הזהות המינית של גארפילד מסעירה את הרשת

גארפילד, החתול השמנמן והעצל פרי עטו של הקומיקסאי ג'ים דיוויס, יחגוג בשנה הבאה את יום הולדתו ה-40, ונדמה שלא נס לחו; בימים אלה דמותו הכתומה והרעבתנית נמצאת במרכזה של מחלוקת מגדרית סביב ערך הויקפדיה שלו.

המחלוקת החלה כאשר אחד מכותבי הערכים בויקיפדיה, המכנה עצמו וירג'יל טקסס, שינה את המגדר של גארפילד מ"גבר" ל"אין" (none) בהסתמך על ריאיון שנתן ג'ים דיוויס בשנת 2014 למגזין מנטל פלוס, אז דיבר על גארפילד כיצור ללא מגדר ברור. "גארפילד הוא לא גבר ולא אישה, לא צעיר ולא מבוגר, וגם לא בעל לאום כלשהו", אמר דיוויס באותו ריאיון. עם זאת, גארפילד קרוי על שם סבו של דיוויס, ובנוסף דיוויס התייחס לגארפילד לכל אורך הריאיון בגוף שלישי זכר (he).

המחלוקת גרמה לאנשי ויקפדיה לסגור את הערך של גארפילד, והערך נפתח מחדש רק אחרי 60 שעות של ויכוחי עריכה, שבמהלכן מגדרה של הדמות שונה שוב ושוב ואפילו הועלו טענות על השתייכותו של גארפילד לאיסלאם (טענות שהופרכו בהמשך). לבסוף נקבע כי גארפילד הוא זכר בהסתמך על 4 מקורות מהימנים שונים.

בסוף השבוע האחרון הצטרף גם דיוויס לקביעה וסיים סופית את הסאגה כשאמר לוושינגטון פוסט: "גארפילד הוא אכן זכר. גם יש לו בת זוג – ארלין".

הגרדיאן הבריטי מדווח כי לאחרונה התגלה רומן בלתי ידוע של המשורר האמריקאי וולט ויטמן, ששופך אור חדש על הקשר בין פרוזה ושירה ביצירתו.

את הספר גילה זכארי טרופין, דוקטורנט לספרות מאוניברסיטת יוסטון, כשחיפש חומרים על ויטמן בארכיון העיתון הויקטוריאני Sunday Dispatch. הוא נתקל במקרה במודעה שצדה את עינו באחד מגיליונות העיתון שיצאו בשנת 1852, ובה דווח על פרסומו הקרוב של רומן אוטוביוגרפי בשישה חלקים בשם "חייו והרפתקאותיו של ג'ק אינגל" (The Life and Adventures of Jack Engle). הרומן אמנם נכתב לכאורה על-ידי "גק אינגל", אך טרופין הצליח להוכיח כי מדובר ברומן שכתב ויטמן, אחרי שמצא את שמות הדמויות המופיעות בספר בכמה רשימות ודפים בארכיונו של המשורר.

עלילת הספר מתארת עורך דין מושחת בשם מר קוברט, שמנסה להערים על יתומה בשם מרתה לה הוא משמש כאפוטרופוס, ולקחת את כספי הירושה שלה; הגיבור, ג'ק אינגל, עובד עבור קוברט אך כיתום בעצמו הוא מנסה להציל את כספה של מרתה ומגלה שגורלו קשור בשלה. "זה ספר כיפי, יצירתי, מלא חיים, הפכפך וביזארי", סיפר טרופין.

הספר עלה במלואו לרשת וניתן לקרוא אותו באתר של כתב העת Walt Whitman Quarterly Review, שאחראי לעיזבונו של ויטמן. "כעת ניתן לראות שהפרוזה והשירה של ויטמן התערבבו יחדיו באופנים שלא ידענו עליהם בעבר", אמר אד פולסום, עורך כתב העת, והוסיף שויטמן כתב באותו זמן את יצירתו הנודעת ביותר – "עלי עשב" – שפורסמה שלוש שנים מאוחר יותר.

אלי קובי אקרמן היא משוררת אוסטרלית אבוריג'ינית מחוסרת עבודה, שחיה בקראוון בעיר אדלייד בדרום אוסטרליה. השבוע היא קיבלה אי-מייל שהודיע לה כי זכתה בפרס ווינדהאם-קמפבל לספרות על סך 165 אלף דולר (215 אלף דולר אוסטרלי). "בכיתי המון [...] הסכום הזה הולך לשנות את חיי מהקצה אל הקצה", אמרה אקרמן לגארדיאן האוסטרלי, "אני לא יודעת מה לעשות מרוב התרגשות".

