פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה לא בדיוק געגוע: צלילים צורמים בהנצחת אריק איינשטיין

      בגלגלצ חלה צניחה דרמטית בכמות ההשמעות של שיריו; משפחתו במתיחות עם הקאמרי בשל שני מחזות זמר מתחרים המבוססים על שיריו; ו"בית אריק איינשטיין" בשלב זה נראה רק כחלום. חריקות בהנצחה ובזיכרון של גדול זמרי ישראל

      זה לא בדיוק געגוע: צלילים צורמים בהנצחת אריק איינשטיין

      "זה לא בדיוק געגוע", כתב ושר אריק איינשטיין, שהיה אמור לחגוג שלשום את יום הולדתו ה-78. אולם עוצמת הגעגוע לא תמיד יישרה קו עם עוצמת ההנצחה שבה היה ראוי זכרו של אריק לזכות. תהליך טבעי של דעיכה מסויימת של אמן שהלך לעולמו או שהמשפחה, הממסד, התקשורת ואחרים יכלו לעשות יותר בשמירה על חיות יצירתו וחיוניות מורשתו? תלוי את מי שואלים.

      כאילו לא היה די בכך שב-10 שנותיו האחרונות בחרה גלגלצ שלא להשמיע את אלבומיו האחרונים של איינשטיין, וזכתה לביקורות שליליות רבות על כך, מתברר כי גם לאחר מותו הוא אינו זוכה ליחס הראוי למעמדו. בארבע השנים האחרונות חלה צניחה דרמטית בכמות השמעות כלל שיריו של איינשטיין בתחנת גלגלצ. משנת מותו 2013 ועד 2016 צנחו השמעותיו בחצי. גם בהשוואה בין השמעותיו בתחנה בשנה שקדמה למותו, 2012, לשנה האחרונה, 2016, חלה ירידה. הנתונים עלו מבדיקת חברת Media Forest, לבקשת וואלה! תרבות.

      בלעדי: צניחה דרמטית בהשמעות שיריו של אריק איינשטיין בגלגלצ (עיבוד תמונה)
      צניחה חדה בהשמעות שיריו של אריק איינשטיין בגלגלצ

      מבדיקת השמעות כלל שיריו בגלגלצ, המשווה בין שנים שלמות (מתחילת ינואר ועד סוף דצמבר) עולה כי הירידה חדה ועקבית: לאורך כל שנת 2013, שבה הלך לעולמו איינשטיין בחודש נובמבר, הושמעו כלל שיריו של איינשטיין 1,284 פעמים בגלגלצ; בשנה שלאחר מכן, 2014, חלה ירידה ל-1,088 השמעות; בשנת 2015 התרסקו ההשמעות כלל שיריו ל-671 בלבד; ולאורך כל שנת 2016, שהסתיימה בשבוע שעבר, מגיע נתון שפל נוסף – 648 השמעות בלבד. להלן, ירידה בשיעור של מחצית מכמות ההשמעות במשך 3 שנים. הירידה ניכרת גם בהשוואת ההשמעות בגלגלצ בין שנת 2012, טרום מותו של איינשטיין, שעמדו אז סך כולל של 706 לעומת השנה האחרונה, 2016, עם ירידה של 58 השמעות. במילים אחרות: אריק איינשטיין מושמע אחרי מותו פחות מהכמות הנמוכה שהושמע במהלך חייו.

      אם בודקים את ההשמעות בכלל תחנות הרדיו האיזוריות עולה נתון נוסף של ירידה בהשמעות, פחות חד מאשר בגלגלצ: בשנת מותו, 2013, הושמעו כלל שיריו של איינשטיין 11,193 פעמים בכל התחנות האיזוריות; בשנת 2014, כמות ההשמעות דעכה ל-10,689; שנה לאחר מכן, 2015, חלה ירידה נוספת ברדיו המקומי ל-10,045; ובשנת 2016 – רק 9,491 השמעות בכלל תחנות הרדיו האיזורי ביחד.

      אריק איינשטיין (ראובן קסטרו)
      אריק איינשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      "אני חושב שזה מעציב, מביך ומכעיס מאוד", אומר לוואלה! תרבות מקורב למשפחת איינשטיין. "אם זה היחס המעליב שלו זוכה גדול זמרי ישראל, זה מראה את היחס לתרבות בארץ הזאת. לא יכול להיות שמתעלמים מהמורשת שאריק השאיר. החשש הוא שעוד כמה שנים ספורות צעירים לא יזכרו מי זה אריק איינשטיין". טרם התקבלה תגובת גלגלצ.

