פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דניאל אסייג: "אחרי שצפיתי בעצמי ב"מחוברים", החלטתי להתגרש"

      מודה שחייו דומים "בצורה מפחידה" לאלו של אביו, מתחרט על החשיפה הרגשית ב"מחוברים" ומגלה כי הוא לא בקשר עם אמו. לרגל עליית העונה השלישית של "שנות ה-80", מספר דניאל אסייג לוואלה! תרבות איך היה לעבוד עם אבא ולמה הוא לא מתייחס לביקורות ברצינות

      דניאל אסייג: "אחרי שצפיתי בעצמי ב"מחוברים", החלטתי להתגרש"

      דניאל אסייג חזר על כל הטעויות של אבא שלו. הוא ידע שזה עלול להסתיים בצורה לא טובה, הוא שמע את האזהרות מסביב, אך גם הוא, כמו אביו שלום אסייג, עלה לבמות בגיל 15, התחתן בגיל 18, הפך לאבא מיד לאחר מכן, וכצפוי בסופו של דבר גם התגרש. לבנו, אושר בן ה-6, הוא מאחל חיים רגועים ושגרתיים יותר והוא מבטיח לעשות הכול כדי לגרום לו להגשים זאת. עד שזה יקרה, הוא ממשיך לשמור על הצדדים היציבים בחיים שלו, שהם בעיקר מערכת היחסים עם אבא שלו והעבודה איתו. ביום חמישי (25.5, "רשת", ערוץ 2) תעלה העונה השלישית של הקומדיה "שנות ה-80", המספרת את סיפורה של משפחת אסייג בטירת הכרמל של שנות השמונים. בסדרה מגלם דניאל את שלום הצעיר, תלמיד כיתה י"ב הממשיך לחפש את דרכו כקומיקאי.

      בתכנית "מחוברים" נחשפה מערכת היחסים המורכבת בינך לבין אבא שלך. איך היה לעבוד איתו עכשיו?

      "כיף גדול. אנחנו אמנם גרים אחד ליד השני, אבל לא מתראים כמעט בכלל כמו שאנחנו מתראים בימי צילומים. צילמנו את "מחוברים" תוך כדי העונה השנייה של "שנות ה-80", כך שלמעשה כבר חזרנו לעבוד יחד ואנחנו מאוד נהנים מהתקופות האלה. אנחנו מסתדרים נהדר".

      זה עוזר כשיש אבא על סט הצילומים?

      "מאוד. אבא מכוון אותי, עוזר לי, נותן לי טיפים. יש לו ניסיון והוא רואה את מה שאני לא מצליח לראות. הוא מכוון אותי למשל בסצנות. זה עוזר לי לעשות דברים טוב יותר. לא בכל סט יעזרו לי ככה".

      אתה רואה דמיון בין החיים שלך לחיים של אבא?

      "הדמיון קצת מפחיד בשלב מסוים. עברנו את אותו המסלול: חתונה בגיל צעיר, נישואין קשים, גירושין והתמודדות עם הסיטואציה בגיל מאוד צעיר. אבל יש הבדל אחד: לי הייתה את התמיכה שלו. לאבא שלי היה יותר קשה, לא הייתה לו שום תמיכה".

      אז בעצם לא למדת מניסיון החיים של אבא שלך, אולי לבן שלך תמליץ לנהוג אחרת?

      "אני מניח שיש הרבה דברים שאני צריך להמליץ לו, להיות זהיר למשל. כשהוא יגיע לגיל שיתחיל להיפגש עם בחורות, אסביר לו את ההשלכות של להביא ילד בגיל צעיר. כשאתה נער וההורים עושים איתך את השיחה, אתה לא באמת מבין את המשמעות. מצד שני, הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים אז כנראה שזה היה צריך לקרות".

      בין החברים שלך אתה היחיד עם ילד?

