הישרדות: הצעד הטיפשי של רז זהבי בניסיון להציל את עצמו

אחרי פרק פתיחה שבו חולקו המתמודדים לשבט נשי ושבט גברי באופן זמני, ואחרי החלוקה לשבטים מעורבים, נראה בתחילה ששבט בוהאיי מבסס יתרון מובהק על שבט ליגאוו עם שיתוף פעולה מרשים במשימת הפרס ועם ג'ינגל שבטי קליט ("האי האי בוהאיי"). אבל כל המורל הזה לא הספיק לבוהאיי כדי לנצח במשימת ההדחה שאליה הגיעו בחיסרון הודות למשא ומתן של ענבר מול יוסי, שבו היא נתנה לו לקחת סיר ושק אורז וחזרה לשבט שלה עם חתול בשק. למי ששכח, מדובר בעורכת דין שמשאים ומתנים וסגירת עסקאות הם לחם חוקה. איפה היא מתמחה בדיוק? בסנגוריה הציבורית?

שבט בוהאיי מונה שמונה חברים ושתי בריתות וחצי. טניטה, מיכל וענבר בברית שנכרתה עוד ביום הראשון באי הנשים; אלון ומנגיסטו שחברו זה לזה ואז לבנות; ואמיר, רז זהבי ועדי בברית דחויים של מי שהיו ברירת המחדל של חברי השבט הראשונים. עמדת הנחיתות שלהם מול האחרים העמידה אחד מהם בסכנת הדחה ברורה ומידית.

היציאה הבוטה של עדי נגד ענבר והניסיון להתחיל להניע מהלך על הראש שלה דקה לאחר ההפסד תפסה את בוהאיי עוד בשלב הנאיבי, לפני שהם הבינו שיצטרכו לזנוח לפחות חלק מהערכיות שאותה הם ממחיזים באובר-אקטינג מהרגע שהמשחק התחיל. המהלך של עדי חזר אליה כמו בומרנג והיא סומנה כמועמדת הטבעית להדחה. הברית המקורית שלה עם אמיר ועם רז זהבי הייתה מראש בעמדת נחיתות מול החזית של חמשת חברי השבט האחרים, אבל היא לא אומרת נואש ויחד עם אמיר מצליחה איכשהו להניע מהלך על הראש של זהבי. הילדה עם הפה הגדול היא מטרה שקל לשבט טרי להתאחד סביבה: היא קולנית, היא מעצבנת, היא אסטרטגית גרועה, אבל פראיירית היא לא. ובשבט שבו בריתות מתחשלות ומתפוררות בתוך דקות, זה כמעט שיחק לטובתה.

זהבי פעור העיניים הוא, איך לומר בעדינות, לא המצ'טה הכי חדה על האי, ולכן הוא מנסה להציל את עצמו והולך אל מי שאולי הכי מתעבת אותו בשבט – טניטה. האישה לא אכלה ארבעה ימים ועדיין חוטפת עוויתות הקאה בכל פעם שהוא פונה אליה. דווקא שם הוא מחליט לנסות את מזלו, מה שכמובן משיג את התוצאה ההפוכה וגורם לטניטה לפעול נגד הברית שלה עם מיכל וענבר ולשתף פעולה עם אמיר ומנגיסטו כדי לנסות להדיח את זהבי. כשזהבי מצליח באופן מפתיע לזכות בשרשרת החסינות, הראש של עדי שוב על הפרק.

במועצת השבט הכול מתפוצץ. "הישרדות" היא תכנית ריאליטי. ומה החוק הראשון של תכניות ריאליטי? נכון מאוד. ללכת עם האמת שלך. הערך המומצא הזה שהועלה לדרגת קדושה על ידי ז'אנר הריאליטי הפך לדקלום חובה עבור כל מתמודד משלב האודישנים ועד הטסטמוניאלס של דקה אחרי ההדחה. הדיבור על "אמת" בהקשר של תכניות ריאליטי הוא אוקסימורון בכל כך הרבה רבדים, אבל נדמה שהפורמט של "הישרדות" מדגים בצורה הכי יעילה עד כמה הוא חלול. "הישרדות" היא קודם כל משחק חברתי, כך טורחת ההפקה לציין בכל הזדמנות. אמת זה אחלה, אבל בלי שקרים וצביעות אף חברה לא יכולה להתקיים. ובמשחק כמו הישרדות שבנוי על בריתות, שקרים, מריחות ואסטרטגיה קניבלית – חברי השבט מתחסלים בזה אחר זה, עד הסוף שבו נשאר שורד אחד – מי שילך עם האמת, ילך איתה עד הבית.

מועצת השבט הסוערת שהתחילה עם ריח של תרגיל אסטרטגי, מסתיימת בנפיחה ובהדחתה הצפויה של עדי.

השבט כולו גווע ברעב בזמן שעוד אבן אש נשחקת עד מוות. אחרי ששברו אבן אש אחת שניתנה להם בחסד, וקיבלו אחת אחרת, שקי האורז של השבט הם ככל הנראה משקולת המפיות הכי מיותרת בהיסטוריה – כי לא נראה שהם אי פעם יזכו להתבשל מעל להבות לוחשות. מפגן האימפוטנציה הזה עורר שילוב של בוז ורחמים כלפי המתמודדים המורעבים והמתוסכלים. וכולם יודעים שאנשים רעבים הם אנשים רעים ו-ורד מוכיחה את זה עם ניג'וס שכלל את הרפרטואר השלם של האימהות המעיקות שיכול להוציא כל אחד מדעתו. מה לא היה לנו שם? החל מ"תשימו את הנעליים שלכם במקום" ועד ל"אם תמשיכו ככה, זה יישבר". אם תמשיכי ככה, לכולם יישבר. ממך, כפרה, ממך.

התכנית התחילה עם חלוקה של המתמודדים לאי נשים ואי גברים. בפרק הראשון נראה היה שהנשים מצליחות להתגבש ולפעול יחד טוב יותר מהגברים. המחסה שהן הקימו היה מאורגן יותר, חסון יותר, גדול יותר. וגם האווירה ביניהן הייתה טובה ומעצימה. אבל ברגע שהשבטים התערבבו השתלטה התפיסה שנשים = חולשה. הישרדות היא גם משחק פיזי, אבל לא רק. גם בהרכבת השבטים בפרק השני וגם בדיוני ההדחה בין חברי שבט בוהאיי נקודת המוצא הייתה שצריך לקחת / להשאיר כמה שיותר "גברים חזקים". בתכנית שלאורך השנים זכו בה לאו דווקא המתמודדים החזקים ביותר, וכן לאו דווקא מתמודדים אלא גם מתמודדות, מעניין שנקודת הפתיחה היא עדיין כל כך שוביניסטית. אמרתי מעניין? התכוונתי מטומטם ומעצבן.

האנטומיה של גריי: "לשקר אין רגליים ולאמת יש רגליים וכדי ללכת צריך שתי רגליים", עדי

כשאמא ואבא בני דודים: "אני רחוק מלהיות כמו אבא שלה, אני אפילו לא דוד שלה", רז זהבי

הגודל לא קובע: "השם! איך נתתי אמונה בבן אדם כל כך קטן?!", עדי