      יש לציין כי בניגוד לגלגלצ, בתחנת רשת ג' חלה עליה בהשמעות שיריו של איינשטיין במספר מדדים של השוואות. בשנה שלפני מותו (2012) קיבל 1,652 השמעות ב-ג', בשנה שבה נפטר (2013) קיבל 1,997 השמעות ובשנה האחרונה (2016) חלה עליה ל-2,173 השמעות. בנוסף, מספר ההשמעות של איינשטיין ברשת ג' ב-2016 גבוה פי 3.3 ממספר ההשמעות באותה שנה בגלגלצ (יצויין כי רשת ג' משדרת רק מוזיקה ישראלית, אבל גם בהתחשב בנתון זה פער גדול).


      מה שהציף את נושא החריקות בהנצחת איינשטיין הם המתחים שצצו בין משפחת איינשטיין לתיאטרון הקאמרי. ב-20 בדצמבר התקבלה הודעה לעיתונות מטעם תיאטרון הקאמרי, שהשתמשה לא פחות מ-3 פעמים בשמו המלא של אריק איינשטיין כדי לקדם מחזמר חדש. בנושא המייל, בכותרת ההודעה ובגופה חזרה השורה "מחזה מקורי חדש בהשראת שיריו של אריק איינשטיין" שיעלה בקאמרי. רק בתוך ההודעה נוספה אחרי המילה אריק איינשטיין המילה "וחבריו". נמסר כי שם המחזמר הוא "פשוט לאהוב אותך", הוא צפוי לעלות במאי השנה, וחתומים עליו שלמה מוסקוביץ ככותב ודדי ברון כבמאית. עוז זהבי מיועד לככב, ועל פי פרסום בתקשורת עשויה להשתתף במחזמר גם דנה פרידר בתפקיד הנשי הראשי.

      קברו של אריק איינשטיין (ראובן קסטרו)
      אל תשכחי את אריק. קברו של איינשטיין (צילום: ראובן קסטרו)

      "המחזה בקאמרי נעשה ללא אישורה, ברכתה, והסכמתה של משפחת איינשטיין", הגיבה המשפחה. "משפחת איינשטיין עובדת בימים אלו על מחזמר מקורי על חייו של אריק מטעמה". המשפחה, כך פורסם, אסרה על הקאמרי להשתמש בתמונותיו ובשמו של איינשטיין במחזמר. בשולי הדברים נזכיר שסימה אליהו עצמה עבדה בעבר בקאמרי. מקורב לאלמנת איינשטיין אומר לוואלה! תרבות כי היא נפגעה מהתנהלות התיאטרון. "מה שקשור במחזה עשה רע לסימה. הם התנהגו פה בצורה כוחנית ובשרלטנות. זה בלתי נתפס. על פניו, יש עניין של זכויות יוצרים מוסריות וגדולות. אתם עושים מחזה, אתם משתמשים בדמות של אריק, אתם מחויבים לקבל את אישורה של המשפחה. זה מוזר לגמרי, במיוחד שהצדדים מכירים, והם יודעים את רגישותה של סימה ואת החשיבות שהיא נותנת לאישור שלה לתכנים שקשורים לאריק. הנושא הזה לא עשה טוב לסימה, וביאס אותה מאוד".

      "גם הבחירה של הקאמרי בעוז זהבי היא הזויה", מוסיף המקורב, "אם אתם כבר עושים משהו תפעילו את הראש שלכם". לטענתו, מטעם הקאמרי בדקו עם מוני מושונוב, שהיה חבר קרוב של איינשטיין, האם יסכים לקחת חלק במחזמר שלהם, אבל הוא סירב. לעומת זאת, לא מן הנמנע שישתתף במחזמר המתחרה מטעם המשפחה, לדבריו.