      "כן. גם בין החברים בני גילי, וגם בין החברים הגדולים יותר, בני שלושים פלוס, אין לאף אחד תכנון, אפילו לא קטן, להביא ילדים בקרוב, זה אפילו לא בכיוון".

      איך זה מסתדר לך, למשל כשאתה יוצא לדייטים? אתה מביא איתך חתיכת ניסיון חיים.

      "זו לא בעיה בכלל, זה מתקבל אחרת אצל נשים ואצל גברים. אני לא יודע למה, זה פשוט ככה. אם זה היה הפוך אני מניח שזה זה יותר מרתיע".

      יש לך בכלל זמן לצאת לדייטים? לבלות?

      "הימים שלי ושל גרושתי מתחלקים שווה בשווה - יום אני, יום היא - כך שבסופי השבוע שבהם אני לבד, אני יוצא עם חברים. אני לא יכול להיות רק כמו בן ארבעים ולהתעסק בארנונה והרשמה לבית ספר. אחרי הכל אני בן 24, אני חייב את ההרגשה הצעירה כשאני לבד. אני יוצא ומבלה ולמחרת קם ומוציא את הילד מהגן וחי שוב כמו בן ארבעים. זה קשה, אבל מצד שני המצב הנתון הוא שאני צריך לגדל אותו חצי מהשבוע, ואין לי סיבה שלא אצא ואחזור".

      איך הקשר עם גרושתך?

      "הקשר עם גרושתי מעולה. לא חשבתי שיהיה לי קשר כל כך טוב, אבל שנינו הבנו שככל שנהיה בקשר יותר טוב, ככה אושר ירוויח ומזה ואנחנו נרוויח מזה. ברגע שהוא גדל בשני בתים שונים, יש קושי אם אין תקשורת ואין קו אחיד בחינוך, לכן חשוב שנשמור על קשר טוב ונהיה אחידים בחינוך. כשהתחלנו תהליך הגירושין הייתי בטוח שזה לא יקרה, אבל היום אנחנו חברים טובים. בכל זאת יש לנו מכנה משותף, לגדל ילד בנפרד אבל ביחד".

      דניאל אסייג (יח"צ)
      לאבא היה יותר קשה. דניאל אסייג (צילום: יח"צ)

      ב"מחוברים" חשפת את מערכת היחסים האינטימית שלך עם גרושתך ועם אבא, אתה מצטער על זה?

      "כן ולא. מצד אחד זה עזר לי מכל מיני בחינות, למשל זה הוציא אותי מהצל של אבא שלי, וראו אותי לגמרי בנפרד, מצד שני היו שם דברים שהייתי מוותר עליהם ללא ספק".

      מה למשל?

      "כל הריבים שהיו שם, כל הכסאח עם גרושתי. זה היה מיותר. בסופו של דבר כל זוג נשוי עובר דברים כאלה ואחרים. בחיים הרגילים זה עובר, אבל בטלוויזיה זה ממשיך ללוות אותך בשידורים חוזרים ואי אפשר להיפטר מזה. יחד עם זאת, אני כן שמח שעשיתי את זה כי המצלמה עזרה לי ולעדן לעשות את הצעד הזה ולהתגרש. אחרי שראינו את עצמנו מהצד, זה סגר לנו את הפינה והבנו שאנחנו לא צריכים להיות יחד".

      ב'מחוברים' ניסית ליצור קשר עם אמא שלך, אתה בקשר איתה מאז?

      "לא. אני לא בקשר בכלל. אני בקשר עם סבא שלי, אבא של אמא שלי, הוא היה בארץ לפני חודש ופגשתי אותו. אני גם בקשר עם אח של אמא שלי. עם אמא שלי לא דיברתי מאז. שנינו לא יצרנו קשר".

      זה בטח לא קל.

