פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יס הי קן: ריאיון עם ריק וויקמן, הקלידן האגדי של להקת Yes

      אחרי שלושה התקפי לב, שלושה הסכמי גירושין, ומקום בהיכל התהילה של הרוקנ'רול, ריק וויקמן מגיע להופעה היסטורית בתל אביב. רגע לפני הוא התפנה לספר לנו על ההשראה מישראל, הרגלי השתייה של אוזי אוסבורן, הפעם שהוא בעט בסלבדור דאלי והעבודה עם דיוויד בואי

      להקת יס, ריק וויקמן (יח"צ)
      מלהקות הרוק המתקדם הגדולות בהיסטוריה (צילום: יח"צ)

      איך אתה מרגיש?

      "לא רע בכלל, תודה".

      פשוט כתבתי את השם שלך בגוגל, והוא השלים לי אוטומטית לשאלה: "האם ריק וויקמן מת?"

      "ריק וויקמן מת?!"

      אל תהרוג את השליח, זה מה שגוגל אמר.

      "אני חייב לראות את זה. תן לי שניה לגשת למחשב ולגגל את עצמי (צוחק). אני מת! אוי אני מת על זה! אדיר!"

      תשמע, חטפת את התקף הלב השלישי שלך בגיל 25 וזה היה לפני כמה עשרות שנים, אז זה די לגיטימי לתהות אם אתה חי.

      "אוי לגמרי! אני מנסה לשמור על עצמי ככל שאני יכול. הייתי מעשן כבד ושתיין כבד. לא שתיתי מאז 1985 ולא עישנתי מאז 1979, אני מנסה לשמור על הבריאות. זה אולי יישמע קצת טיפשי, אבל כשהייתי ממש חולה עם בעיות בלב ובריאות היה לי רופא שאמר לי 'אם לא תדאג לעצמך אתה לא תגיע לגיל 50' וחשבתי לעצמי: 'אני ממש אוהב לחיות! אני נהנה ממה שאני עושה. אני אוהב את המוזיקה שלי ואת המעריצים שלי' והחלטתי לעשות שינוי – ועשיתי שינוי ענק באורח החיים שלי. ולמזלי – אני לא מת!".


      האגדה מספרת שדיוויד בואי נתן לריק וויקמן את הכינוי "וואן טייק וויקמן", בזכות היכולת שלו לבצע בדיוק את מה שרוצים ממנו באולפן ההקלטות בטייק אחד בלבד - דבר שלא רק הוכיח את הגאונות שלו על הקלידים, אלא גם חסך להפקה הרבה כסף על השימוש באולפן. וויקמן השכיר באותם ימים את הכישרון הנדיר שלו בזול, ובעבור המלוטרון האגדי שלו ב-"Space Oddity" של בואי, הוא קיבל שכר של תשע ליש"ט בלבד. דיוויד הציע לוויקמן להצטרף ללהקת הליווי שלו "העכבישים ממאדים", אך נתקל בשלילה - וויקמן רצה לתרום מכישרונו כמלחין, והרגיש שלא יוכל לעשות את זה כחבר בלהקה של בואי. במקום, הוא הצטרף ללהקת Yes שהייתה אז בראשית דרכה, והפך לאחת מהדמויות המזוהות ביותר עם זרם הרוק המתקדם של שנות השבעים, ולקלידן הרוק המפורסם ביותר של אותן שנים לצד קית' אמרסון מ-ELP, ג'ון לורד מדיפ פרפל וריק רייט מפינק פלויד. הוא היחיד מבין הארבעה שעדיין חי, וזאת למרות שעוד לפני גיל 30 הוא הספיק להתחתן פעמיים, להתגרש פעמיים, לקבל שלושה התקפי לב ולהפסיד את כל הונו שעמד על למעלה מ-10 מיליון ליש"ט. בריאיון לוואלה! תרבות הוא שופך מעט אור על שיטת ההקלטה הייחודית של Yes, מספר על ההתלבטות אם להישאר לצדו של דיוויד בואי ומשתף כמובן בפרטים על ההופעה הקרובה של הגלגול הנוכחי של ההרכב האגדי בישראל, הפעם תחת הכינוי ARW (קיצור שמות חברי הלהקה: אנדרסון, רייבין, וויקמן).

