כמות הפרשיות שנקשרו בשמה של אמה ווטסון בשבועות האחרונים היתה יכולה לפרנס עשר כוכבות אחרות גם יחד. בתחילה, דובר על כך שהיא כמעט השתתפה ב"לה לה לנד", אבל ויתרה על ההזדמנות להופיע בתפקיד חייה, שאולי גם היה מסדר לה אוסקר ראשון.
לאחר מכן, התקשורת והרשתות החברתיות עברו להתמקד בתפקיד שהיא כן לקחה על עצמה דמותה של בל ב"היפה והחיה", העיבוד עם שחקנים ושחקניות בשר ודם של דיסני לקלאסיקת האנימציה שלהם, שהגיעה לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע האחרון וריסקה שם שיאים קופתיים, והיום (חמישי), תעלה גם כאן.
אם מישהו היה קבור מתחת לסלע במהלך כל השנים הללו ומעולם לא ראה את להיט האנימציה הקלאסי, או את כל אחד מהעיבודים הקולנועיים הקודמים לאגדת "היפה והחיה", נזכיר כי בל היא נערה שכדי להציל את אביה, נאלצת לבלות כאסירה באחוזתו של יצור, שהיה פעם נסיך יפה תואר אך הפך למפלץ בעקבות קללה. מובן שעם הזמן מתחילה השבויה להתאהב בחוטף שלה, מה שגרם למבקרות ולמבקרים של הסיפור הזה לומר כי הוא שוביניסטי במיוחד וגיבורתו סובלת מתסמונת שטוקהולם.
לכן, השתוממו רבים, כיצד דווקא שחקנית הידועה בשל האקטיביזם הפמיניסטי שלה, בחרה לשחק בתפקיד כזה? מה עוד שלפני כמה שנים ויתרה ווטסון על הופעה בעיבוד המחודש ל"סינדרלה" בדיוק מאותן סיבות ערכיות שלכאורה היו אמורות לגרום לה לוותר גם הפעם.
סימני השאלה לא תמו בעצם הליהוק, ורק התגברו בשבועות האחרונים, לנוכח מסע הקידום של הסרט. כל צעד שעשתה ווטסון במהלכו, זכה לביקורת צילום השער החושפני לוואניטי פייר, השמלה בסגנון הקלאסי שלבשה בפרמיירה וכך הלאה. שום דבר מזה לא היה לרוחה של משטרת הטהרנות הפוליטית, שראתה בהם כניעה של הכוכבת המרדנית לתכתיבים של הוליווד הגברית והשמרנית, האוהבת להעמיד את כוכבותיה באחד משני מצבים: או חנוטות בשמלות ערב ועקבים, או חושפות את אבריהן המוצנעים.
אם לא די בכך, האקר הדליף לרשת בשבוע שעבר סרטונים פרטיים של ווטסון המתעדים אותה במצבים אינטימיים, ונוסף לכל זה, היה גם סקנדלון שלא קשור אליה ישירות: הידיעה שלראשונה בתולדות דיסני, "היפה והחיה" מציג דמות של הומוסקסואל לה-פו, משרתו הנאמן של גסטון, הגברתן הנתעב שמחזר אחר בל. בית קולנוע באלבמה לא ראה זאת בעין יפה, כמו גם מלזיה, רוסיה ומדינות נוספות, והן הודיעו שישקלו את החרמת הסרט או יצנזרו אותו.
בקיצור, לא חסר על מה לדבר עם ווטסון, אותה אני פוגש יום לאחר הפרמיירה הלונדונית של "היפה והחיה", במלון פאר בעיר. עם זאת, לא על הכל היא מוכנה לענות הפספוס של "לה לה לנד", למשל, הוא ככל הנראה נושא כאוב מדי בשבילה, כך שהשחקנית מבקשת להשאיר אותו מחוץ לתחום.
אבל על דבר אחד ווטסון כן רוצה לדבר, והרבה הטענות שהיא חוטאת לפמיניזם בעצם הופעתה בסרט; ההאשמות ש"היפה והחיה" חותרת תחת כל מה שהאמינה בו וייצגה עד עכשיו. "זה פשוט לא נכון", אומרת בנחרצות השחקנית בריאיון בלעדי לוואלה! תרבות.
"זה נכון, כמובן, שיש בעיה בהוליווד: האולפנים תמיד רוצים שלדמות שלך יהיו שדיים עצומים, וזה כל מה שמעניין אותם, אבל זה לא כך הפעם. ראינו כבר הרבה אייקונים תרבותיים נשיים מזיקים ופוגעניים, אבל בל באמת ובתמים אינה כזו, היא לא 'נסיכת דיסני' טיפוסית, ממש לא. אני חושבת שאפשר אפילו לומר, שעוד בסרט האנימציה מתחילת שנות התשעים, זה היה לכל הפחות הניסיון הראשון של דיסני ליצור דמות פמיניסטית. את התסריט כתבה אישה, והיא ביססה את הדמות על קתרין הפבורן וביקשה לשחרר אותה מכל הכבלים בהן היו נתונות עד אז גיבורות של דיסני".