      אריק איינשטיין (יח"צ)
      אריק איינשטיין (צילום: יח"צ)

      ומה יודעים על תכנית המחזמר מטעם המשפחה? לא הרבה. נודע לנו כי הוא עשויי לכלול את הקלטות קולו של איינשטיין, הרבה מוליטמדיה, סרטונים. צבי שיסל ייקח חלק ביצירתו. בשלב זה קיימת התלבטות אם להעלות על הבמה דמות ששמה אריק, אומרים בסביבת המשפחה ומוסיפים כי תיאטרון הבימה הביע עניין להעלות את המחזמר. "אבל נותרו שאלה כלכלית ושאלה פוליטית. אם הקאמרי יעלו מחזה שנושא את שמו של אריק איינשטיין, הבימה לא יילכו על זה בחיים. שום תיאטרון רפרטוארי לא יילך על משהו שמוצג בתיאטרון אחר".

      דדי ברון, במאית המחזמר של הקאמרי, עולה למתקפה נגדית: "הפנייה הראשונה, עוד לפני שפנינו לקאמרי, הייתה למשפחה כדי להביא אותם כשותפים. אף אחד לא היה מוכן לדבר איתנו בכלל. שסימה תבוא לחזרות, שתהיה חלק. זה על התקופה. זה של כולנו. זה שירי אריק איינשטיין וחברים. יש גם שירים של אנשים אחרים מהתקופה".

      סימה אליהו על עטיפת התקליט יש בי אהבה של אריק איינשטיין (סריקה)
      סימה אליהו על עטיפת התקליט יש בי אהבה של אריק איינשטיין

      - בסביבת איינשטיין חשים כעס, וטוענים כי ההתנהגות שלכם היא "כוחנית ושרלטנית".

      "למה אתה לא רואה את זה הפוך? המשפחה לא כוחנית אלינו? זה לא כוחני לבוא ולהגיד.. בלי לקרוא, בלי להיפגש, בלי לרצות לדבר? כוחני זה דבר דו צדדי. אם לא רוצים להיפגש לדיאלוג, אז אפשר להגיד שהצד שלא רוצה להפגש הוא כוחני".

      לוואלה! תרבות נודע עוד כי אין זו הפעם הראשונה שבה התעוררו מתחים בין תיאטרון הקאמרי למשפחת איינשטיין. בנובמבר 2015, במלאות שנתיים למותו של איינשטיין, התקיים 3 פעמים באותו יום מופע מחווה בתיאטרון הקאמרי, ובו השתתפו בין השאר הזמרים מיקי גבריאלוב, מירי מסיקה, ישראל גוריון, מאור כהן ויהלי סובול. מקורב למשפחת איינשטיין טוען כי במופע זה הקאמרי לא עמד בשתי התחייבויות שלו למשפחה: שיתקיים רק מופע אחד (בפועל התקיימו שלושה), ושישתתפו בו רק שחקנים מהקאמרי (כאשר הוזמנו גם זמרים מבחוץ). באותה שנה נערך מופע צנוע ולא מסחרי מטעם המשפחה במועדון הבארבי. "חלק מהאמנים שהיו אמורים להופיע בערב מטעם המשפחה בבארבי בהתנדבות, העדיפו לקבל כסף מהקאמרי והבריזו להפקה בבארבי. זה היה מביך עד מכעיס", אומר המקורב.

      אריק אינשטיין 1939-2013 (עיבוד תמונה)
      אריק איינשטיין (צילום יח"צ)

      רבים בתעשית המוזיקה, ובהם מיקי גבריאלוב עמו שוחחנו, סבורים שקיים מחסור במופע שנתי גדול לזכר איינשטיין, בדומה למופע השנתי שנערך למאיר אריאל על ידי משפחת המנוח. למעשה, המופע היחיד שנעשה מאז מותו זכה לביקורות רבות, בין השאר בגלל מעורבותה של חברת סלולר שנתנה תחושה שהמופע הוא פרסומת ענקית עבורה. במודעות למופע נכתב שמה בענק ואילו שמו של איינשטיין הופיע בקטן. החזירות הפרסומית של אותה חברה הרגיזה גם את גבריאלוב, שאומר: "אם מישהו רוצה לשים כסף על אמנות, שיעשה את זה בשביל לתרום לאמנות ולא בשביל שהשם שלו יופיע מעל. אבל היום זה עידן אחר, אנשים רוצים לפרסם את עצמם". רק אחרי שהתעוררה הסערה התקשורתית ושחלק מהאמנים איימו לא להשתתף במופע, תיקנה חברת הסלולר את העוול.