      "Roundabout", גדול להיטי התקופה הקלאסית של Yes

      הסטליסט עומד להיות כמו בסיבוב ההופעות בשנה החולפת בארה"ב, או שאתם הולכים לשנות משהו לקראת ההופעה בישראל?

      "לא לא, זה יהיה כמו הטור בארה"ב, פשוט בגלל שהיינו כל כך מרוצים מההופעות האלה והמעריצים כל כך נהנו שהחלטנו להמשיך עם מה שעובד. עשינו כל מיני שינויים קטנים במהלך הסיבוב בארה"ב מבחינת סדר השירים, אבל הגענו בסוף לנקודה בה הרגשנו שיש לנו סט שזורם בצורה ממש טובה, וגם הביקורות היו בהתאם. מעריצי Yes האדוקים אמרו לנו שזה בדיוק מה שהם ציפו לשמוע ואפילו יותר, אז החלטנו שנמשיך עם זה וזאת ההופעה שנעשה בתל אביב ובסיבוב באנגליה וגם ביפן".

      היה דיבור על הקלטת חומר חדש של שלושתכם, האם נזכה לשמוע שירים חדשים בתל אביב?

      "לצערי לא. כתבנו כמה דברים ואנחנו נהנים מזה, אבל פתאום חשבנו על זה 'למה אנחנו ממהרים בדיוק?'. החלטנו לקחת את הזמן, לנגן ביחד בהופעות ולראות איך עובדת הדינמיקה בינינו. החלטנו שאם אנחנו מקליטים אלבום חדש אנחנו רוצים שהוא יהיה באמת טוב, לא סתם להוציא אלבום כדי לרצות את חברת התקליטים. יש לנו כבר שלושה קטעים טובים שכתבנו יחד, אבל הם עוד לא גמורים – אנחנו רוצים להמשיך לעבוד עליהם לפני שנשמיע אותם לקהל".

      איך מאזנים בין החומרים של תקופת "הפופ" של Yes כמו האלבום "90125" מהתקופה של רייבין לחומרים הקלאסיים מהתקופה שלך?

      "צריך לאזן בין טרייבור רייבין לביני – כי ג'ון השתתף בכל הקטעים כמובן והוא החוט המקשר בינינו. יש כל מיני שירים שאני לא ניגנתי בהם במקור כמו "Rhythm Of Love" או "Lift Me Up", "Owner of a Lonely Heart" ועוד כמה. מה שאני עושה זה שאני שומר על החלקים המוכרים של היצירה, אבל מעבר לחלקים האלה אני מדמיין שהייתי בלהקה בזמן שהשירים האלה הוקלטו – ולמעשה אני מנגן בצורה שהייתי מנגן לו הייתי בלהקה באותה תקופה, עם הצלילים שלי, הרעיונות שלי וכו'. וטרייבור עושה בדיוק את אותם הדברים ביצירות מהאלבומים הקלאסיים, הוא עושה עבודה מדהימה ב-"Awaken" ו-"Long Distance Runaround". זה לא משנה את היצירות – הן עדיין מה שהן – אבל זה מכניס רעננות אדירה לכל היצירות שניגנו כבר מאות פעמים. זה המפתח להצלחה הגדולה של הסיבוב עד כה".

      בפעם הקודמת הופעת בישראל באולם קטן, והפעם אתה מופיע בהיכל הכי גדול בתל אביב. אז אני מניח שמה שאני מנסה לשאול זה... אתה הולך ללבוש את הגלימה שלך?

      "ברור. אני תמיד לובש את הגלימה שלי בהופעות רוק! זה כמו המדים שלי. אני לא מרגיש בנוח על במה כבר אם אני לא לבוש בגלימה".

      להקת יס, ריק וויקמן (יח"צ)
      בנוסף יצא לו החודש אלבום סולו חדש, "Piano Portraits". ריק וויקמן (צילום: יח"צ)

      מה לגבי הריג שלך? אתה מתכנן משהו גדול או ששוב פעם נראה אותך רק עם פסנתר כנף?

