"האח הגדול": המחלקה לדיכוי נשים לא צנועות

1. הקרב על הוועד. הדיירים מתבשרים שהם צריכים לבחור אחד מהם לתפקיד רם הדרג של ראש הבית. אחרי שאביחי מסגביר לכוכב למה זה לא תפקיד בשבילה ("זה תפקיד קשה"), היא משתכנעת ופורשת מהמירוץ עוד בטרם התחיל. אנדל שובר את הכלים ומסרב להתמודד בטענה שממילא אף אחד שם לא יצביע לו (הוא אולי תבוסתן, אבל הוא לא טועה). אחרי פריימריז רופסים, מסתמנת שלישיית פיינליסטים גברית וחזקה: אביחי, שם וחזי. אחרי דיבייט סוער שכולל רמיזות לשחיתות (חזי), ניצול יחסי מרות (אביחי) ואפילו רגע פעוט של כנות (שם: "לא אכפת לי מכולכם במידה שווה"), הדיירים ניגשים אל הקלפי וכמו במציאות – נותנים את קולם למי שכל הסימנים מצביעים שהוא הכי מושחת. ברכות לחזי.

2. שנאת נשים. אי אפשר להתעלם מהעובדה שמחציתו הראשונה של הפרק ששודר אמש היה מפגן מבחיל במיוחד (אפילו ביחס לפורמט) של מיזוגניה. זה היה בולט במיוחד סביב בחירת ראש הבית: החל מההסגברה של אביחי, עבור בהצהרתה של תהילה "אני רוצה בן. אני מצטערת אם זה נשמע לא פמיניסטי, אבל אני רוצה בן בשביל זה, וכלה אפילו בדיון המאוחר של אורנה (שדווקא כן התמודדה בעצמה על התפקיד) ומעיין על תוצאות ההצבעה ומהן התכונות הנחוצות למנהיג (אורנה: "זה כזה קשה, זה קשוח", מעיין: "אבל הם בנים חזקים ולא אכפת להם"). היחידה שהעזה להרים ראש ונותרה לבדה בהגנה על זכויות נשים בבית היא שני ("זה מעליב אותי בתור אישה ובתור בנאדם"). אבל אז היא יצאה בסערה מהסלון, כי היא נעלבה שהבחור שהיא דלוקה עליו לא הצביע לה, והוכיחה אחת ולתמיד שבנות הן באמת רגשניות והיסטריות ואי אפשר לסמוך עליהן עם כוח בידיים. או כמו שתהילה סיכמה את זה: "בנות זה עם חרא. אין מה לעשות". אבל דיכוי הנשים לא נעצר שם. חזי, עוד לפני שההון שלטון עולה לו לראש, מחליט לעשות לשני ג'סטה ולעדכן אותה שיש דיבור עליה בבית שהיא לא מספיק "אמיתית". ומייעץ לה "לחשוב קצת במושגים של צניעות", כי יש בבית אנשים מבוגרים שלא צריכים שהיא תעבור להם מול העיניים במגבת.

3. נגמרה האווירה הטובה. בהפקת התכנית מבינים שאי אפשר להשאיר את תהילה לבד עם הנטל של זריעת התככים והמחנאות, ומחליטים שזה הזמן למשימת עשירים/עניים שתפלג את הבית כמו שצריך. לצד של העשירים בוחר חזי בשמוליק וכוכב (כי הם זקנים וזה), בשם ואביחי (כי הסכמים קואליציוניים וזה) בחיים (כי שוחד בחירות וזה) ובעדן (כי היא עושה הרבה למען הבית... וזה). שאר הדיירים נשלחים אבלים וחפויי ראש אל מתחת לקו העוני לצד של הבית שבו הכל מכוסה בעץ ממוחזר ובבדי יוטה (סממנים ויזואליים לעוני, מסתבר). תהילה חוטפת שוק פוסט טראומטי במסגרתו היא מחבקת (!) את אורנה הבוכיה ברגע של שותפות גורל. אבל מה שיפה במשימה הזאת, זה שכמו בת"א – עשירים, עניים... כולם על אופניים. העניים מדוושים בשביל חשמל, העשירים בשביל נספרסו.

4. אביחי ואנדל חולקים רגע. אביחי מספר על שנים קשות של התמודדות עם מחשבות אובדניות בשל מחלתו, ואיך בסוף הבין שהזמן ממשיך לנוע קדימה בין אם הוא חי את החיים או מתאבל עליהם. אנדל ברגע של ראיית הנולד אומר לאביחי שאם הוא בכלל יישאר בבית מספיק זמן בשביל להיפתח ולשתף בסיפור האישי שלו, הוא ישמח לפרוק את לבו בפניו.

5. האח הגדול נחנק. כן, זה ילדותי. אבל הרגע שבו קולו של האח הגדול השתנק בשידור חי היה רגע של סיפוק גדול. אחרי שבמשך 8 עונות שמענו אותו מקניט, סונט, מתגרה, מלגלג, מתמרן ואפילו מטריד מינית דיירת אחת, אי אפשר שלא להתענג מהרגע הקטן הזה שבו אזל האוויר בריאותיו, והוא השתנק, השתעל והתנצל.

חזי, שם, אביחי

השיחה הזוגית בין כוכב ושמוליק בחצר ממחישה היטב למה במשימה הסודית של תחילת העונה, אף אחד לא האמין שהיא אמא של חיים אבל איש לא חשד שהם אולי בני זוג. לא ברור מה קושר את השניים האלה זו אל זה.

"אם אני שומעת את השיר הזה עוד פעם אחת מישהו ימות" (שני, על שיר הבוקר wake me up before you go-go של ג'ורג' מייקל).

"מה, קשה לך להסתכל לי בעיניים בגלל שאני עני? או בגלל מי שאני? או מה שאני?" (אנדל, לנערת הקרפ הצרפתי).

"שתי החברות שלי עזבו אותי בשביל ערסים", (אביחי חושף את שורשי האיבה שהוא רוחש לחיים).