הקונספירטורים

גם מי שאמש היתה זו הפעם הראשונה בחייו מול ערוץ בריזה, יכול היה להתוודע אל סוד היקום המקביל שבתוכו הערוץ המזרחי הסהרורי הזה לוחם את מלחמתו בכוחות הרשע האשכנזי. עם קשר להתעוררותו המחודשת של הנושא המזרחי, אלה ימים שבבריזה רוטטת אווירה מהפכנית שמלווה בזעם קדוש. ליל שידורים מיוחד לציון 15 שנה למותו של המלך זהר ארגוב כבר העלה לחבר'ה את הדם לראש.

בו בזמן שמיטב אמני הזמר המזרחי, משת"פים משתכנזים שכמותם, השתתפו בערב שכולו אהבה לשירי זהר ארגוב בבנייני האומה בירושלים, באולפן של תוכנית הדגל "קול העם" עסקו בדבר האמיתי והעלו היפותזה חתרנית ומעניינת: לאחר מותו, הממסד האשכנזי הלבנבן בנה בכוונת מכוון את מיתוס זהר ארגוב עבור המזרחים. ומדוע? בכדי למנוע מהמזרחים לעצב לעצמם דמות גיבור שלא הוכתמה כארגוב באורח חיים פלילי, וכך לקטלג אותם כפושעים לנצח נצחים. לצופה הנבון קשה היה שלא להסכים כי מדובר בתאוריית קונספירציה בעלת אחוזי ודאות גבוהים, ואף צצה מחשבה כי קיים יסוד סביר להנחה שהכל קשור לרצח מרטין לותר קינג.

אלו היו רגעי השיא, בתוכנית שעסקה באופן כללי בסוגיה הסבוכה אם זהר ארגוב – זמר בעל קול נדיר ביום, ג'אנקי שאנס שתי בחורות ותקף שוטר בלילה - הוא מודל ראוי לחיקוי לנוער, או שמא לאו. גם דיון מרתוני בן 30 דקות לא הספיק לפאנל המתדיינים של "קול העם" בשביל לקבל הכרעה אמיתית וכואבת לגבי המורשת האמיתית שהותיר אחריו המת, בעוד אביהו מדינה מושך לצד המזכה ומרגול לצד המחייב. בסוף, לאחר שנדמה היה כבר כי עתיד ילדינו נמצא בסכנה, הושגה פשרה אינטלקטואלית מרשימה: הוכרז כי הדבר תלוי - יש זהר ארגוב האמן וזהר ארגוב האדם, והנוער צריך לדעת לקחת את הטוב שבאמן ולא את הרע שבאדם. אנחת רווחה נשמעה.

לפני סיום התוכנית עמדה על הפרק האפשרות שהנדיר מכל קרה. ואולם אז זה לא קרה: לא הספקנו לומר יהודה קיסר, ואביהו מדינה, שכבר הספיק לנהום כי מוסד בית-המשפט אינו מקובל עליו, עשה את הברור מאליו והתלונן על קיפוח ואי-צדק מר. רק שהפעם היה בידו טיעון משודרג: עורכים מוזיקליים משמיעים דווקא את הזמר המזרחי הנחות ולא את זהר ארגוב בשביל ליצור רושם רע על מזרחים ומוזיקה מזרחית אצל הקהל הלבן. ואם עד אותו רגע הכל עוד היה נעים ונחמד, בשלב הזה כבר אי אפשר היה להתעלם מהתחושה הלא נוחה כי שתי תיאוריות קשר מזרחיות חדשות זה קצת יותר מדי ביום אחד גם עבור אשכנזי אוהב אדם.

אחרי המשדר החגיגי הזה שודר סרט דוקומנטרי נוגע ללב שעקב אחר סיפוריהם של ארבעה מעריצי זהר ארגוב שהשתתפו בפסטיבל חובבים של שיריו. מיד בעקבותיו נשלף מהבוידעם של ערוץ 1 אירוע שנערך לכבוד ארגוב בשנת 1990, שלוש שנים לאחר שהתאבד. ואולי את הנולד, כלומר ערב שלם של גילויים מרעישים על אודות זהר והמיתוס על שמו, כבר צריכים היינו לראות בתוכנית "ברז", שפתחה את יום השידורים המיוחד וציידה במעט פרטי ביוגרפיה. במהלך שיחת טלפון חיה עם ג'קי מקייטן נפל דבר שלרגע הוציא את כולם משיווי משקל: זהר ארגוב בכלל לא היה נהג בוס של מקייטן בימים שהוא עוד לא היה מי שהיה. הוא, המלך לעתיד זהר ארגוב, כולה הקפיץ אותו פעם אחת לאילת.