      "זה הולך להיות ריג גדול. אפשר לראות ביוטיוב בקטעים מהטור בארה"ב. זה תופס המון מקום וזה סיפור גדול לסחוב אותו ממקום למקום. אבל הכל שם מסיבה מסוימת, זה לא סתם בשביל מראית עין. אני צריך את כל הכלים שם כדי להפיק את כל הצלילים שאני רוצה להציג בהופעה. אחד מהדברים שחשובים לנו זה שאין 'רמאויות', כל תו שאתה שומע בהופעה מנוגן חי. אנחנו לא משתמשים במחשבים או פלייבק"

      מה השיר שמהווה עבורך את האתגר הכי גדול לנגן בהופעה חיה?

      "וואו, זאת שאלה ממש טובה. האתגר הכי גדול? אני מניח שבשבילי זה "Awaken", בגלל סולו האורגן בחלק האחרון של השיר, שאורך כשמונה דקות, אולי אפילו יותר. זה סולו אמיתי, שחלקו כתוב מראש אבל חלק גדול ממנו מאולתר מהשראה שאני מקבל בערב ההופעה עצמו. אי אפשר להמציא השראה. למזלי, ואני דופק כעת על השולחן שלי שעשוי מעץ, עדיין לא קרה לי שלא נפלה עליי השראה בזמן שביצעתי את השיר הזה. זה קשור כמובן לעובדה שעומדים לצדי מוזיקאים נפלאים שעוזרים לי למצוא אותה. בנוסף, זה קשור גם למקום בו אני מופיע. לשמחתי, אני לא יכול לדמיין שתהיה לי בעיה למצוא השראה בישראל – מכיוון שיש כל כך הרבה קשר בין המילים הרוחניות של השיר למקום רוחני כמו ישראל. במובנים רבים יש לשיר הזה הרבה קשר לישראל. אני חושב שאנסה לא לחשוב על זה יותר מדי, ואקווה שההשראה פשוט תזרום ממני".

      אתה נוצרי אדוק, וטרייבור רייבין מגיע משפחה יהודית – כמה זה באמת מיוחד בשבילכם להופיע בארץ הקודש?

      "זו הפעם השלישית שלי בישראל, אחרי שתי חוויות טובות ואני מאוד מקווה שגם הפעם השלישית תהיה מיוחדת. אני לא יודע כמה זמן יהיה לי הפעם כדי לבקר במקומות הקדושים, אבל אני מקווה לצלם יותר תמונות. לצערי אשתי רייצ'ל, שמגיעה ממשפחה יהודית, לא יכולה להגיע מכיוון שהיא צריכה לעבור ניתוח קטן, אבל היא תגיע בפעם הבאה".

      זאת הבטחה שתגיע לכאן שוב?

      "בהחלט, זו הבטחה שנתתי לאשתי".


      שנת 1970 הייתה אחת השנים הטובות בחיים של ריק וויקמן. הוא היה בסך הכל בן 20 וכבר הספיק לקחת חלק ביצירת המופת "Space Oddity' של דיוויד בואי, כשהגיעה אליו ההזמנה להצטרף ללהקת הפולק/רוק "הסטרובס". אם זה לא מספיק, ההזמנה הגיעה בדיוק שבוע לפני יום חתונתו והלהקה התנדבה "להפיק" לזוג הצעיר ירח דבש בפריז, שם הופיעה באותם ימים בתוך אוהל קרקס לצד ליצנים, אקרובטים ושלל פריקים. באחת מההופעות זינק לבמה בחור מבוגר שהיה לבוש בצורה מוזרה (אפילו יחסית לקרקס) והתחיל לנופף במקל ההליכה שלו בהתלהבות. וויקמן הצעיר התעצבן על האיש שמשך את תשומת הלב מהמוזיקה, ובעט אותו מהבמה. מאוחר יותר הוא גילה שהאיש הביזארי היה סלבדור דאלי.

      "Awaken", מתוך הופעה של ARW מהשנה החולפת

      אני מוכרח לדעת, מה יש לך נגד סלבדור דאלי!?

      "(צוחק) לעולם לא ישכחו לי את זה אה? זאת הייתה תקרית קטנה בהופעה בפריז ב-1970. אני חייב להיות כן איתך, לא היה לי מושג מי זה. כלומר, ידעתי מי זה סלבדור דאלי כמובן אבל לא ידעתי איך הוא נראה. האמת היא שאני מעריץ מאוד גדול של דאלי, ואולי אם לא הייתי נשוי כל כך הרבה פעמים היה לי כסף לקנות איזה ציור קטן שלו".