      קובי בן עטר, שניהל את המופע אמנותית, מגיב לביקורות: "לגבי המודעה - נעשתה טעות, לדעתי בתום לב, ויום אחרי זה היא ירדה. מופע בסדר גודל הזה, שעולה מיליונים על גבי מיליונים, לא יכולנו להרים אותו ללא עזרתו של גוף מסחרי, נקודה. היה ערב חד פעמי, לא חסכו שם שקל בגל ההערצה והאהבה לאריק. צקצקנים שבאו והתנפלו על סלקום, על איך היא העזה וכולי, כמה ימים אחרי פגשתי אותם ברחוב והם אמרו לי 'יא אללה, קובי, איך התבאסתי שלא הייתי בהופעה'. שמעתי מאה אנשים כאלה. למה הם לא באו? כי התקשורת יצרה פה מעגל שזה כאילו לא קולי ללכת להופעה שאריק איינשטיין לא היה אוהב. נו, באמת. לזה אני קורא פתטיות".

      עטיפת האלבום "אהבה ראשונה" של שלישיית גשר הירקון (סריקה)
      עטיפת אלבומם של שלישיית גשר הירקון (סריקה)

      ביקורת נוספת על המופע ההוא נסבה סביב היעדרותם של אמנים משמעותיים שעבדו בעבר עם איינשטיין, ובהם שלמה ארצי ויהורם גאון, והיעדרותם לדברי המקורב למשפחה גרמה למשפחה עגמת נפש. גורם שהיה מעורב בעשיית המופע אומר לוואלה! תרבות: "פניתי בעצמי למישהו מסביבתו של ארצי, והוא סרב. שלמה אמר לא. לא רצה להופיע". מקורב למשפחה מוסיף: "זה דבר מביך, אתה יודע איך סימה נעלבה מזה ששלמה סרב לבוא? היא אמרה: 'אתה יודע, גם אם עכשיו הוא יבקש לבוא אני לא רוצה אותו'. חלום חייו של שלמה היה לשיר עם אריק, ואריק הסכים לשיר איתו דואט. אז שלמה לא יכול היה לכבד אותו בשיר אחד? מה הקטע של האגו הזה?"

      ביקשנו את תגובת רותי מרום, יחצניתו של שלמה ארצי, והיא שלחה תגובה בשם יורב הראל, כיום ממנהליו של ארצי, שהיה מפיק המופע בפארק: "לא היו דברים מעולם. מעולם לא התבצעה פנייה רשמית לאור העובדה שהיה ידוע ששלמה ארצי לא בארץ במועד הנ"ל".

      יהורם גאון אומר בתגובה לוואלה תרבות: "לא יצליחו ליצור ריב במקום שבו לא היה ריב. לא באתי רק בגלל שבאותו ערב היתה לי הופעה. לא יצליחו ליצור אנטי במקום שבו לא היה אנטי. היתה הוקרה גדולה וידידות מופלאה. כל פעם אני שומע על עוד ריב ביני לבין אריק, שלא היה ולא נברא. אחת לשנה אני נשאל על איזושהי תקרית במערכת היחסים בינינו שלא היתה. הייתי אמור להפגש עם אריק לראשונה אחרי 35 שנה שלא נפגשנו, אבל שבוע וחצי לפני הפגישה שנקבעה אריק נפטר".


      לאחר מותו של איינשטיין התעורר אצל סימה אליהו רצון להקים את "בית אריק איינשטיין" להנצחתו בנמל תל אביב, בהאנגר הקרוב לחוף מציצים, אומרים בסביבת המשפחה. "החלום הוא שיהיה בית שהוא סוג של עוגן גם למי שרוצה להכיר את מורשתו וגם למוזיקאים. הייתה פגישה בעירייה, והתשובה המיידית שלה היה שהם לא מתערבים בדברים האלה - כי באותה מידה שרוצים לעשות בית לאריק איינשטיין, למה לא לעשות בית לשושנה דמארי, לעוזי חיטמן ולאהוד מנור? מה אפשר לענות על זה? אין מה לענות. לא יכול להיות שמי שכל כך ייצג את תל אביב, ועד היום מנצלים את שמו להאדרת פניה של תל אביב, יקבל מהעיריה כזאת התעלמות גורפת". זוהי לא הדוגמא היחידה לכך שאיינשטיין היה ראוי להיות מונצח יותר על ידי הממסד. תמוה, למשל, שעד כה לא קראה עיריית תל אביב רחוב על שמו. ידיד המשפחה אומר שגם היה רצון שיקראו להיכל הספורט שנבנה בבמתחם הדרייב אין על שם אריק איינשטיין, אבל זה לא קרה.

