ביום שישי בבוקר קראתי את הריאיון שהעניק צביקה הדר לעיתון "ידיעות אחרונות". זו הייתה שיחה מעניינת ופעמים רבות תפסתי את עצמי מופתע לנוכח דברים שאמר המאמי הלאומי. הוא לא חשש לדבר על נתניהו, על שחיתות, על המשכורת שלו, שוב על נתניהו, ובאופן כללי על דברים נוספים שלא נהג לדבר עליהם בעבר. לפתע נחשפה בפניי דמות של אדם מורכב ואינטליגנטי, בעל דעות פוליטיות ותפיסת עולם כפי שלא הכרתי קודם לכן. אחרי שקראתי את הריאיון, הציפיות שלי מתוכניתו "מחר שבת" היו גבוהות מאוד. קיוויתי שצביקה הדר החדש - כפי שגם הפתיע לטובה בדרמה הקומית בכיכובו "לצבי יש בעיה" יקפוץ לביקור גם ביום שישי בערב.
אלא שהייתי כנראה צריך לשים לב לרמז מקדים בריאיון. באותו ריאיון נרחב נשאל צביקה הדר לאיזו מפלגה הצביע בבחירות האחרונות ובתגובה השיב "יאיר לפיד". שם הייתה צריכה הנורה האדומה להידלק משום שצביקה הדר, מתברר, לקח את כל מה שמזוהה עם יאיר לפיד ועשה "העתק-הדבק" לתוכניתו בערב שבת: להיות נחמד לכולם, לפרגן ללא הפסקה, לא לקחת צד ולא לפגוע באף אחד ("לא באתי לדבר עם בר רפאלי על מס הכנסה ולא עם גאולה אבן על התאגיד", הבהיר הדר מראש. אפשר לדעת למה בעצם?). כשעושים את זה לאורך תוכנית שלמה, התוצאה די משעממת.
אפשר להעריך כיצד נראו הישיבות האינסופיות לפני גיבוש הפורמט של צביקה הדר. נזרקו שם ודאי מילים כמו "געגוע", "נוסטלגיה", "חמימות", "עממיות", "סלון", מתוך כוונה ליצור תוכנית שתזכיר במעט את תוכניות האירוח של לפני עשרים שנה. למרבה הצער, נדמה שהתוכנית עצמה נתקעה בניינטיז. מילא הפורמט המיושן אולי דווקא יש בו קסם כלשהו שמכניס אווירה חמימה ומשפחתית לסלון של כולנו - אלא בעיקר במהות, בתוכן. כי כמה עוד אפשר לשמוע בדיחות על האישה החלומית שמפרגנת לבעלה לישון בלילה ולא לקום לתינוק, או על כך שהסיבה שעובדים היא כדי להתחמק מלטפל בילדים? תתקדמו, הבדיחות מוצו כבר מזמן.
צביקה הדר לא יכול היה לבקש יותר משלוש האורחות שהגיעו לתכניתו הראשונה. בר רפאלי, גאולה אבן ומירי מסיקה הן נשים חזקות, מרשימות, דעתניות, קרייריסטיות ורהוטות. ייתכן שאני הוזה, אך נדמה לי שגם השלוש הללו חשו מדי פעם בחוסר נוחות לנוכח הבדיחות העתיקות של הדר. חשוב לומר: צביקה הדר הוא אדם מקסים וכובש שיודע לשאול שאלות ולהקשיב למרואייניו, אבל משום מה לאורך רוב הריאיון עם רפאלי, אבן ומסיקה הוא היה תזזיתי, נע ונד ללא הרף, נפנף בידיו וסיפר בעיקר סיפורים על עצמו. זו כנראה החלטה מודעת, אך עדיף אילו היה קשוב יותר למרואיינות המעולות שלו.
הקפיצות החוזרות ונשנות של הדר לקהל התישו מעט והיו החלק המשמים ביותר בתוכנית. וכן, אני מדבר גם על פינת "גיבורת השבוע", שאמנם ריגשה אך לא ברור עד כמה היא מתאימה לפורמט. דווקא הפאנל המקדים והבלתי-רשמי שקיים צביקה הדר על הבר עם כמה מחבריו, ביניהם ניקי גולדשטיין וגלעד כהנא, היה אחד הקטעים היפים והמוצלחים בתוכנית. סוף-סוף ראינו צביקה הדר מודע לעצמו, שמסתכל על עצמו באומץ מן הצד, שמתייעץ עם חבריו הפרועים מה לשאול את האורחות שלו ומקבל הצעות נפלאות ("תשאל את בר למה היא לא הלכה לחתונה של קניה וקים!", שאג עליו גולדשטיין וצדק, כמה צדק).
"אבל אל תהיה נחמד!", גולדשטיין ספק-דרש ספק-התחנן בפני הדר. "תהיה עוקצני! תהיה צביקה אחר!". תוכנית שלמה חיכיתי שהדר ייקח את העצה הזו בשתי ידיו ויישם אותה, אפילו באופן חלקי. כאמור, זה לא קרה ומי שרצה לראות את אותו טוויסט, את אותה עוקצנות, את אותו "אחר" היה צריך לזפזפ לערוץ 10.
