(קטע מהסרט "נמל בית", באדיבות יונייטד קינג)
לאורך השנים, הקולנוע המקומי התרחק מאירועים חדשותיים שאינם מלחמות ישראל, ובעיקר מכל מה שיש לו נגיעה לפשעים, עסקים ומה שביניהם. אך לאחרונה, נראה כי המגמה משתנה. וכך, שני הסרטים העלילתיים תוצרת הארץ שעלו כאן על המסכים בחודש האחרון, מציגים סיפורים שכאילו נתלשו מכותרות החדשות ומתוך מדורי הפלילים.
בתחילה הגיע "נורמן" של יוסף סידר, שכזכור הציג סיפור דומה להפליא לפרשיות בהן היו מעורבים שני ראשי הממשלה האחרונים, ואיתרע מזלו לצאת לאקרנים בעיצומן של חקירות נתניהו ומילצ'ן. היום (חמישי) עולה "נמל בית" של ארז תדמור, שכמשתמע משמו מתאר את המתרחש מאחורי הקלעים של המאבקים בנמל אשדוד, והוא מתגלגל כאן לאולמות בדיוק בשעת סערה סביב חדשה סביב המקום ועובדיו.
כיוון שיש להניח כי רוב הצופים והצופות אינם בקיאים בכל פרטי המחלוקות סביב הנמל, ומכיוון שמלכתחילה העניין סבוך למדי, הנה מורה נבוכים שמסכם את עיקר ההתרחשויות בשנים האחרונות. יש להבהיר כי הבמאי ארז תדמור, שותפו לכתיבת התסריט שלמה אפרתי ואנשי הצוות האחרים מעולם לא התיימרו להכריז כי "נמל בית" משקף את האירועים במדויק או אפילו מתבסס עליהם מלכתחילה, לכן נוסיף את הכוכבית: כל קשר למציאות מקרי לחלוטין, ואם בזמן הצפייה אתם נזכרים בדמויות אמיתיות ובדברים שקרו באמת, זה על אחריותכם בלבד.
עד השנים האחרונות, היה ברור מי הוא האיש הכי חזק בנמל אשדוד: אלון חסן, יו"ר ועד העובדים. כולם ידעו שעל פיו יישק דבר, עד שיו"ר ההסתדרות הדיח אותו, ובית המשפט הרחיק אותו מן הנמל.
אפשר לומר כי חסן שלט ביד רמה בעובדי הנמל. ההנהלה, לרוב, שיתפה עמו פעולה, אולי מפחד שיפנה את העובדים נגדה וישתק את העבודה במקום. הם ידעו שככל הנראה, ברצותו יושבת הנמל ויתחילו עיצומים.
חסן לא פעל לבד, כמובן. אבינועם שושן היה חברו לדרך ויד ימינו, ויחד היו שניהם הדמויות המוכרות והמשפיעות ביותר בנמל אשדוד. כשישראל כץ, שר התחבורה, פרסם תוכנית להקים נמל חדש ופרטי בצד הנמל הישן, יצאו השניים למלחמה משותפת נגדו.
בין חסן לבין כץ שררו יחסים מתוחים. השר תקף את חסן באופן ישיר על התנהלותו ועל מה שראה כהשפעה שלילית שלו על הנמל. אך למרות זאת, העובדים ברובם נשארו תומכים נלהבים של יו"ר הוועד ושל אנשי שלומו.
הציבור הרחב שמע על חסן, לאחר שורה של תחקירים בעיתונות הכלכלית על עסקים פרטיים שניהל לכאורה מתוך הנמל, ולפי הטענות, תוך הטלת שררה על עובדים שלא היו מוכנים לשתף פעולה עם מה שאולי אפשר היה לראות כקידום ענייניו האישיים.
לפני שלוש שנים, חלה תפנית דרמטית: חסן נעצר על ידי המשטרה, מהלך שעורר הדים רבים בתקשורת, ולאחר כשנתיים הגישה נגדו הפרקליטות כתב אישום חמור. הוא כלל, בין היתר, האשמות בעבירות שוחד, הפרת אמונים וקבלת דבר במרמה. בעיצומן של שנים סוערות שהעמידו במוקד את פעילות ועד נמל אשדוד ואת חסן כמנהיג העובדים, טען האחרון לרדיפה פוליטית שנועדה "לשבור את הוועד החזק במדינה".
כיום, חלק מן העובדים טוענים כי מאז שחסן אינו בתפקיד, מתעמרת בהם ההנהלה ואין להם הגנה מולה. רק לפני כחודשיים התפטרו בשל כך חלק מחברי הוועד.
אף שחסן עדיין מורחק מן הנמל ומן הפעילות שלו כיו"ר ועד העובדים, יש הערכה כי הוא ממשיך למעשה לשמש מעין יו"ר צללים, ובעמוד הפייסבוק שלו מנהל לכאורה מאבק כנגד יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, בו הוא קורא לעובדים בנמל אשדוד לערוק מן הארגון שלו אל ההסתדרות הלאומית. זאת, בטענה כי ההסתדרות זנחה אותם במאבקם מול המדינה לקבלת תנאים טובים יותר עם הקמתו העתידית של הנמל הפרטי.
והחדשות האחרונות: לפני כחודש החל מאבק בתוך הנמל, בין חברי הוועד והעובדים. חלק רצו ב"עריקה" להסתדרות הלאומית, וחלק התנגדו לכך. מאבק זה הגיע לפתחו של בית הדין הארצי לענייני עבודה שקבע כי נכון לרגע זה ייצוג העובדים יישאר תחת ההסתדרות. כך או כך, הרוחות עדיין סוערות.
דבר אחד בטוח: מאז שחסן מורחק מן הנמל, מה שהיה הוועד הכי חזק במדינה נותר בלי איש מרכזי שמנהל ומנווט אותו. אם יעשה קאמבק ביום מן הימים, אולי עוד נזכה לראות את "נמל בית 2".