נולדת ב-1990 אז מן הסתם, כמו כולנו, ראית את "היפה והחיה" הקלאסי בקלטות וידיאו, כילדה, אהבת אותו גם בזמן אמת?
"אהבתי אותו עוד הרבה לפני שגיבשתי תודעת פמיניסטית. מה זה אהבתי אותו, שחקתי את הקלטת כל כך הרבה עד שהסלילים שלה נקרעו. אני אומרת שעוד לא הגדרתי את עצמי אז כפמיניסטית, אבל תחושת העוול שעושים לי בהחלט החלה לבעבע בתוכי. הסביבה הלימודית שלי גרמה לי להרגיש כאילו שנשיות זה נכות. אהבתי מאוד ספורט והבנים היו צוחקים עליי בגלל זה. שמו אותי בתוך משבצת, אז כשראיתי את בל שרה 'אני רוצה יותר מזה בשבילי', אמרתי לעצמי שהיא מדברת גם בקולי. בל, בסרט האנימציה, עזרה לי להתמודד עם כל הבנים שנהגו כלפיי בגישה של 'אבל את בחורה', ואם אני יכולה לאחל דבר אחד, זה לעזור באותה צורה לילדות שיצפו בעיבוד החדש. חוץ מזה, כמובן, אהבתי גם את העובדה שבל תולעת ספרים. קינאתי בה, בזמנו, גם אני רציתי ספרייה עם שתי קומות!".
בתחילת הסרט, הסביבה של בל צוחקת עליה בגלל שהיא כל כך אוהבת לקרוא. גם עלייך צחקו?
"אם לחזור שוב לימי הבית ספר, אז בוא נגיד שבהחלט היו צוחקים עליי, ולא הייתי מן המקובלים".
אבל כיכבת ב"הארי פוטר" בגיל 11!
"כן, אבל גילמתי את אחת הדמויות הכי חנוניות שם. עם זאת, אני לא חושבת שדווקא בגלל הספרים היו צוחקים עליי, אלא יותר בגלל שהייתי לוקחת הכל כך ברצינות".
את עדיין מוצאת זמן לקרוא ספרים?
"יותר מתמיד. ספרים הם דבר קדוש מבחינתי. הם החברים הכי טובים שלי, והם מי שתמיד עזרו לי למצוא משמעות בתקופות הכי מבלבלות. אגב, אני בדיוק קוראת עכשיו ספר בשם 'אדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל, שהיה אסיר במחנה ריכוז נאצי".
הא, אני מכיר את זה כמובן, נראה לי שכל תיכוניסט ישראלי קרא אותו.
"זה כמובן גם ספר על פסיכותרפיה, וחברה שלי שעוסקת בנושא הביאה לי אותו. הוא מאוד מעניין".
יש הרבה ילדים וילדות שהם מעריצים שלך בגלל סרטי "הארי פוטר" ואולי לא קראו ספר מימיהם.
"יש גם עשרות מיליוני ילדים וילדות שמלכתחילה אין להם אפשרות לקרוא ספרים, כי הם לא יודעים לקרוא. לכן, אחת הסצנות הכי חשובות ב'היפה והחיה' זה הרגע בו בל מלמדת ילדה לקרוא. אסור לשכוח שיש כ-18 מיליון ילדות בעולם, שלא הולכות לבית ספר רק כי הן בנות, וזה משהו שאנחנו חייבים לטפל בו. אני מקווה שהסרט יגרום איכשהו לאנשים לחשוב שוב על החשיבות של הקריאה, ויגרום לילדות שצופות בו להבין שיש להן זכות לקרוא, ולאף אחד לאסור לקחת אותה מהן. לפעמים באים ושואלים אותי 'אחרי שנאמת באו"ם, זה לא נראה לך מטופש לעשות סרטים הוליוודיים?' אני עונה שלא, כי להעביר חוק זה הרבה יותר קל ומהיר מאשר לשנות הבניות תרבותיות, ולכן סרטים לקהל רחב הם לא דבר מטופש בכלל, אלא משהו חשוב מאוד. סרט כמו 'היפה והחיה' יכול אולי לשנות את התפיסה של הצופים והצופות לגבי קריאה, וזה לא משהו לזלזל בו".
