"נולדתי להיות אתלט. אני חושב שזה היה הרגע שלי והיה ברור שאצליח. אני רוצה להיזכר כאחד האתלטים הגדולים בעולם. אני רוצה שאנשים יזכירו אותי כשידברו על מוחמד עלי, על פלה ועל כל החבר'ה האלה".
מן הידועות הוא שיוסיין בולט הוא אדם שחצן. הוא אוהב להלל את עצמו, לפאר את הישגיו, לקבוע שהוא האתלט הגדול מכולם ולהמעיט בערכם של המתמודדים נגדו. הופעותיו המוחצנות ותנועותיו הפיזיות היהירות לפני הריצות ואחריהן רק מעצימות את תדמית הספורטאי שמאוהב בעצמו. אלא שאחד הדברים המפתיעים שמתגלים בסרט הדוקומנטרי "אני, יוסיין בולט" ששודר אתמול (חמישי, yes דוקו), הוא שיוסיין בולט הוא אמנם לא אדם צנוע כלל וכלל, אך הוא בהחלט מענטש. הוא מתגלה כטוב-לב, כחברותי, כמפרגן וכאדם אוהב ואהוב. הדמות של בולט שנשקפת בסרט הרבה יותר מורכבת מזו שראינו על מסלולי הריצה, או כפי שהוא הגדיר זאת היטב בסרט: "אני יודע שאנשים ברחבי העולם חושבים שהם כבר מכירים אותי, אבל אני שמח שעכשיו הם יראו מי אני באמת".
בנקודה הזו צריך לעצור לרגע ולהזכיר: יוסיין בולט הוא אכן הגדול מכולם. למי שלא שהה על הפלנטה בשנים האחרונות נזכיר שבאולימפיאדה האחרונה הדהים בולט את העולם כשזכה בשלוש מדליות נוספות שהצטרפו ל-6 מדליות זהב אולימפיות קודמות ועוד 11 מדליות זהב באליפויות העולם. בולט הפך בכך לאתלט היחיד בהיסטוריה שזכה שלוש פעמים ברציפות במשחקים האולימפיים, בשלושת המקצים הפופולריים ביותר: 100 מטר, 200 מטר ובריצת שליחים 4X100. באולימפיאדת בייג'ינג ב-2008 הוא אף שבר שיאי עולם בשלוש הריצות הללו. אין אתלט שישתווה לו, והוא נחשב בצדק לאחד הספורטאים הגדולים בכל הזמנים לצדן של אגדות כמו מייקל ג'ורדן, פלה ומוחמד עלי.
"אני תחרותי מדי. אני פשוט תחרותי מאוד. אני נפגע אישית כשאני מפסיד למישהו, לכן אני תמיד מסמן אותו. אני תמיד אומר לעצמי, הוא לא יכול לנצח אותי שוב. אני לא רוצה להפסיד בשום שלב בחיי".
אחד הדברים המרתקים ב"אני, יוסיין בולט" הוא המפגש עם השורשים של גיבורו בג'מייקה בית הספר, המשפחה, החברים שהצמיחו את אחד מגדולי הספורטאים בעולם. באמצעות שיחות עם האנשים שליוו את חייו, ניתן לשרטט את קווי המתאר של האגדה. מפתיע גם לגלות כמה הסיפור הזה זהה כמעט לסיפורם של נפילים אחרים. אביו של בולט, לדוגמא, מספר בסרט שהקפיד על משמעת ברזל כלפי בנו. באחד מן הימים הגיע לבית הספר והיכה אותו מול כל הנערים ההמומים לאחר שהעז להתחצף אליו. הדבקות במטרה והדחף לנצח ולהיות הראשון הופיעו כבר בילדות וליוו אותו לאורך כל חייו. אפשר להעריך שכל ספורטאי מעולה, בטח ובטח ברמות הגבוהות ביותר, אוחז בתכונות דומות. בולט פשוט מוכשר יותר מכולם.
החלקים המעניינים ביותר בסרט הם דווקא לא התחרויות או הריצות, אלא חיי השגרה האפורים, המפרכים והקשים של בולט. האימונים המתישים, הצורך לקום יום אחר יום בשעות בוקר מוקדמות, ההוראה ללכת לישון מוקדם ולאכול בריא, הפציעות החוזרות ונשנות והטיפולים המעייפים בעקבותיהן. כשהוא נראה משוחח עם המאמן הוותיק שלו מילס, מתלוצץ בלי הרף עם חברו מילדות - וכיום מנהלו - אן-ג'יי, או מתמודד עם בשורות קשות שמוסר לו רופאו הגרמני ברגעים האלה בדיוק נחשפת באופן אינטימי ואמין דמותו השלמה והמורכבת. האמת? אי אפשר שלא להתאהב בדמות הזו.
"זה כבר לא כיף כמו פעם. ככל שאני מתבגר, זה פחות כיף, כי זה גוזל יותר מהזמן שלך ואתה צריך להקריב הרבה יותר. בדרך כלל אני יכול לבלות קצת, ליהנות ולהמשיך להתאמן חזק, אבל ככל שאתה מתבגר, אתה לא יכול לבלות כמו פעם. אני חייב לקצץ בבילויים ובשתייה, אני צריך לאכול בריא, ללכת לישון מוקדם, דברים כאלה. זה לא כיף, ואני שונא לעשות דברים שאני לא נהנה מהם. אני רוצה לחזור לחיים האמיתיים. לבלות עם חברים, לא להתאמן למשך יומיים, לנוח, לצחוק, להירגע, ללכת לישון מאוחר. להיות מי שאני, להיות שוב בן אדם".
אין שום דבר מפתיע בסופו של הסרט. יוסיין בולט ניצח גם באולימפיאדת ריו, שבר כל שיא אפשרי והפך לאגדה עוד בחייו. כל אלה ידועים כמובן. מה שפחות מוכר הוא המיאוס משגרת האימונים שהפך קשה מנשוא בשנים האחרונות. לנגד עיניו נראו חיים נורמליים של בילויים, שינה וסתם רביצה חסרת מעש. ענקי ספורט אחרים שמתראיינים לסרט, ובראשם פלה, סרינה ויליאמס ומייקל ג'ונסון, מזכירים את התחושות הללו ומזדהים עם אותם הקשים. זהו פן חשוב בסרט והמרואיינים הללו - לצד אצנים אחרים שהתמודדו נגד בולט ומתראיינים אף הם - מוסיפים לו צבע רב.
"אני, יוסיין בולט" הוא מסוג הסרטים שאי אפשר להפסיק את הצפייה בהם מרגע שהתחלתם. מצטייר בו דיוקן מורכב ואנושי של ספורטאי, חבר, איש משפחה, גאון, אדם. ניכר כי יוצר הסרט מעריץ אותו, אבל אין בכך כדי לפגום בעומקו, במקצועיותו וברצינותו. יוסיין בולט שנחשף בסרט הוא אדם חברותי שמהלך קסם על כולם, אך הוא בעיקר אדם בודד שנלחם מדי יום בצורך לעורר מוטיבציה לקראת התחרות הבאה. מדהים לגלות מה קורה כשאותה מוטיבציה הופכת לאנרגיה - ובולט הופך בזכותה שוב לווינר הגדול בעולם.
