פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אדי איזרד הוכיח: יש אלוהים, והוא לובש בגדי נשים

      הקומיקאי הבריטי הגיע להופעה אחת בתל אביב. הוא פתח הכי חזק שלו, ולא הוריד את הרגל מהגז למשך כל המופע. ובכל זאת, הרגע הכי מצחיק בהופעה הסתתר דווקא בסיפור העצוב על כך שנאלץ להסתיר מאמו החורגת את זהותו כטרנסג'נדר, או כמו שהוא מגדיר את זה: לסבית ממין זכר

      אדי איזרד (AP)
      לא תימני. אדי איזרד (צילום: AP)

      אדי איזרד נולד בתימן, אבל זה לא הופך אותו לתימני. אדי איזרד נולד עם פין, אבל זה לא הופך אותו לגבר. אדי איזרד נבחר ל"איש השנה בספורט" על ידי ה-BBC, לאחר שרץ 43 מרתונים תוך 51 ימים למרות שלא היה לו שום ניסיון קודם בריצות ארוכות – אבל זה לא הופך אותו לספורטאי. אדי איזרד הודיע שירוץ לראשות עיריית לונדון בשנת 2020, כאשר המטרה האמיתית שלו היא הפרלמנט הבריטי – אבל זה לא הופך אותו לפוליטיקאי. אבל יותר מהכל, אדי איזרד הוא אחד מהקומיקאים המצליחים בהיסטוריה, לאחר שלקח את המופע שלו ל-40 מדינות ברחבי העולם והעלה אותו בלא פחות מחמש שפות (אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית וערבית) – אבל זה לא הופך אותו לסטנדאפיסט. למעשה, הוא הרבה יותר מכל זה.

      הקומיקאי הבריטי הניף את הדגל ביעד ה-40 בסיבוב ההופעות שובר השיאים שלו אמש באולם דרייב אין בתל אביב. הוא התקבל בחיבוק גדול מאוד מהקהל המקומי, שהורכב ברובו ממעריצים שנראה כי כבר הכירו בעל פה חלקים רבים מהמופע המצליח "פורס מז'ור". ובכל מקרה, לא נראה שאף אחד מתרגש מכך שהאמן בעל הלוק הגברי הגיח אל הבמה בנעלי עקב, איפור בולט ולק בוהק על ציפורני הידיים. "הבנתי שאתם סבבה עם טרנסג'נדרים פה בתל אביב", הוא אומר לקהל השבוי וזוכה למחיאות כפיים סוערות. נראה שגם אחרי אלפי הופעות בעשרות מדינות הוא עדיין נהנה יותר מהכל מהרגעים האלה בהם המגדר שלו, אותו חשף לפני 32 שנים, מתקבל בברכה כמעט קאז'ואלית על ידי הקהל.

      אדי איזרד (AP)
      לסבית בגוף של גבר (צילום: AP)

      החבר האבוד של מונטי פייתון

      המופע של איזרד אינו סטנד אפ קלאסי. כן, יש איש אחד שעומד על במה ומנסה להצחיק את הקהל למשך יותר משעתיים – אך המבנה של המופע בנוי לחלוטין כזרם תודעתי. זה מתחיל מהנושא המצחיק הידוע, שאין מופע קומי שמכבד את עצמו שלא מתעסק בו: קורבן אדם. מכאן המוח המטורלל של איזרד שולח אותנו למסע שמתחיל במלך צ'ארלס הראשון (שנקרא כך מכיוון שהוא היה הראשון להשתמש בכלב מגזע קינג צ'ארלס ספנייל על הראש כפאה), דרך קטע שלם בגרמנית על מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית מרטין לותר ("זה ללא ספק הפעם הראשונה שמועלה מופע קומי בגרמנית בישראל"), ועד שיחה בין ישו לאביו, שכועס על כך שתמיד מעונן בגן עדן. הכל מתוסרט כמובן, וזה בולט במיוחד דווקא כשהוא צריך להתמודד עם חבר'ה שהפריעו לו כמה פעמים מהשורות הראשונות, ואז מתבהר כמה המופע שלו בנוי על הפטפטת הבלתי נגמרת שלו, וכל עצירה שלה פוגעת בזרם ההופעה.

