"החמור לשלטון!": קרנבל המילים החדש שיצר ירון לונדון

"כי אמן הוא כעין אלוהים כל יכול, ומבין חמוריו שברא במכחול התבלט לו אחד, לא אפור ולא חום וגם לא מפוספס, אלא דווקא תכול כתכולו של הים התיכון, התחום בדיונות הצחורות מול ביתו של נחום. לחמור התכול היו שכל ואופי, אם נפריז במקצת - הוא היה פילוסופי. תפערו אוזניכם בתשומת אפרכסת ואזי תשתאו עד כדי צניחת הלסת למשמע עלילות החמור בין אתון ותאמרו בנערה: 'החמור לשלטון!".

ביצירה המוזיקלית "קרנבל החיות", אותה הלחין הצרפתי קאמי סן-סנס, כל כלי נגינה מדמה חיה מסוימת. איש התקשורת והפזמונאי ירון לונדון, יחד עם הצייר והסופר פרופ' אבנר כץ, העניקו קולות, מילים ותחושות לאותן חיות ביצירה המוזיקלית הפופולרית. לונדון וכץ אינם הראשונים שמתרגמים יצירה זו למילים, לפי פרשנותם, כשקדמו להם בגרסה העברית "מעשה בעכבר שלא רצה להיות עכבר" שכתב אהוד מנור על פי טקסט של המשורר האמריקאי אוגדן נאש, וכן גרסתה של הסופרת והמשוררת תלמה אליגון. כך נוצרה יצירה בת שלושה רבדים: המלחין הצרפתי כתב, הפייטן חרז בזיקה ללחניו, והצייר שאב השראה מחרוזיו. במסגרת פרויקט "מעודדים קריאה ישראלית" של וואלה! תרבות בשיתוף רשת סטימצקי, הזמנו את לונדון וכץ להקריא מ"קרנבל החיות", ובסיום ההקראה לונדון סיפק הסבר פשוט וקצר מדוע בחר להקריא דווקא מספר זה.

לרכישה מאתר סטימצקי