אגדת הרוקנרול, הזמר והגיטריסט צ'אק ברי מת בגיל 90, כך דיווחה משטרת מיזורי, ארצות הברית. ברי נחשב לאחד מהבולטים והחשובים מקרב חלוצי הרוקנרול האמריקאי בשנות ה-50. סגנונו והגיטרה שלו השפיעו על הביטלס, בוב דילן, הרולינג סטונז, הביץ' בויז, ברוס ספרינגסטין ואחרים.
ברי נולד בשם צ'ארלס אדוארד אנדרסון ברי באוקטובר 1926. בתחילת דרכו הופיע עם שירי בלוז ולהיטים שונים במועדונים בסנט לואיס. בשנת 1954 החל להוביל הרכב של הפסנתרן ג'וני ג'ונסון, וזכה להצלחה בציבור השחור בזכות הופעותיו במועדון ה"קוסמופוליטן".
בשנת 1955 חל רגע מכונן בתולדות המוזיקה כשהוציא את שירו"Maybellene" , ששילב בלוז שחור בקאנטרי ובמוסיקת היליבילי. השיר נחשב לאחד משירי הרוקנרול הראשונים. הוא נחשב לשיר הראשון של אמן שחור שהצליח בקרב צעירים לבנים ו"הילבילים" דרומיים.
לאורך השנים הקליט שירים רבים שהפכו לקלאסיקות, בהם "Roll Over Beethoven", "Johnny B. Goode", "Carol" ו-"Sweet Little Sixteen".
לאחר הופעותיו בתקשורת ובקולנוע, ושיתופי פעולה בימתיים עם אמנים לבנים, פתח מועדון. הרשויות גילו שצעירה שעבדה במועדון שלו התפרנסה מזנות, ושברי עבר על חוק האוסר על העבדת נשים לבנות. הוא נשלח לכלא לשנתיים.
עם שחרורו בשנות ה-60 שיריו הפכו שוב ללהיטים על ידי להקות בריטיות, ובהן הלהקות הגדולות של התקופה ובכלל, הביטלס והרולינג סטונז, שהושפעו ממנו מאוד. הוא הקליט להיטים נוספים, כמו "Nadine" ו-"No Particular Place to Go".
בסוף שנות ה-60, בימי מהפכת ילדי הפרחים, פצח בהופעות עם קטעי בלוז איטיים, בנוסף ללהיטים המוכרים, ונחשב ליקיר החוגים ההיפיים. בשנות ה-70 שם הקליט את להיטו האחרון, "My Ding a Ling", שגירסת ההופעה שלו העניקה לברי תקליט זהב ראשון.
ב-1979 הסתבך שוב עם החוק, ונשלח לכלא בעוון העלמת מס. לאחר מכן, הופיע בתפקיד עצמו בסרט הביוגרפי "American Hot Wax", ונכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול.
לאורך חייו, זכה בתארים רבים, ובין השאר נבחר על ידי מגזין ה"רולינג סטון" למקום ה-5 ברשימת 100 האמנים הטובים ביותר בכל הזמנים.