      אבל זו הגדולה של איזרד. הוא מצליח להעלות כל פעם את אותו מופע ארוך ומסובך, שכולל המון קטעי קישור שנראים מאולתרים, וגורם להם להיראות טבעיים – ולכן מצחיק לראות אותם גם בפעם המאה, אפילו שאתה יודע מה הפאנץ' ליין שעומד להכות בך. זו יכולת נדירה, שהופכת את איזרד לדבר הכי קרוב לחבורת מונטי פייתון שמופיע כיום בעולם. לא במקרה ג'ון קליז כבר כינה אותו בעבר "הפייתון האבוד". כאן גם ראוי להגיד מילה טובה למפיקים גיל אימפריאל וקבוצת סברס, שהצליחו להביא לישראל אמן מהשורה הראשונה בעולם הקומדיה, בשיא כוחו.

      אדי איזרד (יח"צ)
      מדבר עד שהוא נגמר (צילום: AP)

      קטע אינטליגנטי, קטע טיפשי, קטע טיפשי, קטע אינטליגנטי

      אורך המופע (כשעתיים וחצי) נדיר מאוד בתחום, אך איזרד לא מוריד לרגע את הרגל מדוושת הגז, והוא לא מסיים עד שהוא לא גומר את כל טנק הדלק שלו על הבמה. מדובר במיקס שאיזרד עצמו אפיין כרצף של "קטע אינטליגנטי, קטע טיפשי, קטע טיפשי, קטע אינטליגנטי, קטע טיפשי, קטע חכם, קטע טיפשי, קטע אינטליגנטי, קטע טיפשי". הקטעים "הטיפשיים" עלולים להיות אכזריים במיוחד למי שלא הכיר את המופעים הקודמים של איזרד. כך למשל קטע ארוך במיוחד שמתכתב עם קטע מסיבוב ההופעות של איזרד מתחילת שנות ה-2000, על ביקור של אלוהים (ששמו הפרטי הוא סטיב) בקנטינה של כוכב המוות מ"מלחמת הכוכבים", שנגמר בקרב פנטומימה ארוך בין אלוהים לדארת' ויידר. כן, זה מטופש כמו שזה נשמע – וזה גם קורע מצחוק.

      הסאטירה החברתית שלו לפעמים מסתתרת בתוך פאנץ' של קטע ארוך מאוד שלא ברור לאן הוא הולך. כך למשל, לאחר דקות ארוכות שבהן הוא מסביר בדרכו הקורעת את השינויים בממלכת בריטניה בין המאה ה-13 וחתימת המגנה כרטה עד מלחמת האזרחים הבריטית של המאה ה-17, הוא חותם בכך שמדהים לראות איך האנושות יכולה להתדרדר אחורה ולמחוק התפתחות אנושית של מאות שנים. ואז הוא מוסיף את העקיצה אליה הוא כיוון כל הזמן: "בדיוק כפי שקרה בשנת 2016". הוא לא צריך היה לומר את המילים "ברקזיט" או "טראמפ" במפורש, אבל היה ברור לחלוטין למה הוא מתכוון. מאוחר יותר הוא מנמק את האתאיזם שלו בכך שאם היה אלוהים, הוא כבר היה בועט בטראמפ.

      לעומת כמה מהמופעים הקודמים שלו, הזהות המגדרית של איזרד זוכה להתייחסות מינורית למדי, עם סיפור חמוד על איך אמו החורגת הגיבה כשהוא נתפס על ידי המשטרה כשניסה לגנוב איפור. הסיפור העצוב הזה היה גם הרגע הכי מרגש בהופעה – ואולי גם הכי מצחיק – מכיוון שהוא היה אמיתי. ההתעלמות מהנושא האישי מסתדרת מחד עם טענתו שהוא לא רוצה להיות חלק מהאובססיה של החברה המערבית לגבי מגדר, ומאידך, כתומך נלהב של זכויות להט"בים בכלל וטרנסג'נדרים בפרט, זה מרגיש כאילו האיש שמגדיר את עצמו כ"לסבית שתקועה בגוף של גבר" יכול היה לתת דגש לנושא הקרוב ללבו במופע ארוך כל כך, אולי במקום הפעם ה-100 שהוא עושה את החיקוי של מארק אנתוני בתור תרנגולת.