מיקי קם לא מתכוונת להוריד הילוך. כשמאחוריה עשרות שנים של עשייה תרבותית ובזמן שהיא נמצאת בעשור השביעי לחייה, היא נראית נמרצת במיוחד. אם יש משהו שמאפיין את העשייה שלה יותר מכל זה בטח מוסר העבודה הגבוה. קולגות מספרים כי היא לעולם לא מאחרת לחזרות והיא לא חוששת לקחת חלק בכמה פרויקטים גדולים במקביל. בריאיון לוואלה! תרבות מסבירה השחקנית והזמרת הוותיקה איך דווקא כיום, באופן מפתיע, היא פנויה יותר לעסוק במשחק. "היום לא צריך לחזור הביתה, להשכיב את הילדים. אין פה הקפדה על שום דבר, פשוט לעבוד. כשהילדים היו קצת יותר קטנים היו לי הרבה פעמים מחשבות על האם נכון לעשות את ההצגה הזאת או לא, האם זה שווה את זה. כיום אני עובדת בלי הפסקה בכלל".
ביום שבת תעלה בערוץ 10 העונה החדשה של הסדרה הקומית "לה פמיליה", אליה תצטרף מיקי קם כאמה של חגית (רותם אבוהב) שננטשה על ידי בעלה שעבר לגור בתאילנד וכעת היא נחושה להוכיח לכולם ולעצמה שהיא מאושרת. לצד הטלוויזיה, היא בחזרות להצגה "סיפור אהבה בשלושה פרקים" שתעלה בקרוב בתיאטרון הבימה; מאדאם טנארדייה ב"עלובי החיים" המדובר; ערב אישי שהיא מעלה בשם "מיקי דוט קום" ועדיין ממשיכה לככב במחזמר "בילי שוורץ". לאלו נוספים גם תפקידים בחיים האמיתיים כסבתא ואם, אך לזאת נגיע מאוחר יותר.
יש איזה יעד שאת אומרת 'עוד לא כבשתי אותו'? משהו שאת רוצה ממש לעשות ולא עשית?
"לא, אין לי חלומות גדולים. תמיד יש איזה מחזמר שהייתי רוצה לעשות, או משהו אחר. אני חושבת שאני בשלה מאוד, על אף היותי קומיקאית ואולי אפילו בגלל זה, לעשות איזה תפקיד דרמטי טוב בתיאטרון, עם כל החצוצרות בחוץ כמו שמאיר אריאל היה אומר". לעולם התיאטרון היא מחוברת במיוחד: "זאת האהבה הגדולה שלי. טלוויזיה וסרטים זה על הכיפאק, זה נהדר, אבל אין כמו התיאטרון, אין כמו התגובה הזאת, הבלתי אמצעית, המיידית הזאת. אין טייק שני זהו, הלך עליך".
ב"לה פמיליה" היא תשחק את אמה הנרגנית-משהו של רותם אבוהב. "אמא כזאת מג'נונה עם רצונות משלה, והחיכוכים הרגילים האלה שיש בין אמא לחותן שלה, לבת, לנכדים". עם העובדה שהיא משחקת את הדמות המבוגרת בסט היא חיה בשלום: "אני נמצאת במקום שכבר זהו, אני לא יכולה לשחק את הדמויות הצעירות, אני בת 61. כשזה היה בגיל 40 נגיד, ואז התחלתי לשחק את ה'אמא של' - אז עברתי פתאום פאזה. היום אני סבתא, יש לי נכדים. אני אוהבת לשחק, לא אכפת לי איפה. העיקר שזה תפקיד משובח, סיפור טוב ופרטנרים הולמים. אתה צריך את התמהיל הזה".
משנה לך אם זה קומי או דרמה?
"תראה, אני קומיקאית. זה הכתר שיש לי. אבל יש המון דברים שמשובצים לתוך הכתר הזה. וקומיקאי טוב יכול לשחק דברים דרמטיים בעוצמה רבה. הפוך? אין דבר כזה, אין משוואה כזאת. לשחקן דרמטי אין בהכרח את הטיימינג של שחקנים קומיים. שחקנים קומיים זה היכולת להסתכל על הדברים מאיזשהו צד מסוים שלא כל אחד מכיר. אתה נולד עם זה, אי אפשר ללמוד להיות מצחיק".
