פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שנתיים לכהונת מירי רגב: מה עשתה עבור הפריפריה?

      שרת התרבות מירי רגב חרטה על דגלה את קידום הפריפריה. לצד הצלחתה המובהקת בהגדלת התקציב, נשמעו טענות שלא עשתה מספיק למען הפריפריה. החלטנו לשאול את מי שיודעים בדיוק מה קורה בשטח - איך הדברים נראים משם

      לפני שנתיים בדיוק נכנסה מירי רגב לתפקיד שרת התרבות. אחד הדברים הבולטים שהיא חרטה על דגלה היה קידום הפריפריה בישראל. לצד הצלחתה המובהקת בהגדלת תקציב התרבות ב-300 מיליון שקלים, נשמעו בין השאר טענות על בעיות לכאורה בהתנהלותה של חברת "פמי פרימיום", שנבחרה על ידי משרד התרבות לקידום וסבסוד תרבות לפריפריה ונטען שמירי רגב לא עשתה די למען הפריפריה. החלטנו לפנות לאנשים בשטח, אלו שרואים את המציאות מדי יום ביומו, ולשאול אותם איך נראים הדברים מעיניהם. הנה מונולוגים של כמה אנשים שמציגים את המציאות המורכבת.

      מירי רגב, אולפן וואלה! NEWS. מרץ 2017 (ראובן קסטרו)
      שרת התרבות מירי רגב (צילום: ראובן קסטרו)

      רפי אברג'יל, מנהל המתנ"ס בירוחם:

      "אחרי שרגב נכנסה לתפקיד גלינו שירוחם לא נכללה במסגרת אירועי הקיץ 'לא לדאוגוסט'. זה היה מוזר, כי היו שם יישובים חזקים מאיתנו. אחרי שהקמנו צעקה, תיקנו את זה. יצאו קולות קוראים לפסטיבלים ואנחנו נהנים משניים. אמנם זה קרה בעקבות לחץ ורק בדקה ה-90, אבל קיבלנו כ-300 אלף שקל כדי לעשות במשך יומיים-שלושה אירועים גדולים בפורים לפני שנתיים, ועוד אירוע גדול. בסך הכול בירוחם אנחנו כן מרגישים שיש שינוי ואנחנו מקבלים יותר ממה שקיבלנו בעבר. מרגישים פה בשיפור, בהגדלת התקציבים, בכך שיש תקציבים לפסטיבלים, קולות קוראים שהגשנו ב-250 ו-300 אלף שקל, שבעבר לא קיבלנו - ועכשיו כן קיבלנו. עכשיו אנחנו מחכים לדברים השוטפים. יש את התקנה של תרבות בשכונות, בפריפריה, והתקנה ל-2017 עוד לא יצאה.

      "אחד הדברים שלא אהבנו זה את השינוי במה שהיה "תרבות לישראל", שבה זכתה חברת פמי פרימיום. שם היתה הבטחה של המנכ"ל שאנחנו לא ניפגע ואפילו נקבל יותר. אנחנו בירוחם עדיין לא התחלנו להרגיש בזה. עכשיו יש את תקנת סל"ע, ואנחנו מקבלים תקציב לפסטיבל. להגיד לך שזה מספיק? זה לא מספיק. בירוחם ראש העיר שלנו נאבק על תקצוב דיפרנציאלי, לא יכול להיות שהמדינה תתקצב אותנו באופן שווה כמו ערים במרכז. אמן שמגיע לירוחם צריך לנסוע שעתיים. זה מרכיב מאוד משמעותי בעלויות. לדוגמה, אם זמר לוקח 10 אלפים שקל, לירוחם זה יעלה 15 אלף שקל, כי אתה צריך לשלם על הנסיעות. לא מתקצבים את זה נכון. לירוחם מגיע יותר מאשר בת ים או חולון או כל יישוב במרכז הארץ".

      "חוץ מזה, אני לא יודע מה קורה עם ההבטחה להקמת 'קרן קולנוע דרום'. חיכינו לראות מה קורה עם הקרן הזאת. אנחנו מחכים ליוזמות כאלה".

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "העיר ירוחם נהנית כיום מתקציב תרבות שלא היה כמוהו, נהנית מפסטיבל חדש, יוזמות ועוד. בעניין קרן קולנוע דרום: השרה הקימה את הוועדה לבחינת קרנות הקולנוע וייחדה תקציבים להקמת קרנות נוספות. בהתאם להמלצות הוועדה ולהחלטות השרה, ייעשה השימוש בפועל בתקציב".

