טקס פרסי הטלוויזיה שהתקיים אמש, כלל טעויות משמעותיות הנוגעות לאופן הצגתו של התסריטאי, המחזאי והסופר אפרים סידון, לו הוענק אתמול פרס מפעל חיים בתחום היצירה הטלוויזיונית. הפרס ניתן מטעם האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה. באירוע, שהועבר בשידור חי בערוץ 2, שודר פעמיים (פעם בשידור חי ואחר כך בגרסה מוקלטת ערוכה) סרטון לרגל הענקת פרס מפעל החיים, שבו נטען בוידאו ובקריינות כי סידון הוא זה שכתב את השיר "עם אחד - שר אחד", הגרסה הפרודית המפורסמת של התוכנית "סיבה למסיבה" בערוץ ה-1 עם חיקויו של טוביה צפיר לשיר "עם אחד שיר אחד" בביצוע אמני ישראל רבים.
הטענה של האקדמיה שגויה: סידון לא יצר את גרסת השיר הפרודית הזאת אלא דווקא הכותב והמלחין קובי לוריא. סידון, יצויין, כתב קטעים רבים אחרים של הומור, סאטירה ומערכונים, בין השאר לתוכניות "ניקוי ראש", "זהו זה" ב-3 שנותיה הראשונות, "קרובים קרובים" ו"החרצופים". גם ל"סיבה למסיבה" כתב קטעים אחרים, למשל הקטע הפרודי על הגבעטרון או את הגרסה ל"שיר אשיר בגשם" שבו צפיר חיקה את שמיר ופרס. יצוין שבערך הויקיפדיה של סידון מופיעה אותה טעות.
אם זה לא מספיק, כלל הקליפ התייחסות לכך שסידון כתב ל"זהו זה", והוצג קטע וידאו של מוני מושונוב בדמותו הידועה של הבאבא בובה. אלא שדמות הבאבא בובה לא נוצרה ולא נכתבה על ידי סידון, ולמעשה הופיעה לראשונה בתוכניות "זהו זה" שנים רבות לאחר שכבר לא היה חלק מצוות הכותבים שלה. סידון כתב ל"זהו זה" מראשיתה בשנת 1978 ועד שנת 1981, ובאבא בובה הפכה לחלק בולט בחיינו בימי המלחמה במפרץ בשנת 1991.
"היו המון טעויות אתמול בטקס", אומר סידון בתגובה לוואלה! תרבות. "קובי לוריא כתב את 'עם אחד שר אחד', שזה שיר נפלא, ולא אני. יכלו לתת את הקטע שיצרתי על הגבעטרון או דברים אחרים מהערוץ ה-1. בגלל שזה חיקוי של טוביה מייחסים את זה לי בטעות. אני מתנצל בפני קובי לוריא אבל ידי לא היתה במעל. הודעתי לאקו"ם ולכל מי שצריך שלא אני כתבתי; בנוסף, הכניסו קטעים של הבאבא בובה מתקופה ש'זהו זה' שודרה בצבע, ובה כבר לא כתבתי לתוכנית, אני כתבתי בתקופת השחור לבן. באבא בובה נוצרה בתוכנית 10 שנים אחרי שעזבתי את התוכנית. מעבר לזה, אתמול אמנם היה טקס ארוך מדי, אבל אותי זה מאוד ריגש".
"רק אני כתבתי את 'עם אחד שר אחד', ואני גם יזמתי אותו", אומר לנו היום קובי לוריא, "לא נתנו לי קרדיט גם ב'סיבה למסיבה' האחרון (לוריא מתייחס לתוכנת המחודשת עם רבקה מיכאלי בערוץ ה-1 לפני כמה חודשים במסגרת חגיגות הפרידה מרשות השידור ש"ב). טוביה צפיר בנה מהשיר קריירה, ואני קיבלתי 85 שקלים מרשות השידור".
מתברר שהייתה טעות נוספת ושלישית מצד האקדמיה לקולנוע וטלוויזיה הנוגעת לסידון: באתר הרישמי של האקדמיה פורסמה הכרזה כמה שבועות לפני הטקס (והטקסט מופיע שם עד לשעת פרסום אייטם זה) כי "פרס על מפעל חיים יוענק ליוצר, הסופר, התסריטאי והמוסיקאי אפרים סידון". אלא שסידון מעולם לא היה מוזיקאי. הוא רק כתב מילים לשירים, לא הלחין, לא ניגן, לא עיבד ולא ביצע.
חוקר השפה ד"ר רוביק רוזנטל אמר לנו: "אני מברך את ידידי אפרים סידון על זכייתו. אי אפשר לקרוא לו מוזיקאי. אדם שרק כותב מילות שירים הוא חד משמעית לא מוזיקאי. כמו שגם אהוד מנור לא היה מוזיקאי. מלחינים, מנגנים ומבצעים יכולים להיקרא מוזיקאים כמובן. מי שכותב מלים לשירים תורם למוזיקה הישראלית אולם הוא אינו מוזיקאי. יש תהליכים של התרחבות של מושגים לתחומים שהם לא היו בהם קודם, שהם לגיטימיים. לפעמים הם מתרחבים יותר מדי, וזה מה שקורה במקרה הזה".
"אני? מוזיקאי? מה לי ולמוזיקה? על מצילתיים אני מזייף", מקנח סידון ומוסיף בציניות: "לא חסכו באקדמיה על בדיקת העובדות. מזל שלא כתבו שאני 'חוקר איזוטופים'".
פנינו בבקשת תגובה ליו"ר האקדמיה, מוש דנון. תחילה חזר על הטענה השגויה כי סידון הוא זה שכתב את הגרסה הפרודית "עם אחד עם שר אחד". כעבור זמן מה חזר אלינו, ותיקן את עצמו: "אכן טעות. קובי לוריא כתב את השיר. על פי סידון, תמיד מתבלבלים, כי מתוך 50 השירים הוא כתב 49 חוץ מ'עם אחד'. אכן נפלנו לאותה טעות. הוא אכן לא כתב את הבאבא בובה אלא רק את שלוש העונות הראשונות של 'זהו זה', וזה היה אחרי. ובכל מקרה למיטב זכרוני באבה בובה לא יוחס לסידון. אנו מתנצלים על הטעות המביכה. ואף נתנצל בפני מי שצריך". לגבי הטעות בהגדרתו כמוזיקאי באתר כתב: "נתקן מה שטעון תיקון. תודה על ההערות הבונות".