אמינם נשאר שבת

הייתי קצת שפוכה ויכול להיות שדמיינתי את זה, אבל ככל שזכור לי ג'ייסון פריסטלי, כלומר ברנדון, עלה להגיש פרס כשאת פניו מעטר שפם בוגי-בן. זה היה השיא של הערב. אלא אם כן מחשיבים את הטבח של החבובות, שערבב דיסקים וקמח בתוך קערה ובישל את הפסלון המוענק לזוכים. נראה לי שהביאו אותו כי הוא שוודי.

אפשר להכתיר את טקס פרסי המוזיקה של אם.טי.וי אירופה השביעי שהתקיים בשטוקהולם בתור האירוע הטלוויזיוני המשעמם ביותר מאז התוכנית ששודרה באם.טי.וי לפני הטקס, רק שאני לא זוכרת איזו תוכנית זאת היתה. בניגוד לשנה שעברה, בה לפחות קיבלנו מנות גדושות של בריטני נרגשת, ובניגוד לטקס המקביל של אמריקה, שם בריטני לפחות התפשטה (או שזאת הייתה כריסטינה אגילרה), הפעם היחיד שנשאר בתחתונים היה וייקליף ז'אן, שבא להנחות וניסה בכל כוחו טו קיפ איט ריל.

חוץ מזה שאף אחד לא התפשט גם לא היו זוכים חדשים ומרגשים. אמינם קיבל שני פרסים, אבל לא בא לקחת אותם כי הוא היה במילואים, אז הוא צילם את עצמו אומר יפה תודה עם מסכה של וויל סמית', כסמל לכך שגם בעולם ההיפ-הופ עדיף להיות לבן מאשר להיות אפס. מלכת הטקס הרשמית היתה דודה מדונה, שעם כל הכבוד לגזרה השמורה שלה היתה זמרת השנה גם בזמנים שאצלנו ירדנה ארזי ועפרה חזה התחרו על התואר. למרות זאת כל גברי הטקס התעקשו שמדונה היא עדיין חומר א' א' לשפשוף, והסטייטמנט הסתום של מדונה היה ככל הנראה חבוי בעובדה שהיא לבשה טי-שירט שכתוב עליו קיילי מינו. לא הבנתי את הויץ, אבל זה עשה לי עצוב בלב. הדבר היחיד מכל הטקס שעשה לי שמח בלב זה שבון ג'ובי היו מועמדים לשלושה פרסים ולא זכו באף אחד.