      בוא נחזור בזמן לתחילת שנות השבעים, לתקופה בה היית שותף לכמה מיצירות המופת של ז'אנר הרוק המתקדם ובכלל. תלווה אותי בתהליך של כתיבת השירים באלבומים כמו "Close To The Edge" ו-"Fragile".

      "זה נעשה בצורה שאני יכול לקרוא לה 'אולד סקול'. חמשתנו היינו נפגשים בחדר החזרות והיינו פשוט זורקים רעיונות. כך יצרנו את "Close To The Edge" ואת "Fragile". אלה יצירות שאני מתייחס אליהן כפאזל מוזיקלי גדול. מישהו היה מביא שורה אחת ואז אחר היה משלים אותו, וכן הלאה. כריס למשל כתב את השורה הראשונה ב-"Heart Of The Sunrise", ואז התחלנו לנגן סביבה וראינו מה יוצא לנו. סטיב הביא שורה קטנה שהתאימה לסוף היצירה, לי היה רעיון נחמד לפסנתר לאמצע השיר, ג'ון חשב על קטעי שירה שיכולים להתאים, ולאט לאט התחלנו להזיז את כל חלקי הפאזל עד שראינו מה מתאים לאן. ככה עבדנו ב-Yes, לא חשבנו אפילו לבוא עם שיר שלם או אפילו עם חצי שיר, זו לא הייתה הצורה בה עבדנו. בילינו הרבה ימים בחדרי החזרות. לפעמים, אם זה לא היה יום עם הרבה השראה, היינו יושבים רק 4-5 שעות ובימים בהם ההשראה זרמה לנו ועלו לנו רעיונות מעולים היינו יכולים לשבת גם 15-16 שעות ולא היינו הולכים הביתה. המטרה הייתה להגיע לאולפן כש-75% מהחלקים מוכנים, כי רק באולפן יכולנו באמת לסגור את 25% הנותרים. ככה הקלטנו את שני האלבומים האלה".

      זה יכול להיות מדהים להאזין היום לחזרות האלה, יש הקלטות שלהן?

      "לא, לצערי לא חשבו לעשות דברים כאלה אז. למרות שזה לא מדויק ב-100%. כן היינו מקליטים את עצמנו ברשמקולים קטנים כדי להאזין לזה אחר כך. לפעמים הייתי מקשיב לקלטת באוטו בדרך הביתה מהחזרה כדי לחשוב על כיוונים חדשים אבל האיכות הייתה די ירודה. האמת שיש לי בבית כל מיני קלטות, יכול להיות שאחת מהן היא מהחזרות האלה".

      אני אשלם הרבה כסף כדי לשמוע את זה, ואני בטוח שאני לא היחיד.

      "כן, אבל האיכות תהיה די גרועה".

      הרגשת בתחרות עם חלק מהקלידנים הגדולים של עידן הפרוג-רוק כמו קית' אמרסון, ריק רייט או ג'ון לורד?

      "לא לא, קית' היה חבר. באותם ימים לא הרגשנו שאנחנו בתחרות, כל אחד עשה את מה שהוא עושה והקשבנו למה שאחרים עושים. כולנו היינו כל כך שונים. אף פעם לא ניסינו להעתיק אחד מהשני, ובעיקר נהנינו מהיצירה".

      "Heart of The Sunrise"', מתוך הופעה חיה של Yes ב-2003 (עם וויקמן על הקלידים)

      וויקמן התעורר מוקדם כמו בכל בוקר בביתו בעיר נורפולק שבמזרח אנגליה ב-11 בינואר, ב-2016, והופתע לגלות שקיבל למעלה מ-40 הודעות טקסט במהלך הלילה. כך הוא גילה שחברו דיוויד בואי הלך לעולמו. לדבריו הוא התיישב על כיסא ולא הצליח לזוז כשעה. "הרגשתי בהלם קרב", הוא סיפר, "גם אנשים שלא הכירו אותו הרגישו ככה. הוא היה גאון אמיתי. הוא תרם לעולם המוזיקה, האופנה והאמנות יותר מכל אחד אחר בדור האחרון".