      רפי אברג'יל, מנהל מתנ"ס ירוחם (באדיבות המצולמים)
      רפי אברג'יל (צילום: באדיבות המצולם)

      שלמה טולדו, חבר הנהלת איגוד מנהלי תרבות ברשויות המקומיות, מנהל מחלקת ההפקות של עיריית רחובות, שחקן ובמאי:

      "יש פער גדול בין יחסי הציבור של מירי רגב לבין מה שקרה בפריפריה בשטח. היה פרויקט הזוי בשנה שעברה בקיץ, שנקרא 'לחגוגוסט'. חודש לפני כן, התעוררו אנשי משרד התרבות וקיבלנו מיילים וטלפונים בהולים שהם הולכים לעשות אירוע לצעירים ביום שישי בצהריים בערים מרכזיות בארץ. הבעיה היא שאנשי משרד התרבות וחברת ההפקה שהוא שכר בהמון כסף לא התייעצו עם אנשים בשטח. ברחבי הארץ השקיעו בזה מיליונים. נשפך שם המון כסף, שבמבחן התוצאה לא היה שווה. הביאו אלינו לרחובות את הזמר רותם כהן ושילמו לו סביב ה-40 אלף שקל. זה היה בשעת צהריים. אני 23 שנה מנהל האירועים, והתרענו מראש שלא יבואו יותר מ-100 איש. ואמנם, הגיעו רק 100 איש, זה ביזיון. זה כישלון".

      "לפני 3 חודשים שלחו מכתב מטעם מנכ"ל משרד התרבות שהם הולכים לתת לפריפריות אירועים בחינם, הפעם הם קוראים לזה 'די לדאוגוסט'. אני כותב לגלית והבה-שאשו, ראש מנהל התרבות, 'בואו תתייעצו איתנו מה מתאים לעיר ומה לא'. אמרו לי, 'אל תדאג'. עד עכשיו לא התייעצו איתנו. בסוף עלול לקרות מה שקרה בשנה שעברה - יכפו עלי תכנים, וזה לא יהיה באופן שיתופי. כחבר הנהלת איגוד מנהלי תרבות ברשויות המקומיות, אני יודע שלכל עיר יש את הדי-אן-איי התרבותי שלה, אתה לא יכול לבוא כפטרון ולהחליט לערים, כי כל עיר מתנהלת אחרת".

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "אירועי "לחגוגוסט" נדונו בהרחבה, נעשתה הפקת לקחים והשנה נחגוג שוב ובצורה משופרת את אירועי הקיץ החינמיים של "לא לדאוגוסט" לטובת הציבור".

      שלמה טולדו (יח"צ , הצילום באדיבות אולפני רחובות)
      שלמה טולדו (צילום: באדיבות אולפני רחובות)

      חגית רובין, מנכ"לית תיאטרון "מראה", קרית שמונה:

      "אני חושבת שהשרה עשתה פעולות מאוד יפות עד היום בכל מה שנוגע לתרבות בפריפריה. הייתה הגדלה של התקציב לכל מוסדות התרבות בפריפריה, וגם אנחנו בין היתר קיבלנו הגדלת תקציב שאפשרה לנו להמשיך להתקיים, והתיאטרון היום פורח ויש לו קהל. אין ספק שזה בזכות הפעולות שהיא עשתה. אני חושבת שהשרה מבינה מצוין את הצרכים של מוסדות התרבות בפריפריה, והיא עושה פעולות מדהימות ומרחיקות לכת בכל מה שקשור בקידום התרבות בפריפריה. אני לא רואה בעיות בהתנהלות שלה, יכולה רק לפרגן לה ולקוות שתמשיך הלאה. היא גם קשובה. היא עשתה כל מה שאפשר כדי לעזור לתיאטרון.

      נחום לנגסם, מנכ"ל היכל התרבות ביבנה:

      "הייתה חברה שנקראה 'תרבות לישראל' שסבסדה את הפריפריה. החליפה אותה חברת 'פמי פרימיום' תוך הבטחה שהתקציב יגדל כמעט פי שניים, אבל אני מקבל בדיוק את מה שקיבלתי טרם מינויה של מירי רגב לשרה. כל השינוי שחל בהגדלת התקציב לא חלחל אלי. הייתה הכרזה על הגדלת התקציבים אבל הייתה החמרה בקריטריונים, כך שלדעתי כמעט ואין סיכוי לנצל את כל התקציב שהועמד לטובת העניין הזה.

      "מירי רגב פינתה תקציב של כמה מיליונים טובים כדי לעשות פסטיבלים בפריפריה, במסגרת תקנת סל"ע (תקנה שמשרד התרבות קבע במאי 2016 שמאפשרת למשרד לתקצב לראשונה באופן ישיר רשויות מקומיות על פסטיבלים ועל יוזמות תרבותיות. תקציבה גבוה מאוד - 50 מיליון, ש"ב). כל עיר יכלה להגיש הצעות לפסטיבלים וליזמות. עיריית יבנה קיבלה עבור פסטיבל שעושים פה ביבנה בסוכות 200 אלף שקל. זה יצר אינפלציה בפסטיבלים, אני לא חושב שיש צורך בכל כך הרבה פסטיבלים במדינת ישראל. השאלה אם לא נכון יותר לנצל את ה-200 אלף שקל האלה בצורה קצת יותר מושכלת, לא כדי לעשות שוב פסטיבל במקום מגוריך שאליו אתה מביא אמנים מבחוץ, מתל אביב או ממקום גדול. ואתה לא בונה משהו בתוך הקהילה.