בשונה מ"לה פמיליה", במציאות היא דווקא אם גאה במיוחד לאלון עדר (ונשואה למוזיקאי יהודה עדר), מי שאך החודש הוציא לאוויר את אלבומו השישי, לתרועת הפלייליסט הגלגלצי. הסינגל שנמצא שם כעת, אגב, הוא "שיר לאמא". "הוא מאוד מפורגן ומאוד מחוזר עכשיו", היא מספרת בגאווה. "זה כבר אפילו לא מעצבן אותי - זה מצחיק אותי, שעדיין אני רואה בכתבות 'הבן של'. נראה לי מיותר לחלוטין. הוא אוטונומיה, הוא עומד בזכות עצמו. נכון שהוא הבן שלנו, אבל אין צורך להעלות את זה על נס או משהו. די, מספיק, הבן אדם יצא לדרכו. בסדר, אז הוא הבן שלנו אז מה?!".
"לפעמים הוא אומר 'אל תבואו להופעה הזאת'. אז יהודה אומר 'מי שואל אותך בכלל', ואני מכבדת את זה אז אני לא באה", היא מספרת בחיוך. "לרוב יהודה מגיע יותר ממני, אבל להופעות שאני מרגישה צורך לבוא אז אני באה, אני גם לא שמה עליו". אלון, לדבריה, נקשר למוזיקה כבר בגיל צעיר מאוד. "הוא כתב כבר מגיל 5-6. אני זוכרת אותו יושב על הפסנתר. יום אחד ירדתי לקנות משהו במכולת אז הוא כתב 'אמא נסעה לאמריקה, אני פה בבית לבד'". הגאווה בהצלחת הבן הגיעה לשיאה בהשקת האלבום החדש, אירוע אליו הגיעה גם חווה אלברשטיין עם נכדה בן ה-14. "אני מעריצה אותה ועוקבת אחריה כבר הרבה שנים, היא הייתה סוג של מנטור שלי שלא בידיעתה", תיארה קם. "אמרתי לה 'חווה, אני בהלם שאת פה'. אז היא אומרת לי 'מה את מדברת? אני גרופית שלו. אני שומעת את הדיסק שלו אצלי באוטו'. לראות אותה מופיעה פתאום בהופעה של הבן שלי, שהיא באה לשמוע אותו הלב שלי פשוט צנח מרוב התרגשות".
על רקע ההתפתחויות האחרונות בנוגע לתמריצים של משרד התרבות למסודות תרבות ביהודה ושומרון, ניסינו לשאול את קם לדעתה בנושא. "קהל הוא קהל הוא קהל", היא פוסקת. לדבריה, בשטחים היא תסכים להופיע אם תתבקש. "אני לא אזום את זה באופן עצמאי, אני לא עכשיו לוקחת את הדגל ורצה לשם, אבל אם התיאטרון ימצא לנכון בהצגה שאני משחקת בה לנסוע עם הדבר הזה, אני לא עכשיו עושה מהפכות, אני לא בן אדם של מהפכות. יש שם קהל והוא רוצה לראות את זה, אז אני באה לשם. נקודה".
תמיד כשהדיונים האלה עולים, אז אמנים אומרים - אנחנו כאמנים, יש לנו אחריות, אנחנו צריכים להוביל איזשהו מאבק, אנחנו צריכים לבוא ולהציג דעות פוליטיות.
"אני לא חושבת שבאמת אמנים יכולים להזיז דברים. הדברים האלה, ברגע שהם מתחילים להזיז, הם הופכים להיות צהובונים כאלה. זה לא באמת משהו שאתה יכול לעשות. אנחנו לא יכולים להרעיד את אמות הסיפים, זה לא התפקיד שלנו גם לדעתי. אנחנו צריכים להתעסק באמנות, אנחנו טובים בזה".
ולא בפוליטיקה.
"לא, לא. אני לא טובה בזה, ואני לא מבינה בזה. אני יודעת לשמח אנשים, אני עושה את זה".
