אתם מכוסים: 20 הקאברים הכי טובים של כל הזמנים

אין כזה דבר קאבר רע, יש קאבר שרע לו. סתם, יש הרבה קאברים רעים. האמת היא שרובם לא להיט, ומשנה לשנה המצב רק מחמיר. האינפלציה בתחום מרקיעת שחקים, ושיטוט אקראי ביוטיוב יגלה אלפי גרסאות כיסוי, שעליהם חתומים מהשמות הכי גדולים בעסק ועד השכנה בת ה-14 שלי שמנסה את מזלה בלהיות אריאנה גרנדה, שלא לומר עדן בן זקן. חוסר תשומת לב של שניה ולחצת על גרסת כיסוי שתצלק אותך. כולם מכסים את כולם, וכמה שהחיבור בין השיר המקורי למבצע הקאבר יותר מופרך, ככה יותר טוב. כלומר אם אתה אמן "רציני" שעושה גרסה ללהיט מצעדי טראשי, אתה כביכול "מגניב". לא תמיד זה עובד ולפעמים התרגיל שקוף מדי.

ולמה אנחנו כל כך אוהבים קאברים? למה גרסת כיסוי מפתיעה מרגשת אותנו לפעמים יותר מהמקור? אני לא פסיכולוג, אבל אולי זה כמו לגלות אהבה ישנה שלך מחדש, להחזיר את הריגוש, או שאולי זה להבחין לפתע במישהו שעד אותו רגע לא היית ער לקיומה ולהרגיש משהו. ואם אמן שאתה אוהב מטפל בצורה יפה בשיר של אמן אחר שאתה אוהב, זאת בכלל חגיגה.

מה שהופך קאבר לטוב באמת הוא הפרשנות החדשה שלו לשיר המקורי. לעשות העתק-הדבק זה הכי קל, וזה יכול להיות חמוד אבל נטול ערך ממשי. אותו שיר, קול אחר. פחות מעניין. הקאברים הגדולים באמת טובים יותר מהמקור, כי מי שחתום עליהם לקח שיר של מישהו אחר והפך אותו ליצירה משל עצמו, שהוא מזוהה איתה יותר מהמבצע המקורי.

יש סוג של קונצנזוס על הקאברים הכי טובים שהוקלטו, וברשימה אפשר למצוא את הגרסה של פט שופ בויז ל"Always on My Mind" של אלביס (ובמקור זה בכלל לא שיר שלו); את "Tainted Love" של סופט סל - במקור של גלוריה ג'ונס; את "All Along The Watchtower" של דילן בטיפולו של ג'ימי הנדריקס; את "Fought the Law" בגרסת הקלאש - במקור של הבובי פולר פור; את מה שעשה ג'ו קוקר ל"With A Little Help From My Friends" של הביטלס; את מה שעשו הביטלס ל- "Twist and Shout" של האייזלי בראדרז; את הגרסה של נירוונה ל-"The Man Who Sold The World" של דיוויד בואי; וכמובן את הגרסה המופתית שעשה ג'וני קאש ל-"Hurt" של ניין אינץ' ניילז. ויש עוד רבים רבים - מוזמנים להגיב בתגובות ולכתוב את האהובים עליכם.

הנה 20 מהקאברים שאני הכי אוהב*. תעשו חיים.

{* רשימה זאת אינה כוללת שום גרסה ל-"Crazy" של נארלס בארקלי}

אני אוהב את הגרסה של אר.אי.אם יותר שאני אוהב את המקור של לאונרד כהן תנצב"ה, וזה קרב קשה. חפשו גם את הגרסה של מייקל סטייפ והלהקה ל-"I Will Survive" של גלוריה גיינר, שיר שגם cake טיפלו בו יפה.

אז לפט שופ בויז יש את היכולת המדוברת לקחת שירים של אחרים ולהפוך אותם לגמרי לשלהם. אלביס זכה, גם ברוס ספרינגסטין עם "Last to Die", וגם מאדנס עם הקטע המושלם הזה.

ומי שעושה שפטים באחרים, שלא יתפלא שעושים שפטים בו. הנה קארטר האנגלים בגרסה שלהם לקלאסיקה של ניל טננט וכריס לואו. וזה לא נגמר שם: יש גם ביצועים מעולים שלהם ללהיטים של פול סיימון, אינספייראל קארפטס והסמיתס.

וויזר נגד טוני ברקסטון? מה יכול להיות רע.

אם כבר אנחנו באזורים האלה, אז מן הידועות היא שגרג דולי מת על קאברים, בעיקר ללהיטי אר אנ' בי. את מה שהוא ואפגן וויגז עשו ל-"Creep" של TLC כולם יודעים, אבל גם פרנק אושן נהנה מנחת זרועו של האיש הלבן בעל הנשמה השחורה.

באותה שכונה מוזיקלית, הנה אלכס טרנר עושה דרייק.

קצת צ'יזיות, מה קרה. חפשו גם את הגרסה של הקילרז ל- "Romeo And Juliet" של דייר סטרייטס.

ניסיון מוצלח של האנגלים חובבי הקאברים עם השיר המרגש של קאט סטיבנס.

אחד הקאברים היפים שנעשו לקייט בוש, בחסות פיוצ'רהדס האנגלים.

את למונהדס המעולים והלא מספיק מוערכים, הרוב מכירים בזכות הקאבר שלהם ל-"Mrs Robinson" של סיימון וגרפונקל, אבל אוון דאנדו עשה גם גרסה יפה לשיר העצוב של סוזן וגה.

השירים של ברוס ספרינגסטין זכו באינסוף קאברים, חלקם נאים, חלקם לא מדגדגים את המקור, והנה דוגמה לפרשנות מעניינת שעשו הפורמט לשיר העצוב שלו מתוך "Greetings from Asbury Park".

ג'יי מאסקיס - חפשו עוד מלא שעשועי כיסוי שלו עושה הקיור. מה יש לא לאהוב?

נואל גאלאגר אמר שהיחיד שבאמת הצליח להבין את אחד מהשירים הכי גדולים של אואזיס זה ריאן אדאמס. הוא גם היחיד שבאמת הצליח להבין את השירים של טיילור סוויפט, וזו כבר גאונות.

קייב עושה קסמים בשיר של פאלפ. או שלא?

קוזלק אוהב קאברים, הוא גם הוציא אלבום מלא בהם בשנה שעברה, וזו גרסה נהדרת שלו לשיר של 10cc.

לעשות קאבר לנירוונה זו סכנה ברורה ומיידית. איש הקאנטרי סימפסון יצא ממנה בשלום.

גרסה מכושפת של בת' גיבונס ללהיט של אבבא.

המקור של הפוסטל סרוויס הוא אחד מהשירים שאני הכי אוהב בעולם. סם בים עושה לו טוויסט שובר לב משל עצמו.

בחרתי את הגרסה של מיסטי לשיר של ארקייד פייר, אבל יש לו גם אחת מעולה ל- "Heart Shaped Box" של נירוונה.

ונסיים עם פצצה ללב. המקור של רובין - מושלם. הגרסה של קינגז אוף ליאון - מושלמת גם כן.