במאי התיאטרון והקולנוע מיכה לבינסון הלך לעולמו. לבינסון שימש במהלך חייו בין השאר כמנהלו האמנותי של פסטיבל ישראל וכמנהלו של בית הספר למשחק בית צבי. בן 64 היה במותו. הלווייתו תיערך מחר בשעה 15:00 בקרית שאול.
מתיאטרון הקאמרי נמסר: "משפחת תיאטרון הקאמרי מודיעה בצער על פטירתו של במאי התיאטרון מיכה לבינסון. עם דבר מותו הפתאומי הופסקו החזרות למחזה 'סוס אחד נכנס לבר', מחזה שמיכה לבינסון ואבנר בן עמוס כתבו ע"פ ספרו של דוד גרוסמן. משפחת תיאטרון הקאמרי משתתפת בצערה של המשפחה".
לבינסון נולד בירושלים באוגוסט 1952, בנם של הצייר והגרפיקאי אברהם לבינסון והצ'לנית רות לבינסון. הוא גדל בתל אביב, ובצבא שירת בגלי צה"ל כמפיק, עורך ומגיש של תוכניות אקטואליה, תרבות ומוזיקה. בעת מלחמות יום כיפור (ובהמשך גם במלחמת לבנון הראשונה) שימש ככתב צבאי.
הוא סיים תואר ראשון במחלקה לקולנוע ולימודי תואר שני במחלקה לבימוי תיאטרון באוניברסיטת ניו יורק. לבינסון שימש כבמאי-הבית ומשנה למנכ"ל התיאטרון הציבורי בפיטסבורג, פנסילבניה.
הוא שב לארץ ב-1980, ומאז ביים הצגות תיאטרון רבים, ובהן בתיאטרון חיפה ("מחול המוות", "התשה", "ברנשים וחתיכות", "אנדורה", "רמבטיקו"), תיאטרון באר שבע ("תופים בלילה", "אליל ההמונים", "איש הפיל", "כותרת ראשית", "המתאבד", "תמונות ציד מבוואריה תחתית", "מותו של סוכן", "לכודים ברשת", "קומדיה של טעויות", "מפיסטו", "זינגר", "קופר"), בית לסין ("בין הצלצולים", "אורח בא", "הזוג המוזר", "באופן יחסי", "ביאנקה", "מירל'ה אפרת", "פלדה", "נערי ההיסטוריה", "מייק", "עלמה ורות"), הבימה ("ביבוף", "מראה מעל הגשר", "השטור אזולאי"), הקאמרי ("לשבור את הצופן", "להרוג את הזמן", "קופנהגן", "המנצח", "רומנטיקאים", "המלביש", "ביבר הזכוכית", "המפיקים", "מותו של סוכן", "מי מפחד מויקג'יניה וולף"). הוא ביים גם באופרה הישראלית החדשה את "דון ג'ובאני" ואת "גבירתי הנאווה".
בשנת 1985 זכה בפרס כינור דוד והוזמן לביים את "בת הגדוד" בבית האופרה של בוסטון. ב-1990 זכה במלגת השתלמות לבימוי טלוויזיה ב-BBC בלונדון. הוא לימד משחק ובימוי באוניברסיטת תל אביב, בבית צבי, בבית הספר סם שפיגל ובסמינר הקיבוצים. משנת 2009 ובמשך כחמש שנים שימש כמנהל בית צבי.
בנוסף, שימש כשחקן בסרטים "עונת הדובדבנים" של חיים בוזגלו וב"הערת שוליים" של יוסף סידר, ובסדרות "אמא'לה" בערוץ 2, "ילדי ראש הממשלה" ו"הצורף" בHOT3.
בריאיון לאבנר שביט בוואלה! תרבות ביוני 2011, עם צאת הסרט "הערת שוליים" שבו שיחק, אמר בין השאר: "זה שהמדינה עושה את תפקידה ותומכת בקולנוע, ואגב עושה זאת במידה גדולה יותר מאשר במדינות אחרות, לא אומר שצריך לרצות אותה. אסור לתת רישיון לקולנוע מגויס שבו לא מרשים לנשוך את היד שמסבסדת אותך. להפך, מותר וצריך לנשוך. בכך כדאי לנו לקחת דוגמה מאנגליה. שם, אתה הולך לתיאטראות שהמלכה היא הפטרון שלהם, ואתה רואה הצגות שקוראות לסילוק המלוכה, ועוד מקבל בסוף פמפלטים שמבקשים ממך לתמוך בביטול המונרכיה".
כשנשאל האם הוא מעוניין לזכות בפרס ישראל, השיב: "פרס ישראל? קטונתי. כן, זה נעים כשזה קורה, אבל חז"ל אמרו לנו להתרחק מהשררה ומהפרסים. בכל מקרה, אני לא חושב על כיבודים, יש לי עוד המון המון עבודה".