הסרט ישבור קופות, זה בטוח, ובכל זאת בטוח גם שרבים יזלזלו בו. יקראו לו "סרט לבנות בלבד", וכדומה. דברים כאלה מעצבנים אותך?
"מה זה מעצבנים אותי. מעצבנים אותי בטירוף! אם שוב לחזור לגיל הנעורים, אז כבר בזמנו שמתי לב שבהרבה סרטי ילדים יש דמויות גבריות שאני מזדהה איתן, אבל לעומת זאת האחים שלי אף פעם לא דיברו על דמויות נשיות שעוררו בהם השראה או שהם רואים כמודל לחיקוי. זו בעיה גדולה, וזה עוד משהו שצריך להתייחס אליו ולפתור אותו".
בישראל אמנם כבר אדישים לכוכבים בינלאומיים, אבל הבכורה הלונדונית של "היפה והחיה" מבהירה עד כמה ווטסון פופולרית באנגליה ומצליחה להוציא מגדרם גם את המעריצים שחגים סביבה וגם את העיתונאים שבאים לדבר איתה.
ווטסון אמנם מוכרת היום כאחד הסמלים של הקולנוע הבריטי, אבל כמו הגיבורה ב"היפה והחיה", גם היא נולדה בצרפת, כבת לעורכי דין אנגליים שעבדו במדינה, ועברה לאי הבריטי רק בגיל חמש, באמצע שנות התשעים. ב-2011, בעודה תלמידת יסודי, כיכבה בפרק הראשון של "הארי פוטר", ולאחר מכן הגיעו שבעה סרטי המשך, באחת הסדרות הפולחניות והרווחיות בתולדות הקולנוע.
התפקיד המשמעותי הראשון של ווטסון מחוץ לעולם הקסום של "הארי פוטר" הגיע ב-2012, עת כיכבה בסרט הנעורים הנפלא "כמה טוב להיות פרח קיר", ולדבריה, היא פוגשת לא מעט אנשים שזוכרים אותה בעיקר כדמות התיכוניסטית שם. "הסיפור הזה נגע בהרבה אנשים", היא אומרת.
שנה לאחר מכן, ב-2013, הגיע תפקיד שהרחיק אותה עוד יותר מן העולמות של הילדים הקוסמים ווטסון גילמה ב"בלינג רינג" של סופיה קופולה נערה אמריקאית שהנהיגה כנופיית פורצות. "אם הייתי יכולה לחזור לדמות אחת שגילמתי בעבר, הייתי חוזרת אליה", היא מספרת. "היה מעניין אותי לעקוב אחר החיים שלה כשהיא משתחררת מן הכלא".
לאחר מכן הגיעו גם תפקידים ב"המבול" של דארן ארונופוסקי, בלהיט הקומי "סוף" וגם בכמה סרטים מצליחים וזכורים פחות. תפקיד שיעניק לה פרסים עוד לא הגיע, אבל "היפה והחיה" לפחות מבטיח כי הדור שלא הכיר אותה כהרמיוני מ"הארי פוטר", בכל זאת יזכור אותה, והפעם כמישהי אחרת - בל. "אבל הכי אני אוהבת, שזוכרים אותי בגלל הפעילות הציבורית", היא מודה. "אישה אחת שפגשתי סיפרה לה שבגללי, הבת שלה אמרה שהיא רוצה להיות שגרירה באו"ם, וזה מקסים בעיני".
"היפה והחיה", שכמו קודמו באנימציה גם הוא מוזיקלי, סיפק לווטסון הזדמנות ראשונה לרקוד ולשיר היא מבצעת כאן הכל בעצמה, דבר שגרר גם כן ביקורות וטענות, מהסוג שהיו גם מנת חלקו של "לה לה לנד", שכן כמה מבקרים טענו כי מוטב היה לדיסני לקחת לתפקיד זמרת מקצועית. "הייתי לחוצה, מן הסתם, אבל רוב השירים כאן הופיעו כבר בגרסת האנימציה הקלאסית, אז עזרה לי העובדה שאלה להיטים מוזיקליים שאני אוהבת ומכירה בעל פה, והתגברתי על הפחד", היא משחזרת.
הם קליטים מדי, השירים האלה, אי אפשר להפסיק לזמזם אותם אחרי שרואים את הסרט.
"אני יודעת! הם נדבקו אליי, אני לא מצליחה להוציא אותם מהראש".
מסתתרת בתוכך חיה? ואם כן, מה גורם לה לצאת?
"היא בהחלט מסתתרת בתוכי, והיא יוצאת כל פעם שאני רעבה, ובעיקר כל פעם שקר לי. אם יש דבר אחד שגורם לי להשתגע באמת, זה מיזוג אוויר".