      "אני חושב שבתחום התרבות במדינת ישראל אפשר היה לעשות רפורמות ענקיות. אפשר לקחת מודלים כמו צרפת, ולעשות למשל חממות יצירה בפריפריה ובערים קטנות. במקום להקצות כסף לרכש תרבות מבחוץ – למשל להביא את אייל גולן להופעה – נכון יותר היה להקצות כסף ליצירת תרבות. יש את חממות התרבות של מפעל הפיס, למשל את מעבדת התרבות בדימונה. היה נכון יותר לעודד את היצירה המקומית".

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "משרד התרבות לא מתקצב היכלי תרבות, שהם אכסניה לפעילות תרבותית ובחלקם הגדול מרכזי רווח. ניתן בקלות רבה לפנות לעיריית יבנה ולהיווכח עד כמה התרחב תקציב כלל הפעילות התרבותית לתושבי הרשות".

      היכל התרבות יבנה (יח"צ)
      היכל התרבות ביבנה (צילום: יח"צ)

      שלומית דגן דרעי, מנהלת מחלקת תרבות, מועצה איזורית משגב:

      "אני תשע שנים בתפקיד, ועד שמירי הגיעה, מעבר ל'תרבות לישראל' שהיו מקסימים, לא ראיתי שקל ממשרד התרבות כי לא הייתי זכאית לשום דבר. ואז הגיעה השרה. המשרד יצא בקול קורא לפסטיבלים, ובום, לקחתי מקום ראשון, 350 אלף שקל. כמה חודשים אחרי זה יצאה תקנת סל"ע הגאונית וקיבלתי המון כסף. קודם לא ראיתי שקל. בשורה התחתונה, לטובת משגב ולטובת הפריפריה היא הביאה משאבים שקודם לא היו. מה ששלה שלה, את זה אף אחד לא ייקח ממנה".

      "עם זאת, המעבר בין 'תרבות לישראל' ל'תרבות לפריפריה' עדיין לא צלח בעיני, בעיקר בגלל שב'תרבות לפריפריה' מחייבים אותנו להגיש מה שנקרא 'סדרות'. אני לא יכולה לקחת מופע מחול אחד, אני חייבת כמה. אני לא יכולה לקחת הצגת ילדים אחת, אני חייבת כמה. זה היגיון שלא עובד כאן, במועצה האזורית".

      שרת הספורט מירי רגב (יותם רונן)
      "ואז היא הגיעה". מירי רגב (צילום: יותם רונן)

      עופר סלע, מנכ"ל תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע:

      "הציפיות התקציביות שלנו ממירי רגב היו הרבה יותר גבוהות, לאור ההכרזות שלה והמדיניות המוצהרת. דה פקטו נשארנו פחות או יותר באותו מקום ולא ראינו גידול משמעותי בהשוואה בין 2015 ל-2016. נכון לרגע זה, ההבטחה הגדולה לא ממומשת בתחומים של מוזיקה אמנותית מהסוג שאנחנו עושים. זה לא קורה. אנחנו לא שותפים לעוגה, וחבל. לאמנות פופולרית יש מקום חשוב, אבל היא יכולה להתקיים גם ללא תמיכה ציבורית נרחבת, ופעילות אמנותית ממש - אם לא יגבירו את התמיכה בה - תלך ותדעך. לבטח כשמדובר בפעילות בפריפריה. קשה מאוד להביא אמנים להיות חלק ממרקם האוכלוסייה של הדרום. לא מספיק להגיד שיש בדרום תזמורת או תיאטרון או להקת מחול. צריך גם לאפשר להם להתקיים. תזמורת באר שבע צריכה להחזיק קאסט של עשרות מוזיקאים על מנת להתקיים. להפוך אותם לחלק אמיתי בקהילה התרבותית של הדרום זה חלק קריטי במשימה.

      "רמות השכר של המוזיקאים מעליבות. מדובר באנשים שלכולם יש לפחות תואר שני במוזיקה ולחלקם תואר שלישי. מדינת ישראל מלאה הבטחות גדולות, שנמצאות בברלין ובניו יורק אבל לא פה. והכול בגלל רמות השכר הלא ראויות. בטח ובטח כשמדברים על פריפריה. אנחנו מאמינים שפיתוח תרבות אמנותית בפריפריה צריך להיות סביב בניית מוסדות העוגן הגדולים. אני לא מאמין שלקחת כסף ולחלק אותו לרשויות או לגופים קיקיוניים באמת מפתח באופן משמעותי את התרבות האמנותית בפריפריה. לקיים מוסד תרבות גדול בדרום זה כמעט משימה בלתי אפשרית".