      אריק אינשטיין - מתוך עטיפת האלבום - יסמי (צילום מסך)
      אריק איינשטיין (מתוך עטיפת אלבומו "יסמין")

      אולם לצד הקשיים, היו גם לא מעט צדדים יפים במפעל ההנצחה. אחת ההצלחות בהנצחת איינשטיין היא הוצאת השיר הגנוז "מה פה הולך" בינואר 2015, לא פחות מ-44 שנה לאחר שהוקלט לאלבום "בדשא של אביגדור". השיר, שיצא ביוזמת אורן בראל מחברת התקליטים פונוקול, זכה להצלחה גם בכמות ההשמעות הרבה וגם בביקורות. אולם האם ראוי בכלל להוציא הקלטות גנוזות של איינשטיין אחרי המותו, כאלה שהזמר המנוח אולי לא היה מעוניין שייראו את אור היום? מיקי גבריאלוב טוען: "לפי איך שהכרתי את אריק, אם הוא לא הוציא משהו בחייו, הוא לא היה רוצה שיוציאו אותו אחרי מותו. אני אני לא הייתי רוצה שאחרי מותי יוציאו שירים שלי שלא הוצאתי בחיי". מנגד, יואב קוטנר סבור ש"החלק הזה של ההנצחה הוא חלק מאוד חשוב. במקרה של אריק, כל הדברים שיוצאים אחרי מותו, כמה שירים של אברהם חלפי שהושלמו אחרי מותו, השיר 'מה פה הולך' ועוד כמה דברים, הוא לא התנגד להוצאתם ולכן אני חושב שזה לגיטימי לגמרי. זה לא שהבנאדם עשה סקיצות והחליט שהוא לא רוצה. הוא רץ קדימה, למשל עם 'מה פה הולך', לא התעכב על מה שהוא עשה קודם. הוא לא אמר לי לא להשמיע את זה, בניגוד לשירים כמו 'מזל, כמה זמן את מתלבשת' (גרסת כיסוי הומוריסטית של איינשטיין לשיר 'Do You Want to Know a Secret' של הביטלס – ש.ב.) הוא מדי פעם אמר 'יאללה, למה צריך להשמיע את זה'".

      שלום חנוך, אריק איינשטיין ,דפנה ארמוני (Creative Commons)
      איינשטיין, שלום חנוך ודפנה ארמוני (צילום: Creative Commons)

      אחד מהתורמים הגדולים לשימור מורשתו של איינשטיין הוא שדר הרדיו יואב קוטנר. קוטנר יוצר מזה זמן מה סדרה דוקומנטרית על איינשטיין, שתעלה ב-yes, בשיתוף אבידע ליבני ואסף אמיר. שלושתם יצרו בעבר את הסדרה "האלבומים". "העבודה על הסדרה לוקחת הרבה זמן, במיוחד כשהכוכב הראשי לא משתתף", אומר קוטנר. "לא רצינו לעשות מיחזור של 'סוף עונת התפוזים' אלא משהו חדש. זה יהיה סביב המוזיקה שלו, ומתוך זה הצצה לחיים. זה לא סרט דוקומנטרי על חייו אלא על מפגשים מוזיקליים שלו עם אנשים שעבדו איתו, מהזווית של המוזיקה". הסדרה של קוטנר נוצרת במקביל לעבודה על סרט שיתמקד בזמר המנוח, עליו עובדים צבי שיסל, מוני מושונוב וסימה אליהו. מושונוב סיפר לתקשורת על האפשרות ליצירת הסרט כבר במאי 2014, ואמר שבכוונתם לכלול בו צילומים מקלטות ביתיות שצילמו לאורך השנים. איך הפרוייקטים הדוקומנטריים האלה יובדלו אחד מהשני, אני שואל את קוטנר. "הם יעשו יותר סיפורים אישיים, אנחנו יותר בעניין הסיפור של המוזיקה", הוא אומר.

