שחקנית הטלוויזיה, הקולנוע והתיאטרון מרי טיילר מור מתה היום (רביעי) בגיל 80. היא בין השאר שיחקה בסיטקומים "המופע של מרי טיילר מור" ו"המופע של דיק ואן דייק". היתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר על הופעתה בסרט "אנשים פשוטים" וזכתה בשני פרסי גלובוס הזהב.
מור נולדה בברוקלין, ניו יורק, והחלה בדרכה המקצועית בתחילת שנות ה-50 בצילומים לפרסומות. פריצתה לתודעה התרחשה בשנת 1961, כשהחלה לשחק בתפקיד הראשי בסיטקום "המופע של דיק ואן דייק" בתפקיד לורה, תפקיד שהקנה לה שני פרסי אמי ופרס גלובוס הזהב. היא הוסיפה וכיכבה בסיטקום שנקרא על שמה, "המופע של מרי טיילר מור", הנחשב לפורץ דרך בארצות הברית בהיותו הסיטקום הראשון שהציג אישה רווקה שבראש מעייניה עמדה הקריירה שלה ולא מציאת חתן. על תפקיד זה זכתה בפרס גלובוס הזהב, בארבע פרסי אמי ובהם זכייה כפולה לשחקנית הטובה ביותר בסדרה קומית ולשחקנית הטובה ביותר בסדרות בכלל ב-1974.
עוד שיחקה בדרמות הטלוויזיה "קודם כל, תבכה", "פעימות הלב" ו"לינקולן" בדמות מרי טוד לינקולן, אשתו של נשיא ארצות הברית לשעבר, אברהם לינקולן; ובתפקידי אורח בסדרות "פרייז'ר", "אלן", "מופע שנות ה-70" ועוד. בשנת 1995 כיכבה בדרמה "חדשות ניו יורק", אולם היא ירדה מהאוויר בתוך זמן קצר; הופעתה הראשונה בקולנוע היתה ב-1961 בסרט "X-15" של ריצ'רד דונר; היא הופיעה גם בקומדיה המוזיקלית "מילי המודרנית והמתוקה"; בדרמה המוזיקלית "שינוי הרגל" ב-1969 לצידו של אלוויס פרסלי בדרמה המוזיקלית "שינוי הרגל" בתור האחות מישל גלהאר; ולאחר שנעלמה לתקופה ממושכת מעולם הקולנוע שבה אליו ב-1980 למשחק בדרמה "אנשים פשוטים" של רוברט רדפורד. על תפקיד זה קיבלה את פרס גלובוס הזהב לשחקנית הדרמטית הטובה ביותר וגם הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר; עוד שיחקה בסרטים "שישה שבועות", "אני, אשתי ואמי החורגת" ו"רמאויות".
מור כיכבה גם על בימות ברודוויי, כבר ב-1966 בגרסה המחודשת למחזמר "ארוחת בוקר בטיפאני". ישד המחשיבים את תפקידה הטוב ביותר כשחקנית תיאטרון במחזה "של מי החיים האלה בכלל?" עליו קיבלה פרס טוני מיוחד.
חייה לוו בטרגדיה אישית: בנה היחיד של מור, ריצ'רד, נהרג ב-1980 בתאונת רובה.