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "מאז כניסת השרה זינקו תקציבי הסינפונייטה הישראלית באר שבע משמעותית – והם עומדים כיום על קרוב ל-6 מיליון שקלים, תודות לתקנות הפריפריה החדשות".

      יוסטוס פרנץ מנצח על הסינפונייטה הישראלית באר שבע (יח"צ , דייגו מיטלברג)
      הסינפונייטה הישראלית באר שבע (צילום: דייגו מיטלברג, יח"צ)

      מואפק חלאילה, מנהל מרכז תרבות עירוני סכנין:

      "המחלקה הערבית במשרד התרבות מקבלת סכום קטן, שלא הולם את גודל האוכלוסיה שלנו. זה אומר שיש קיפוח לחברה הערבית. אנחנו אוכלוסיה בת 30 אלף איש. עד שנה שעברה קיבלנו תקציב שנתי של 70 אלף שקל. רק בשנה האחרונה קיבלנו בפעם הראשונה תקציב חריג של תקנת סל"ע – שהזרימה כספים לפריפריה – בסכום של 400 אלף שקל. אבל זו תוספת לא מספיקה וחד פעמית. יכול להיות שהתקנה הזאת לא תהיה בשנה הבאה. אנחנו צריכים שהתקציב בעל האחוז המתאים לאוכלוסיה הערבית יהיה מעוגן בחוק התקציב, בחוק ההסדרים. שיהיו תקציבים קבועים לפיתוח תרבות הולמת. היום בסכנין אין קולנוע, אין מבנה של תאטרון, אין מבני תרבות רב תכליתיים, אין בתי ספר למוזיקה ולאמנות. זה חסר. תושבים יהודים מקבלים יותר. אנחנו מוזנחים פעמיים: גם בגלל שאנחנו ערבים וגם בגלל שאנחנו פריפריה".

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה: "תקציב התרבות הערבית כמעט שולש מאז כניסתה של השרה רגב לתפקיד – מ-10 מיליון שקל ל-27 מיליון, נוסף לעשרות מיליונים שמועברים דרך תקנת סל"ע".

      מואפק חליאלה, מנהל מרכז תרבות סכנין (יח"צ)
      "מוזנחים פעמיים". מואפק חלאילה, מנהל מרכז תרבות סכנין (צילום: יח"צ)

      ממשרד התרבות נמסר בתגובה:

      מאז כניסתה של השרה רגב לתפקיד, הוגדל תקציב התרבות ב-300 מיליוני שקלים והוא לראשונה נושק למיליארד שקלים. חלקם העיקרי מנותב לקידום התרבות בפריפריה. במהלך השנתיים האחרונות במסגרת הרפורמה פעל משרד התרבות לקידום 'תיקוני רגב' והקים את תקנת סל"ע המהפכנית אשר תוקצבה בסך של 50 מיליון ש"ח והביאה לפיתוחן של למעלה מ-400 יוזמות תרבות חדשות ו-160 פסטיבלים ברחבי הארץ, ברובם הגדול בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית שעד כה הודרה, בכלל זה הקצאה של 30% מהתקציב לרשויות ערביות. כמו כן, באמצעות תקנת סל"ע הוקמו 171 הרכבי תיאטרון, מוסיקה ומחול חדשים וכן הועצמו מוסדות תרבות רבים כמו מעבדת תרבות דימונה, תיאטרון מראה בקרית שמונה ועוד.

      המשרד הכפיל את תקציב הסדרות בפריפריה שמנוהלות באמצעות פמי פרימיום שהחליפה את תרבות לישראל, לתקציב של 23 מיליון ש"ח. המשמעות: יותר סדרות, יותר רשויות, יותר סבסודים, יותר נהנים. המשרד מקיים שיח שוטף עם חברת פמי פרימיום ומוסדות התרבות כדי לשפר את השירות כל העת, בהתחשב בכך שמדובר בגוף חדש. כמו כן מקיים משרד התרבות והספורט מפגשים שוטפים עם הנהלת החברה כדי לשפר את העבודה מול הרשויות.

      באשר לכמות הפסטיבלים: המשרד גאה בהיקף הפסטיבלים, המשובים נהדרים וברור כי מדובר במענה לצורך אמיתי. האירועים נותנים במה ליוצרים המקומיים ומאפשרים מתן מענה מדויק לצורכיהם המשתנים של התושבים, באמצעות הרשויות המקומיות".