אקרמן סיפרה לעיתון כי סכום הכסף יאפשר לה להתאחד עם משפחתה. "בעוד כמה חודשים בני ונכדי חוזרים לדרום אוסטרליה, והכסף יאפשר לנו לחיות יחד תחת קורת גג אחת", סיפרה המשוררת המאושרת, "רק המחשבה שאוכל אולי לרכוש או לשכור בית היא דבר חדש לחלוטין עבורי. הייתי תמיד אסירת תודה על ההכרה בשירה שלי, אבל לא יכולתי לצפות לשום דבר בסדר הגודל הזה".

פרס ווינדהאם-קמפבל נוסד לפני ארבע שנים והוא מעניק בכל שנה פרס כספי ל-9 סופרים ומשוררים שכותבים באנגלית. ייחודו של הפרס הוא בכך שהסופרים והמשוררים לא מתבקשים להגיש מועמדות על מנת לזכות בו. בשנה שעברה גילתה הסופרת האוסטרלית הלן גארנר על זכייתה בפרס כשבדקה במקרה את דואר-הזבל שלה. "כמעט מתתי במקום", סיפרה אז גארנר ושיבחה את מארגני הפרס על כך שהם "חוסכים את ההשפלה המסוימת שיש בתחרות פומבית אל מול יוצרים אחרים".

הבי.בי.סי מדווח כי ספר ילדים אינדונזי שמלמד על אוננות נמצא במרכזה של מחלוקת ציבורית גדולה במדינה. המחלוקת ניצתה ביום שני שעבר, כשלרשתות החברתיות עלתה תמונה של ספר מאוייר לילדים בשם "אני לומד לשלוט בעצמי" מאת פיטה צ'אקרה, ומיד עוררה את זעמם של הורים רבים.

בתמונה אחת מתוך הספר שהפכה ויראלית ברשתות החברתיות באינדונזיה, נראה ילד ששוכב במיטה ואומר: "אני שם כרית בין הרגליים שלי. בשביל הכיף, אני מזיז את הגוף שלי למעלה ולמטה. הו... זה מרגיש כל כך נעים. הלב שלי דופק, אבל אני מאושר". בתמונה אחרת כתוב: "מצאתי משחק חדש בשביל הכיף. לפעמים, אני שם את ידי במכנסיים. ואני חוזר על כך שוב ושוב".

כאמור, הורים רבים באינדונזיה יצא כנגד הספר, וגם הארגון להגנת הילד באינדונזיה (KPAI) הודיע כי הספר מזיק לילדים ועלול להוביל ל"סטיות מיניות". בתגובה לשערורייה שקמה הודיעה ההוצאה לאור כי הספר מיועד להורים שילדיהם מתנהגים בצורה כזו, על מנת לעזור להם להסביר לילדים ש"ההתנהגות הזו לא ראויה ועלולה לגרום לסיכון בריאותי". עם זאת, בהוצאה החליטו להוריד את הספר מהמדפים כיוון שגילו לטענתם ש"הציבור עוד לא מוכן לחינוך מיני לילדים בגיל קטן".

הטלגרף הבריטי מדווח כי בספריית צ'רציל קולג' באוניברסיטת קיימברידג' החליטו להסיר השבוע מתצוגה את הביוגרפיה שכתב מכחיש השואה דיוויד אירווינג על ווינסטון צ'רצ'יל, ולהעביר את הספר לגישה מוגבלת, כך שניתן יהיה לעיין בו רק על פי דרישה.

ההחלטה להסיר את הספר מתצוגה הגיעה לאחר שדוקטור אירן לנקסטר מהמחלקה ללימודי יהדות באוניברסיטת מנצ'סטר ראתה את הספר בתצוגה והגישה תלונה להנהלת קיימברידג'. "לא נטפלתי לספר שהיה מוסתר", אמרה ד"ר לנקסטר, "הם הציגו אותו לראווה כספר שכדאי לעיין בו". היא קיבלה בתגובה אי-מייל מהאוניברסיטה שהסביר כי הספר הוצג כדי שיוכלו להתנגד לו ולהפריך את רעיונותיו של אירווינג, אך לבסוף הוחלט להסיר אותו מהתצוגה.