היו כאלה שכן היו טובים בזה וסיפקו בשנה שעברה הרבה מאוד כותרות.
"הנה, זה כותרות. זה כותרות ותו לא".
על האיפוק הדיפלומטי היא שומרת גם כשואלים אותה לגבי עונה חדשה ל"בנות הזהב", הסיטקום המרענן בכיכובה יחד עם חנה לסלאו ורבקה מיכאלי. "לא יודעת, זה תלוי בערוץ 10, החלטה שלו. למעשה בעצם סיימנו, אבל אין לדעת. הלוואי, הלוואי. תשמע, עוצרים אותי כל הזמן ברחוב. אין יום שמישהו לא פונה אלי ואומר 'אוי אנחנו כל כך אוהבים את הסדרה! יהיו עוד תכניות? עוד פרקים?'".
ולמרות העיסוקים והלו"ז הצפוף מסביב לשעון, בטלוויזיה היא מדי פעם צופה, וגם בריאליטי. לבית האח הגדול היא אמנם לא תיכנס ("השתגעת?! אין לי זמן פנוי. זה גם לא מעניין אותי להיכנס לתוך בית סגור. לא מתאים. 'פחות', מה שנקרא"), אבל בתכניות ריאליטי מוזיקלי היא דווקא מאוד מתעניינת. "בעיניי זו הייתה הברקת המאה להכניס את סטטיק ובן אל ל'הכוכב הבא'. כי הם באמת 'ברזל חם', והם מדברים בגובה העיניים של הנוער של היום. אנשים מדברים בשפה הזאת, אז צריך שיהיה ייצוג גם למקום הזה, ובעיניי זה הולם. הם עושים את זה גם מצוין. מעבר לכל זה, הם מוכיחים את עצמם. הם טובים במה שהם עושים".
כילדה מתוודה קם שלא הייתה מצחיקה במיוחד. "בכלל לא, ממש לא. זה משהו שגיליתי על עצמי תוך כדי תנועה. הכרתי את זה בגיל הבחרות, כשהייתי בתיכון, כשלמדתי בכפר הירוק, והיינו צריכים להגיש תכניות ופתאום ראיתי ש'וואלה מתאים לי המקום הזה'. אני באמת אוטודידקט, לא למדתי משחק, לא למדתי שירה, לא למדתי כלום. לא שאני נגד זה". במרוצת השנים התקדמה בשלל הופעות בטלוויזיה, בתיאטרון וגם במוזיקה, ולפני שנתיים הוציאה אלבום בכורה. ב-2015 זכתה קם בפרס התיאטרון הישראלי על משחקה ב"בילי שוורץ".
את מרגישה שהקהל הישראלי הוא קהל שיודע להכיר טובה לאמנים שהיו איתו בעבר?
"בעיניי, מאוד. אני מרגישה מאוד בת מזל. זה נכון שהתחלתי בעידן הטלוויזיה, וכשהנחיתי את פסטיבל הזמר ב-1976 היה ערוץ אחד בשחור לבן וכל המדינה ישבה וצפתה בזה. בן רגע הפכתי לכוכבת. בגלל שאני עם מוסר עבודה מאוד גבוה אז לא הפסקתי לעבוד כל השנים האלה, ובמשך השנים צברתי את הקהל הזה. אני מאוד בת מזל, ואני מודה לקהל מאוד על הנאמנות שלו, ואני חושבת אבל שאני גם נורא נאמנה לו". קם מספרת כי שמחה על ליהוקה של הזמרת שולה חן למחזמר "אופס הילדים התכווצו" בחנוכה האחרון, אחרי קמפיין הרשת שקרא להעסקתה. "זה נורא ריגש אותי ואני חושבת שצריכים לעשות את זה יותר".
ומה הלאה? "אני עכשיו ב'הבימה'. ומה שיקרה בדרכי יהיה נפלא. אני ממשיכה לעשות את הדברים שאני אוהבת. אני רוצה לעשות עוד מחזות זמר. תן לי היום מחזמר - אני עושה אותו. זו האהבה הכי הגדולה שלי".