      בזמנו נאלצת לבחור בין להצטרף ל-Yes לבין להצטרף ללהקת "העכבישים ממאדים" של דיוויד בואי. במבט לאחור, יצא לך פעם לחשוב מה היה קורה אם היית ממשיך לעבוד עם בואי למשך תקופה ארוכה?

      "אני די בטוח שאני יודע. דיוויד ואני היינו חברים טובים, ואפילו גרנו בשכנות במשך 4-5 שנים כשגרנו בשוויץ בין 1976 ל-1980, אז ראינו אחד את השני הרבה מאוד. אבל אני חושב שאם הייתי מצטרף ל'עכבישים ממאדים' הם היו נשמעים בדיוק אותו הדבר, זה לא היה משנה דבר אם הייתי מצטרף ללהקה. דיוויד נהג להחליף מוזיקאים כל הזמן, ולכן ללהקה היו חיי מדף קצרים במיוחד, ואם הייתי מצטרף כנראה שגם לי היה זמן מוגבל בלהקה. אז בעצם כדי לענות לשאלה שלך אני צריך לדמיין מה היה קורה אחרי שדיוויד היה מחליף אותי בנגן אחר. אבל בכל מקרה אני חייב להגיד שדיוויד הוא אחד המוזיקאים שהשפיעו עליי יותר מכל אחד אחר. למדתי ממנו כל כך הרבה לגבי איך לעבוד באולפן הקלטות ואיך להתייחס למוזיקאים אחרים – אבל אם הייתי מצטרף לדיוויד הייתי מאוד מוגבל לגבי מה שאני יכול לעשות, בעוד Yes פתחה בפניי כל כך הרבה הזדמנויות. לא הייתה תקרה למה שהייתי יכול לעשות מוזיקלית".

      אם כבר דיברנו על דיוויד, אני חייב לספר לך ש-"Life On Mars" הוא אחד השירים האהובים בישראל. יש סיכוי שנשמע אותך מנגן אפילו קטע קצר ממנו בהופעה בתל אביב?

      "מה אתה אומר? באמת? זה מעניין מאוד. לא ידעתי. אני מאוד אוהב את השיר הזה. דיוויד נתן לי חופש מלא לנגן בדיוק מה שאני רוצה".


      מאז היווסדה ב-1968, עברה כל כך הרבה שינויים בליינאפ שלה, שלא מן הנמנע שהיא מחזיקה בתואר "הלהקה עם הכי הרבה חברים אי פעם". לא פחות מ-19 מוזיקאים היו חברים אינטגרליים בלהקה (לא כולל עוד עשרות נגנים שהשתתפו בהקלטות או הופעות בלי להיחשב לחברי להקה). בעוד הלהקה ממשיכה להופיע תחת השם המקורי באולמות קטנים ברחבי העולם בלי אף אחד מחברי הלהקה המקוריים, דווקא ARW שמגיעה לישראל בחודש הבא קרובה יותר להביא את הצליל הקלאסי של Yes, ובכל זאת – מעריצי הלהקה היו מעדיפים לראות את הגיטריסט סטיב האו יחד עם וויקמן וג'ון אנדרסון מאשר את טרייבור רייבין, שניגן אמנם בתקופה הכי מצליחה מסחרית של הלהקה, אך לא מזוהה עם הצליל של Yes כמו האו.

      וויקמן חתום על לא פחות מ-99 אלבומים. לא כולל עוד 8 אלבומים עם Yes, עשרות אלבומי הופעה, ועוד אלבומים עם הסטרובס, דייב קאמינגס, ABWH, בריאן מיי, ג'ון אנדרסון, ג'ף ווין ועוד. בסך הכל, כדי להחזיק בבית את כל האלבומים בהם השתתף וויקמן, צריך להחזיק ספרייה שלמה.

      "Owner of a Lonely Heart", השיר הכי מפורסם של Yes בתקופת רייבין (בלי וויקמן)

      יש לי וידוי. עבר כמעט חודש מאז שהודיעו לי שאני הולך לראיין אותך, והחלטתי לכבוד הריאיון להאזין לכל האלבומים שהקלטת אי פעם. מאז אני מאזין למוזיקה שלך בכל רגע שיש לי – בעבודה, בנהיגה ואפילו כשאני מטייל עם הכלב. ובכל זאת, עבר חודש, ולא הגעתי אפילו לאמצע של הדיסקוגרפיה שלך.

