עילגות, טיפשות, בורות, טינוף פה, חרמנות, ברוטליות, פתטיות, זיוף, חוסר בושה, סליזיות, רוע לב, שמחה לאיד, זיעה, קלקול, בוגדנות, שקר ובסים הופכים את פסקול הסרט "עלי ג'י אין דה האוס" לתענוג.
עלי ג'י הוא דמות שבנויה על יומרות. גבר לבן, גדול ממדים, בעל חזות מזרח תיכונית, ששם על גופו, גופתו וגופייתו את הכמיהה להיות סוג מסוים של כושי. יומרה שנכשלת וחושפת פערים ומבוכות בינו - נציג הדיבור הישיר, לבין מרואייניו - האנשים שיש להם מה להפסיד. הפערים האלו מייצרים אצל הצופה תחושה אשלייתית של שליטה בקודים תרבותיים.
הסרט עצמו חלש. במקום שבו הדמות "עלי ג'י" הומצאה - טוק שואו טלוויזיוני - נדרש ממנה להרים על גבם של מרואיינים בדיחות להנחתה ולייצר מפער תרבותי חומר קומי. בסרט היא מחוייבת לסיפור של עצמה ונכשלת, כי אין לה כזה.
היומרה של עלי ג'י להיות שחור עובדת אחרת בפסקול הסרט. בדיסק, שתפקידו העיקרי להעשיר את הידע על עלי ג'י, הוא לוקח לעצמו את תפקיד האמ.סי ונכשל בענק. במקום לתפקד כמאסטר אוף סרמוני של טקס מוזיקלי הומוגני, הוא יורה לכל כיוון שמזכיר תרבות שחורה. ראגגה, דאנספלור, היפ הופ, האוס, אר אן בי, ספיד גאראז' ודאב עוברים בלי שום הבחנה את הרווח בין המיקרופון למחט. כולם שחורים - כולם ראויים. ניו יורק, מזרח לונדון, ג'מייקה, לוס אנג'לס, פורטוריקו ואפריקה כולה הופכים לפרוור אחד. לאותו "גטו" מדומיין בעולם לבן (בסרט מדובר למעשה בשכונה של המעמד הבינוני במערב לונדון).
מה שמשותף לכל הקטעים, כולל קטעי הקישור של עלי ג'י עצמו, הוא המוחצנות של המסרים. אם מדובר במאבק (אדם אף, N.W.A, פאבליק אנמי), בסקס (שאגי, פוקסי בראון), בהיטרפות (בק יארד דוגס ומיס דינמייט בשיר ענק), anothr level ובשמחות (מיס טיק, נלי), תמיד זה יהיה הכי ישיר והכי עשיר.
המוגזמות הזאת, על יכולתיה להקסים ולשחרר, היא גם זו שמבעסת בסופו של דבר. בין הקטעים הסליזיים להערות הביניים המצחיקות והפתטיות של האם.סי, מסתתרים קטעים קלאסיים (N.W.A, אפריקה באמבטה, פאבליק אנמי). מעבר להיותם אבני דרך בהיסטוריית הביטויים וההתנסחויות של התרבות השחורה במוזיקת פופ, נקודת המוצא שלהן אינה גטאות וירטואליים.
יוצא שהעממיות הכביכול שחורה של עלי ג'י היא עוד דרך לספק את הכמיהה הסטייליסטית, הגזענית והרכושנית של תרבות הצריכה האנגלית אל זאת השחורה. זה המקום בו האוסף הזה ועלי ג'י בתוכו משכללים את השיטה הקולוניאליסטית בהפוך על הפוך. את הביצים השחורות הם מביאים עדיין באותו הסל.
מר בייצל'ך
7.11.2002 / 10:07