      קוטנר תרם להנצחה בין השאר גם באמצעות 50 פרקים של תכנית שערך והגיש בגלי צה"ל עד לאחרונה, בכל שבת בצהריים, שכללו לדבריו את כל מה שאי פעם איינשטיין הקליט, וכן בהרצאות על איינשטיין שהוא מקיים ברחבי הארץ, הכוללות קטעי קליפים וריאיונות. "בערב הזה שאני מספר עליו, זה מדהים לראות איך האדם הזה אהוב בכל הארץ, בכל מקום אנשים רוצים לשיר את השירים שלו, לאו דווקא ביום השנה אלא כל הזמן. אני לא חושב שהיה אי פעם מוזיקאי שדיבר לכולם וכולם אהבו אותו כמו איינשטיין. אני מרגיש שזו שליחות קטנה לעבור ממקום למקום ולספר עליו, אני מרגיש שיש רעב לדבר הזה. לפי דעתי אריק חי וקיים. מה שאני חושב שהתחדש בשנה האחרונה, זה שהרבה יותר אנשים הבינו שגם התקליטים האחרונים שלו היו טובים. הרבה אנשים פספסו את זה ועכשיו הם מרגישים שחבל".

      - יפה שאתה מעביר את הביקורת הזאת על אנשים שפספסו בזמן שאתה נמצא בתחנה שפספסה והתעלמה בגדול מאלבומיו האחרונים.

      "אי אפשר להאשים את גלגלצ בכל דבר בעולם. זה גם גלגלצ, אבל לא רק".

      אריק איינשטיין ושם טוב לוי (ראובן קסטרו)
      אריק איינשטיין וצבי שיסל (צילום: ראובן קסטרו)

      מתיאטרון הקאמרי נמסר בתגובה, בעניין המחזמר משיריו של איינשטין: "המחזה שהקאמרי מעלה 'פשוט לאהוב אותך' הינו דרמה בדיונית המתארת תקופה בחיי מדינת ישראל (סוף שנות השישים – תחילת שנות השבעים). המחזה מלווה בפס קול התקופה, פס קול חיינו, ואינו עוסק בסיפור חייו של אריק איינשטיין. בין השירים השזורים במחזה נמצאים גם שירים של אריק כמו גם של יוצרים ומבצעים נוספים בני אותה תקופה ביניהם: מיקי גבריאלוב, אריאל זילבר, שלום חנוך, ג'וזי כץ ועוד. הקאמרי מכבד את זכרו של אריק איינשטיין ופועל לטובת התרבות הישראלית, השחקנים הישראליים, הזמרים הישראליים והמחזאות הישראלית. אין בסיס לטענות המשפחה כלפי הקאמרי".

      ובעניין ערב המחווה לאיינשטיין נמסר מהתיאטרון: "הקאמרי רואה לעצמו חובה לקיים, מזה שנים רבות, מחוות לגדולי היוצרים בתרבות הישראלית כגון: אלתרמן, חיים חפר, נעמי שמר, נורית הירש ואריק איינשטיין, והדבר מהווה הצדעה למורשתם ויצירתם של היוצרים והמבצעים. הקאמרי עמד בכל התחייבויותיו מול משפחת איינשטיין".

      מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "אריק איינשטיין ז"ל הוא אחד האישים התל-אביבים הבולטים אשר העירייה רואה חשיבות רבה בהנצחתם. הנצחת אישים במרחב הציבורי בתל אביב-יפו הינו נושא המצוי כעת בבחינה מקצועית של וועדה בראשות גאוגרף והיסטוריון יחד עם אנשי מקצוע נוספים, לנוכח התמעטות הרחובות והמקומות הפנויים להנצחה. אריק איינשטיין ז"ל הוא אחד האישים הראשונים אשר הנצחתו תידון לאחר השלמת העבודה המקצועית. בנושא הקמת בית על שם אריק איינשטיין, התקיימה שיחה ראשונית בה הובהר כי לצורך בחינת הנושא יש להכין תכנית מפורטת יותר. בנוסף, אריק איינשטיין ז"ל נכלל בפרויקט הייחודי להנצחת אמנים על בתים בעיר ובמהלך שנת 2017 יוצב לוח הנצחה על ביתו. באשר לאולם, כפי שפורסם בעבר הקמתו ותחזוקתו ממומנת בין היתר מתקבולים ממכרז פרסום שנושא את שם החברה שזכתה".

      סימה אליהו וגלגלצ בחרו שלא להגיב.