      "יש המון, באמת. אם להיות הוגן, אני בן 67 עכשיו ואני מקליט מאז 1970 בערך, אז יש המון חומר שלי מסתובב והמון חומרים מסוגים שונים".

      אתה הצלחת להקשיב לכל האלבומים שלך?

      "ממש לא. אפילו אין לי את כל האלבומים שלי! הייתי נשוי ארבע פעמים, ואחרי שלושה הסכמי גירושין אתה נוטה לא להצליח לשמור על הרבה מהדברים שלך. אז כנראה שיש לי פחות מחצי מהאלבומים שלי, אולי שליש מהם. כל פעם שמוציאים לאור איזו הוצאה חדשה אני מנסה לקנות את הדיסק. אני שמח שזה קורה".

      אתם שלושה חברים לשעבר ב-Yes שמנגנים תחת שם אחר מסיבות משפטיות, אבל עכשיו אחרי מותו של כריס סקוויר (הבסיסט המקורי של הלהקה – ע.ס) יש בכלל סיכוי לראות אתכם מנגנים יחד עם סטיב האו תחת השם המקורי?

      "לא. אני יכול להגיד לך ב-100% שזה לא יקרה. זה העבר. אנחנו רוצים להתקדם הלאה. אנחנו רוצים לנגן את המוזיקה של Yes כפי שאנחנו חושבים שהיא צריכה להישמע. ובכלל זה לקחנו את לי פומרוי, שלדעתי הוא הבסיסט הטוב בעולם כרגע, ולו מולינה שהוא מתופף מדהים שעשה המון עבודה עם טרייבור. אני לא רוצה לחזור אחורה. אני חושב שהליינאפ הזה מאוד מיוחד, והוא יכול לקחת אותנו קדימה וזה המקום בו אני רוצה להיות"

      אני מבין את מה שאתה אומר, אבל זה עדיין עושה אותי עצוב.

      "למה?"

      כי זה אומר שלעולם לא אזכה לראות את Yes בהופעה חיה.

      "המממ... טוב... תראה אנחנו יכולים להשתמש בשם הזה כי בת'כלס אנחנו הבעלים של שני-שליש מהלהקה. נראה לי שהכי נכון להתייחס לטור הזה בתור "Yes בהשתתפות אנדרסון, וויקמן ורייבין'. אתה לא תראה הופעה של Yes איתי יחד עם ג'ון, סטיב ואלן. זה יהיה לקחת צעד אחורה. Yes תמיד הייתה להקה שרצתה להתקדם לכיוונים חדשים, ואף פעם לא הלכנו אחורה".

      וויקמן מבצע את "Life on Mars" לזכרו של בואי ביום היוודע מותו

      אוקיי, כמה שאלות זריזות לסיום: מי היה שותף יותר טוב לשתייה: אוזי אוסבורן או קית' מון?

      "(צוחק) וואו! קרוייקי! בימי השתייה שלי... כנראה ש... תראה שניהם היו מאוד טובים! מוני היה בלתי ייאמן וגם אוזי. אוזי עדיין חבר טוב עד היום. הבן שלי מנגן איתו ועם בלק סאבאת' כבר 15 שנים. אוזי הוא איש מאוד מיוחד. אני מאוד נהנה להיפגש איתו אפילו שאני לא שותה יותר, וגם הוא די מוגבל במה שהוא יכול לעשות היום, אבל הוא עדיין בן לוויה נהדר.

      האם קאט סטיבנס החזיר לך את הכסף שהוא לא שילם לך על ההקלטה של "Morning has Broken"?

      "כן! הוא החזיר! למען ההגינות זו לא הייתה אשמתו אלא אשמת חברת התקליטים, אבל הוא גילה על זה לפני כמה שנים ואמר לי: 'אני רוצה לשלם לך'. ואמרתי לו שישכח מזה, ואני לא רוצה את הכסף, אבל הוא אמר שהדת שלו (איסלאם – ע.ס) מחייבת אותו להחזיר את מה שהוא חייב. גיליתי שהוא מממן כל מיני בתי ספר באזורי מלחמה, אז אמרתי לו שבמקום להחזיר לי את הכסף שישים את הכסף באחד מבתי הספר שלו והוא הסכים".

      הנעימה שכתב וויקמן לקאט סטיבנס