חוקרים באוניברסיטת דורהאם ערכו מחקר בקרב 1,500 אנשים במטרה לבדוק כיצד משפיעה הקריאה על חייהם. על פי הממצאים, כ-20 אחוז מהנחקרים דיווחו כי דמויות ספרתיות ליוו אותם בחיי היומיום, גם כשהם לא קראו בספר; חלקם אף העידו כי הדמויות השפיעו על הסגנון והטון של מחשבותיהם, ואחרים סיפרו כי הדמויות ממש דיברו אליהם או הגיבו לדברים שמתרחשים במציאות היומיומית.

על פי אחד מעורכי המחקר, הפסיכולוג צ'ארלס פרניהו, המחקר הדגים כיצד קוראי ספרי פרוזה יוצרים בצורה אקטיבית במוחם את הדמויות והעולמות המתוארים, ולא רק מעבדים את המילים לכדי משמעות. "רבים מאיתנו חווים דמויות ספרותיות כאנשים שאפשר לתקשר איתם", הסביר פרניהו וסיפר על נחקרת אחת שדיווחה כי הרגישה כאילו דמותה של קלאריסה דאלווי, גיבורת הרומן "מרת דאלווי" מאת וירג'ניה וולף, עוטפת אותה ומדברת אליה בסיטואציות ספציפיות, כמו למשל בכניסה לתוך סניף של סטארבאקס. במקרים אחרים, הוסיף, דיווחו נחקרים כי הם רואים את החיים (או סיטואציות מסוימות בחיים) דרך עיניהן של דמויות ספרותיות, והיו אפילו מי שדיווחו שהם חווים סיטואציות מסוימות בחייהם כאילו הן מסופרות בידי מספר כל יודע.

השבוע פורסם דו"ח של ההחברה המלכותית לספרות בבריטניה (RSL) שבדק את יחסה של החברה הבריטית לספרות. כ-2,000 אנשים ענו על סקר שפורסם במסגרת הדו"ח, כש-81% מהם דיווחו שהסיבה בגללה הם אוהבים ספרות קשורה ביכולתה "ליצור אמפתיה כלפי האחר". עם זאת, כשהנשאלים נתבקשו לציין שמות של סופרים אהובים ומשמעותיים, רק 31% ציינו שמות של סופרות ו-7% בלבד ציינו שמות של סופרים המשתייכים למיעוטים אתניים שונים.

הסופרת ליסה אפיגננסי, יו"ר RSL, אמרה כי הפער בין שני הנתונים הנ"ל מראה שיש רעב ליותר ספרים של סופרים המבטאים את מגוון התרבותיות בתוך בריטניה ומחוצה לה: "כיוון שאנשים מוצאים ערך בספרות שתאפשר להם לקרוא נקודות מבט אחרות משלהם, זה הזמן לפרסם יותר ספרים שנכתבו בידי סופרים המגיעים ממגוון עמים ותרבויות".

היוצר שזכה לאזכורים הרבים ביותר בסקר כ"סופר חשוב ומשפיע" היה וויליאם שייקספיר, כשמיד אחרי התמקם צ'ארלס דיקנס. עם זאת, סופרים פופולריים נכנסו גם הם לרשימה, כשדן בראון הגיע למקום ה-11, דניאל סטיל למקום ה-18, וג'פרי ארצ'ר למקום ה-19.

עוד עלה מהסקר כי 78% מהאנשים קראו ספר אחד לפחות ב-6 החודשים האחרונים ו-56% מתכוונים לקרוא ספר נוסף בעתיד הקרוב.

בשנים האחרונות ספרי צביעה למבוגרים היו אחד הלהיטים הגדולים ביותר בתחום המו"לות, והצלחתם חיזקה את ענף הספרים המודפסים כולו. בשנת 2015, למשל, נמכרו יותר מ-12 מיליון ספרי צביעה בארצות הברית בלבד, לעומת מיליון ספרים בשנת 2014. על פי המגזין The Verge, ספרי הצביעה אפשרו לחנויות הספרים לעמוד במלחמתם מול אמזון, ששוחקת את הכנסותיהם מדי שנה, כיוון שאנשים רבים העדיפו לדפדף בספרים לפני שקנו אותם.

