אם מבקר תרבות מסוגו של רוגל אלפר היה נשלח לסקר את ההופעה של ARW ביד אליהו אמש, הוא בוודאי היה חוזר עם טקסט נוקב וחד, שסובב רובו סביב העובדה שממש באמצע המופע המוקפד, החליטה הלהקה לזנוח את הסטליסט הקבוע-עד-כאב כדי לבצע בהפתעה מתוכננת מראש את ההמנון הלאומי "התקווה" אל מול הקהל הישראלי המרוגש. אפשר רק לנחש, אבל ככל הנראה רוגל היקר היה טוען שמדובר בפשיזם לשמו: אלפי ישראלים שהגיעו להופעת רוק מתקדם, מוחאים כפיים בקצב לגיטריסט ממוצא יהודי שפורט על המיתרים לצלילי ההמנון הלא-מתקדם שלנו. האמת שגם לכותב שורות אלו הפריעה העובדה שהלהקה בחרה לבצע את "התקווה", אבל מסיבה שונה לגמרי פשוט חבל לי שלא ניצלו את הזמן הזה בשביל לבצע עוד שיר מהתקופה הקלאסית של YES.
אז כן, הייתה הופעה מצויינת אבל כזאת שכמעט אף אחד לא יכול לצאת ממנה מרוצה במאה אחוז. המעריצים של החומרים הפרוגרסיביים מהתקופה הקלאסית (ולפי ההתלהבות בקהל, היה להם רוב די ברור) נאלצו "לסבול" כמה שירים מהתקופה המסחרית של שנות השמונים בעוד חובבי הפופ של האייטיז מצאו את עצמם לאורך רוב המופע בתקומת הדינוזאורים המתקדמים של שנות השבעים. מי שהצליח לשמור קצת על ראש פתוח, יכול היה ליהנות מביצועים על סף השלמות של כמה מהשירים הכי גדולים של אחת הלהקות הכי גדולות שהופיעו אי פעם בישראל. זאת כמובן אם מתעלמים מהעובדה שהלהקה הופיעה תחת שם אחר.
זאת הופעה שקצת קשה להסביר אותה בלי להיכנס לעניינים טכניים ומשפטיים, אבל בקיצור מדובר באיחוד של הסולן המיתולוגי והמייסד של להקת YES, יחד עם שניים מהחברים הכי בולטים של להקת YES אבל כל אחד זהר בתקופה אחרת לחלוטין של הלהקה ושלושתם התאחדו כדי להופיע עם המוזיקה של להקת YES, אבל תחת שם אחר. מבולבלים? פרטים תוכלו למצוא אצל עורכי הדין של שאר חברי הלהקה, שמופיעים בנפרד תחת השם המקורי של הלהקה.
על המוזיקה המושלמת העיבו כמה בעיות טכניות, בראש ובראשונה הסאונד שהבליט את השירה של ג'ון אנדרסון הסולן על חשבון כמעט כל הצלילים האחרים שהגיעו מהבמה שלעתים נבלעו אחד בשני ברקע. בנוסף, ניכר שצילום הווידיאו של ההופעה נעשה רק כדי לעשות "וי" על משבצת מסכי הענק, וכך לעתים המצלמה התמקדה בפניו של הגיטריסט טרבור רייבין, דווקא בזמן סולו קלידים של ריק וויקמן שאת אצבעותיו הקסומות שהפיקו צלילים אלוהיים מריג הקלידים הענק אי אפשר היה לראות בשום שלב על המסך. חבל. גם את הכבלים השחורים הענקיים שנפרסו בשני צדי במה כדי לספק חשמל לתאורה אפשר היה לתלות בצורה אחרת, שתפריע קצת פחות לשדה הראייה של יושבי היציעים.
ג'ון אנדרסון, בן 72, יחגוג בשנה הבאה 50 שנה לפגישה שלו עם הבסיסט כריס סקוויר זצוק"ל שבעקבותיה הם הקימו את להקת YES. העובדה המצערת שהוא צריך להופיע עם שירי הלהקה שהוא הקים, ולשיר את הפזמונים אותם הוא כתב, תחת שם אחר לא מפריעה לו כדי להקים לתחייה את ההיררכיה המושלמת בין חברי הלהקה. ג'ון נמוך הקומה עומד במרכז הבמה, על בימה קטנה ומוסתרת שמגביהה אותו בדיוק לגובה הנכון כדי להעביר את המסר: "זה השואו שלי". מימינו עומד טרבור רייבין, האיש שחתום על הלהיטים הכי מצליחים של הלהקה, ומשמאלו מנגן ריק וויקמן הענק (תרתי משמע, בטח כשהוא עומד עם המטר תשעים שלו ליד ה-1.65 של אנדרסון), קלידן הרוק הגדול האחרון אבל ג'ון הוא היחיד שמדבר עם הקהל. הוא מציג את השירים, הוא אומר תודה (בעברית כמובן), הוא מספר כמה שהוא נהנה מהשמש התל אביבית, הוא מקדיש שירים לחברו המנוח. כמו רוצה להגיד: גם אם לקחו לי את השם, זאת עדיין הלהקה שלי.
טרבור רייבין מבצע את הקטעים שהוא כתב וביצע במקור בצורה מושלמת, אבל הוא לעולם לא יוכל להיכנס לנעליים הגדולות של סטיב האו, שאחראי יחד עם ג'ון אנדרסון לצליל האלמותי של "יס הקלאסית". לזכותו ייאמר שהוא מנסה, לעומת ריק וויקמן שנותן את כל הנשמה שלו בכל תו בשירים מהתקופה שלו, אבל נראה משועמם למדי בקטעים הפופיים מהם הוא נעדר במקור.
אבל אז, עמוק לתוך ההופעה, אחרי לא מעט להיטים הגיע השיא. ביצוע של למעלה מ-20 דקות של השיר ""Awaken שחוגג השנה יום הולדת 40. הקול של ג'ון נשמע בדיוק כפי שהוא נשמע אז, ואליו מצטרפת נגינה מושלמת על נבל (מתי בפעם האחרונה שמעתם על סולן רוק שמנגן על נבל בלייב?). הגיטרה של רייבין פתאום לא נופלת מזו של האו ובעיקר ריק וויקמן שנכנס לטראנס, עוצם את עיניו, ומאלתר על היצירה המקורית שלו צלילים שנשמעים כאילו ירדו מגן עדן ישר אל תוך סוללת הקלידים הבלתי נגמרת שלו בהיכל הספורט. כל מי שעצם עיניים יחד עם וויקמן, יכול היה ליהנות מרגע מוזיקלי פשוט מושלם. מי שבחר להישאר עם עיניים פקוחות, ודאי הבין שהוא לא חולם.
רשימת השירים
"Cinema"
"Perpetual Change"
"Hold On"
"I've Seen All Good People"
"Lift Me Up"
"And You and I"
"Rhythm of Love"
"Heart of the Sunrise"
"התקווה"
"Changes"
"Long Distance Runaround / The Fish (Schindleria "Praematurus)"
"Awaken"
"Owner of a Lonely Heart"
הדרן
"Roundabout"