הקיץ כאן, ילדים: אנחנו לא רוצים לנחות מההופעה של גרנדדי בתל אביב

יש לגרנדדי טריק מוכר אך יעיל. השירים שלהם מתקדמים ומתגברים בנחישות ואז, בחלק לא מבוטל מהם, לקראת סופם, הם לוחצים על הדיסטורשן ובן רגע, כמו מצנח שנפתח, השיר מתמלא אוויר ולנו כמאזינים לא מתחשק לנחות לעולם. במובן מסוים כך הייתה ההופעה הראשונה שלהם בישראל

ניר גורלי
21/03/2017
מפתיחה עצלה ועד לפצצת אנרגיה. ג'ייסון לייטל, גרנדדי(צילום: לירון שניידר)

לראות את גרנדדי בהופעה זה להתמודד עם הדיסוננס בין כמה הם גיבורים בשבילך (ובשביל מאות האנשים שהפכו שתי הופעות בארץ לסולד אאוט תוך יומיים, השנייה מתוכן הערב בבארבי תל אביב) לבין כמה אנטי גיבורים הם בחיים האמיתיים. למעשה נדמה שאין הבדל מהותי בין איך שהם בחיים האמיתיים לאיך שהם על הבמה. פשוט חמישה חברים בגיל העמידה שנהנים לנגן יחד. אם היתה לחבר'ה שלי להקה ככה היינו מתלבשים. לחזרות במרתף. לכן גם קשה לדבר עליהם במונחים של "הופעה היסטורית" - למרות שעשר שנים אחרי שהתפרקו, די בשיאם, מעטים כאן דמיינו שיזכו לראות אותם שוב, או לחזות ב"הופעה גדולה מהחיים" - למרות שהחיים עצמם קטנים מלהכיל את עוצמת הרגש שהשירים של ג'ייסון לייטל נוטים לספק.

יש לגרנדדי טריק מוכר אך יעיל. השירים שלהם מתקדמים ומתגברים בנחישות ואז, בחלק לא מבוטל מהם, לקראת סופם, הם לוחצים על הדיסטורשן ומכים Power Chords על הגיטרות. בן רגע, כמו מצנח שנפתח, השיר מתמלא אוויר ולנו כמאזינים לא מתחשק לנחות לעולם. במובן מסוים הסט-ליסט של הערב היה בנוי בהתאם. מהפתיחה העצלה-מדי עם "Hewlett's Daughter" ועד פצצת האנרגיה שסיימה את ההדרן ב-"Summer Here Kids", אפשר למתוח קו ישר ולייצר גרף של עלייה באספקת החשמל. כל שיר בוצע טוב יותר מקודמו עם שזירה מעולה בין כל הרגעים היפים של הקריירה. כזו שהצליחה להשכיח גם את השירים שלא נוגנו (קלאסיקות כמו "The Warming Sun" או "Miner at the Dial a View" לא מבוצעות כלל בהופעות, אחרות כמו "Lost on Yer Merry Way" ו-"So You'll Aim Towards the Sky" פשוט לא שובצו. אולי הערב בהופעה השנייה?).

עוד באותו נושא

מכונה אבודה: האלבום החדש של גרנדדי, "Last Place", הוא הטוב ביותר שלהם מזה 17 שנה

לכתבה המלאה
גיבורים אנטי גיבורים. גרנדדי(צילום: לירון שניידר)
אספקת החשמל עולה ככל שהערב מתקדם(צילום: לירון שניידר)

מה כן היה שם? ביצוע מעולה של "Levitz" מתחילת הדרך ו-"Laughing Stock" האפי. להיטים כמו "The Crystal Lake" או "Now It's On" שגררו ליווי קולני מהקהל, ושירים חדשים ומצוינים כמו "Evermore" או "The Boat is in the Barn". זה כלל לא מובן מאליו שגרנדדי חזרו לפעילות, אבל איכשהו העובדה שהוציאו אלבום מצוין כאילו לא עברו 11 שנה מאז האלבום המצוין האחרון שלהם, דווקא מאוד הגיונית למי שעוקב אחריהם.

שיאי הערב היו, וכנראה לא במפתיע, מתוך "The Sophtware Slump". ראשית "Beautiful Ground", שכתב ג'ד, האנדרואיד ה(אנטי) גיבור. האילוץ לנתק את השיר מסבך הקשרים המוזיקליים שמחברים אותו באלבום ולהעמיד אותו בפני עצמו על הבמה העניק לו חיים משלו וגילה בו עוצמות חדשות. רגע פתיחת המצנח של הערב – אם למישהו היה ספק – היה כמובן "He's Simple He's Dumb He's the Pilot", יצירת המופת שהמירה אנשים רבים במהלך השנים למעריצי גרנדדי מושבעים. הביצוע הבימתי של השיר – שקל היה לחשוש שאינו יכול להיות טוב כמו באלבום – זכה לעיבוד וביצוע מושלמים. כשג'ייסון טעה במילים, התחיל לצחוק והכריז בציניות שהם "להקה מקצועית", זה רק הגדיל את החיוך והגביר את האמפתיה לאיש שבמרכז הבמה. מה יותר אנושי מלטעות? ומהו הטייס הטיפש והפשוט אם לא אנושי?

נהנה או לא נהנה?(צילום: לירון שניידר)

השיר שסגר את ההופעה, "Summer Here Kids", הוא (עוד) המנון לניכור. "הטוריסט אינפו אמר שנהנה אבל אני לא נהנה", שר לייטל בפזמון. הבית השני מפציר בילדים לא לקחת סיכון אפילו, להישאר בבית ולשמוע תקליטים. אני מרשה לעצמי לנחש שחלק גדול מהקהל הוא בדיוק מהסוג שכילדים לא בדיוק נהנה בשמש כמו שהבטיחו לו והעדיף להישאר בבית ולשמוע גרנדדי. ג'ייסון לייטל מצא נתיב ישר ללב של כל אותם אנשים כשבשפה פשוטה, מלודיות כובשות ואירוניה דקה, ידע לנסח פעם אחר פעם את מחשבותיהם. אותה אירוניה איתה בחר לסיים את המופע, כשהמשפט האחרון ששר היה "אני לא נהנה". ברור לגמרי שלמרות הקצוות הדוקרניים, ועל אף גמלוניותה המובנית, ההופעה אתמול היא בדיוק ההנאה שאנחנו מחפשים.

גרנדדי בבארבי תל אביב 20/3/2017, ג'ייסון לייטל. לירון שניידר,
נהנה(צילום: לירון שניידר)
  • גרנדדי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully