר ולרקוד כמו טמבלים.
(ניר גורלי)
68. Glass Animals - Life Itself
"אני לא יכול להשיג עבודה/ אז אני גר עם אמא שלי", מתוודים גלאס אנימלס בשיר "החיים עצמם" בלי לדעת שזה בכלל הקטע שלנו. ואז הפזמון זורח מעל הכל, בדיסוננס מבריק לחיים הרופסים המתוארים בו, ומביא איתו את אחד המשפטים הנוצצים של השנה במוזיקה, "היא אומרת (אמא) שאני נראה שמן, אבל אני נראה פנטסטי". יחד עם טמטמים, משהו שנשמע כמו חמת חלילים וסוג של מקהלה, השיר הופך לפינה-קולדה של מצעד 100 השירים.
(שי סגל)
67. Savages - Adore
ג'ני בת' היא מעט אינטנסיבית ומעט מלחיצה, בעיקר בשיר הנושא (ובקליפ) מתוך האלבום האחרון של הלהקה הלונדונית. קצת סוזי והבאנשיז, קצת סמיתס, וזה יפה.
(מני אבירם)
66. Bibi Bourelly - Ballin
חבל שגם השנה ביבי בורלי עדיין מוכרת בעיקר בתור מי שכתבה לריהאנה את "Bitch Better Have My Money" ואת "Higher". מגיעה לה הערכה גם על השירים שהיא כותבת לעצמה ומבצעת בעצמה, כפי שהוכיחו השנה "Perfect", הדואט שלה עם ארל סנט קלייר שכיאה לשמו אכן היה מושלם, ובעיקר כמה סינגלים בהם היא שרה בעצמה, וזה כל מה שצריך, כי הקול שלה חד כמו סיכה שיכולה לפוצץ כל בלון.
(אבנר שביט)
65. Andrew Bird - Roma Fade
אנדרו בירד חזר השנה עם אלבום נורמלי לראשונה מאז 2012 (אחרי אלבום קאברים ואיזה משהו ניסיוני עם מוזיקה שלוכדת טבע או משהו כזה), שכולל כמה שירים יפים במיוחד. זה אחד הבולטים בהם, עם כלי קשת יפהפיים שקשה לעמוד בפניהם. מילות השיר נשמעות כאילו הן עוסקות בסטוקר שבוהה בבחורה, אבל הסיפור מאחוריהן תמים מכפי שנדמה: כפי שחשף בירד, מדובר בסיפור ההיכרות שלו ושל רעייתו. מקסים.
(עידו ישעיהו)
Sia feat. Sean Paul - Cheap Thrills
כעקרון העולם לא צריך עוד שירים שבהם מתארח שון פול (ע"ע מקום 83). זה ישיר מריח כמו משהו שנולד בשביל רגע אפקטיבי אבל מביך בחתונה. מה שהעולם כן צריך זה עוד שירים של סיה. אז אם המחיר הוא לקבל את הג'יבריש הג'מייקני ברקע, שיהיה.
(מני אבירם)
63. Chance The Rapper - Same Drugs
גרועה מפרפורי גסיסה של מערכות יחסים, אפילו יותר מהמוות, זאת תחושת הזרו?ת. אפשר להיחלץ, להמשיך הלאה, אפילו להתמכר לפאזת הסטוצים, אבל הרגע בו פוגשים את מי שהיה לצדכם ואז הפך לזר גמור הוא רגע מחניק יותר מכדור טניס בגרון. "Same Drugs" הוא לא רק עוד קטע מדהים של שירה גוספלית, אלא גם תפיסה מדויקת של הפגישה המקרית שאחרי המוות של היחסים ("אנחנו כבר לא עושים את אותם סמים").
(שי סגל)
62. Lost Under Heaven - Someday Come
אלרי רוברטס מעולם לא היה זר לדרמה, עוד בלהקה הקודמת שלו וו לייף. אבל בפרויקט הזה? יא חביבי. אופרת סבון סוחטת דמעות. זה בטח מעייף לחיות ככה, אבל כשהתוצאה היא שירים כמו זה, הטוב ביותר באלבום שלו ושל בת זוגו אבוני הורן, למי אכפת. שיר אהבה כזה מיוסר לא שמעתם הרבה זמן.
(מני אבירם)
Lily & Madeleine - Hotel Pool
האחיות לילי ומדלין בעלות שם המשפחה המצחיק ג'ורקיוויץ, כולה בנות 18 ו-21, חזרו השנה עם אלבום שלישי. מתוכו השיר היפהפה הזה, מהסוג שהבלחה שלו פתאום באוזניים מביאה לעצירה פתאומית של מה זה שלא שאנחנו אמורים לעשות. הלמות התופים המלוות את השיר יוצרות ניגוד לקולות הקטיפה של השתיים ומצליחות לצייר את התמונה ואת ההתרחשות. כזו שמתחוללת בעיקר בפנים, אבל עדיין התרחשות. התוצאה היא קטע חלומי ועדין שכל כך קל לדמיין איתו את הסצנה הזו, של זוג אוהבים - "אתה יודע שזה רק אני ואתה" - שוחים להם בבריכה של בית המלון, בלילה, תחת רקיע כחול כהה מנוקד כוכבים.
(עידו ישעיהו)