      "התרגלתי והשלמתי. קשה להתגעגע למשהו שאף פעם לא היה שלך. כל הניסיונות לחדש את הקשר היה ממקום שאני רוצה קשר, לא לחדש קשר שהיה קיים. יש לי בחיים את אבא שלי ויש לו משפחה מאוד גדולה. אם אני צריך מישהו יש לי מספיק תמיכה משפחתית. איתה זה לא טוב לי ולא טוב לה וזה לא נגמר טוב אף פעם. זה לא משהו שהתחיל ב'מחוברים'. לאורך כל השנים היו ניסיונות לחדש את הקשר".

      שנות ה-80 , דניאל אסייג, שלום אסייג (יח"צ , אוהד רומנו)
      הסיפורים אמיתיים ברובם. "שנות ה-80" (צילום: אוהד רומנו)

      מלבד "שנות ה-80", כותב אסייג הצגת בידור חדשה ביחד עם חברו רמי קאשי העוסקת בבריונות ברשת. במקביל הוא ממשיך להופיע ברחבי הארץ עם מופע הסטנד-אפ שלו ולשלב בתוכו כל הזמן חומרים חדשים מההורות, מהנישואין ומהגירושין. הוא מתרגש מאוד מעליית "שנות ה-80" ומספר כי ההתרגשות אף גדולה יותר מזו שהייתה בעונה הראשונה. "אתה אף פעם לא יודע איך הקהל יגיב. אולי יגידו שהעונה פחות מצחיקה, אולי זה לא יצא כמו שרצינו".

      בהתחלה הביקורות מאוד לא אהבו את הסדרה, אתה עוקב אחריהן?

      "אני קורא ביקורות, אבל יותר חשובות לי התגובות ברחוב ובפייסבוק. בעונה הקודמת העליתי פוסט ושאלתי איך היה הפרק. הרבה יותר חשוב לי שהקהל יאהב את הסדרה, מאשר אם הביקורת טובה או רעה".

      ומה לגבי הטענה ששוב פעם מציגים הומור עדתי?

      "קודם כל אף פעם לא הייתה סדרה כזו בטלוויזיה. הנושא אומנם ישן, אבל סדרה על השכונה כמו שהיא עם כל המבטאים והדמויות, עם העליות והשוני – לא הייתה עדיין. בהתחלה היינו בטוחים שרק מי שנולד בשנות השמונים יתחברו לסדרה, אבל גילינו שהיא פונה גם לקהל צעיר ויש ילדים בין 12-13 שמכורים לסדרה".

      בטח כולם שואלים אותך האם הסיפורים מהסדרה אמיתיים, תגלה לנו?

      "אלו סיפורים אמיתיים לחלוטין, למרות שיש קצת הגזמות לטובת הקומדיה. דווקא הסיפורים שהכי נראים מוגזמים – הם אמיתיים. היו להם חיים מאוד הזויים בשנות השמונים. לדוד שלי (מני אסייג, כותב הסדרה – י"ג) יש חומר ל-15 עונות. הוא תמיד אומר שכל עונה זה בסך הכל חודש מהחיים שלו".

      והיום בטח הכול אחרת בשכונה שלך.

      "לגמרי. הילד שלי חי בעולם אחר לגמרי. היום כשילד משחק בגן שעשועים הוא משחק באפליקציה של נדנדה, ומתנדנד עם האצבע. למרות שאני דואג לקבוע להפגיש אותו עם חברים ולמרות שאני לוקח אותו לחוגים פעמיים בשבוע, אין יותר את השכונה של פעם. אני עוד זכיתי לגדול במקום כזה, בבית המקורי של סבתא שלי. זכיתי לגדול עם הצעקות מהחלון, ועם הירקן שהיה קורא לה במגפון לרדת כי היא הייתה הקליינטית העיקרית שלו. היום אני בכלל לא מכיר את השכנים שלי, ראיתי אותם פעם אחת במעלית אך לא מעבר לזה".

      שנות ה-80 , דניאל אסייג, שלום אסייג (יח"צ , אסף שמע)
      "כיף גדול לעבוד יחד". דניאל ושלום אסייג (צילום: אסף שמע)