אולם השבוע דיווחה רשת באנרס&נובל – רשת הספרים הגדולה בארצות הברית – כי לראשונה זה שלוש שנים היא חוותה ירידה של 9.1 אחוז במכירות הרבעון האחרון שהסתיים ב-28 בינואר השנה וכלל תקופת החגים. על פי הדו"ח שפרסמה החברה, היא מייחסת את הירידה הכוללת בעיקר לירידה במכירות ספרי הצביעה, כמו גם ירידה במכירות של עטים, עפרונות וצבעים. אולם לטענת אנשי החברה זוהי רק ההתחלה; הירידה במכירות ברבעון האחרון הייתה מתונה יחסית והצפי שלהם הוא שמכירות ספרי הצביעה, ובעקבותיהן המכירות הכוללות, ימשיכו לרדת ברבעונים הבאים.

* הסופרת מיכל פיטובסקי פתחה בקמפיין הד סטארט למימון הרומן השני שלה, "הקומונה". הרומן הוא סאטירה פוליטית, אודות קבוצה של צעירים בשנת שירות, שמחליטים לשנות את המציאות הפוליטית בישראל על ידי ילודה.

* הסופרת הישראלית איילת גונדר גושן זכתה בפרס הספרותי ע"ש וינגייט של העיתון הבריטי Jewish Quarterly לשנת 2017 על ספרה "להעיר אריות".

* הערב (רביעי) יתקיים בבית אורי צבי בירושלים ערב השקה לאסופת הסיפורים "ירושלים החדשה – בין אוטופיה לדיסטופיה". משתתפים: נעם פרתום, יהודה ויזן, אמיר מנשהוף, נעה שקרג'י, אסיף רחמים, תום בייקין אוחיון, שחר גבאי ואליעז כהן. יום רביעי, 8/3, 20:00, יפו 34, ירושלים.

* מחר (חמישי) תיערך ב"סיפור פשוט" שיחה עם בני שטיינברג, מחבר הספר "הגן שבפנים" (הוצאת כנרת זמורה ביתן). יום חמישי, 9/3, 20:00, שבזי 36, תל אביב. הכניסה חופשית.

* ב-10 במרץ ייערך ב"בית היוצר" אירוע השקה לספר השירה "טעם הבת" מאת אילה בן-לולו (הוצאת אפיק). משתתפים: יפתח אלוני, סיגלית בנאי, אנה הרמן, סיגל בן יאיר, רענן בן טובים, רחל פרץ, מירל'ה אלבו, מתן חרמוני, יערה שחורי, איריס אליה כהן, טליה אליאב ושלום גד. יום שישי, 10/3, 14:00, האנגר 22, נמל תל אביב.

* ב-14 במרץ יערך ב"תמול שלשום" בירושלים ערב השקה לספר "פסקול של מהפכות - השירים שליוו את הטלטלות במדינות ערב בשנים 2010-2015" מאת נעמה אביעד ונועם זיצמן (הוצאת מינרוה). יום שלישי, 14 במרץ, 19:00, יואל משה סלומון 5, ירושלים.

* ב-16 במרץ ייערך במכון גתה ערב לכבוד הספר "הנקודה העיוורת של השטן" מאת אלכסנדר קלוגה (מגרמנית נועה קול, הוצאת פיתום). יום חמישי, 16/3, 19:30, ויצמן 4, תל אביב. הכניסה חופשית.

* ב-16 במרץ ייערך ב"המגדלור" ערב מחווה לסופרת ג'נט וינטרסון בהשתתפות ארנה קזין, עמית רוטברד, ד"ר איילת בן-ישי ורונה יצחקי. במהלך הערב תוקרן שיחה שהתקיימה עם ג'נט וינטרסון במסגרת פסטיבל הכותבים בסידני. יום חמישי, 16/3, 20:00, לבונטין 1, תל אביב. הכניסה חופשית.

* ב-17 במרץ ייערך ב"אברהם הוסטל" ערב השקה לספר "ארבעה אבות" מאת אמיר זיו (הוצאת עם עובד). יום שישי, 17/3, 12:30, לבונטין 21, תל אביב.

* ב-19 במרץ ייערך בקפה נוקטורנו בירושלים ערב השקה לספר "על אהבה אני רוצה להגיד" מאת גילית חומסקי (הוצאת ידיעות ספרים). משתתפים: שהרה בלאו, עופר חדד, אמילי עמרוסי, אפרת שפירא-רוזנברג, אסף וול, רונית אברמוף-שפירא, מוטי פוגל, נוית בראל, אורלי גולדקלנג, מוריה קור, נתי ברוקס ורוני ארואטי. יום ראשון, 19/3, 20:30, בצלאל 7, ירושלים.