Love - Forever Changes
היה ונשאר האלבום מספר 1. אחד האהובים עלי ביותר. מאז שרכשתי אותו ב-1967 הוא אלבום שהתנגן במערכת שלי הכי הרבה פעמים עד היום. נשמע לי על זמני, טרי ומדהים מאז ועד היום. מעולם לא קצתי מלשמוע אותו. הוא לא הצליח מסחרית כשיצא לאור, ורק אחרי כ-15 שנה נהיה תקליט זהב והתקבל ב-2008 ל-Grammy Hall of Fame .
ארתור לי, המלחין והכותב העיקרי וגם הזמר של הלהקה, חשב במשך שנים רבות שהתקליט הוא כישלון אמנותי. רק שנים רבות אחרי יציאתו הכיר בערכו המונומנטאלי.
החלונות הגבוהים - "החלונות הגבוהים"
"החלונות הגבוהים" היו משב רוח רענן בזירת הפופ הישראלי כשיצאו לאור ב-1967. מין פאפאס ומאמאס ישראלים. כבחור צעיר התרשמתי ואהבתי מאוד את שיריהם, מה עוד שזכיתי לראות אותם מופיעים במועדון "החלונות הגבוהים" ברחוב הירקון בתל אביב. לפני כן הוא נקרא "יואל'ס" והיה מסעדה מזרח אירופאית עם הרבה מוסיקה איטלקית. בגלגולו הבא אחרי "החלונות הגבוהים" הפך למועדון בשם "הגל החדש", שם תקלטתי לראשונה. אלבומם היחיד והנפלא גורם לתהיות ומחשבה איך היה נשמע אלבומם השני לו היה קיים.
Robert Wyatt - Rock Bottom
אלבום יפהפה וייחודי לטעמי. רוברט וויט הוא זמר נשמה בעיניי והשיר "SEA SONG" שמופיע באלבום זה הוא שיר האהבה הכי יפה ששמעתי מעודי. אין לי מה להוסיף על השלמות והמאגיות שלו.
Jimi Hendrix - Electric Ladyland
גם את הנדריקס זכיתי לראות בהופעות חיות ואפילו בחזרות ראשונות במועדון בסוהו. אלו היו החוויות המוזיקליות הכי חזקות שעברתי מימיי. בהמשך זכיתי לראות אותו אחרי שהפך לכוכב באולימפיה בפריז.
האלבום הכפול של הנדריקס, בו הוא מנגן על כלים נוספים ומשתף אורחים רבים כמו: סטיבי ווינווד, כריס ווד (טראפיק), ג'ק קסידי (ג'פרסון אירפליין) ועוד, היה אלבום האולפן האחרון שלו והמוצלח ביותר מבחינה יצירתית ומסחרית כאחד. הוא היה מהפכני במיוחד מבחינת הסאונד וההפקה.
קוריוז שקשור בהנדריקס: כשהגיע לידיי האלבום, השמעתי אותו לרוב האקסלי וסטן סולומון מהצ'רצ'ילים, חבריי שעבדו באותה עת על המוזיקה לסרטו של ז'אק קתמור "מקרה אישה". הם נדהמו מהעוצמה והאיכות של האלבום והזמינו את דודי רוזנטל, טכנאי הקול שאיתו עבדו באולפני קולינור על אלבומם, כדי שישמע את הפלא, כי כך הם רצו להישמע. דודי הגיע אלי הביתה, שמע 2 קטעים מהתקליט וטען שזה בלוף, לא יכול להיות שזה אמיתי וכמובן שזה בלתי אפשרי להפקה, ומיהר לעזוב את הדירה. לשירים של הצ'רצ'ילים היתה עוצמה משלהם, הם הצליחו ליצור את התקליט הפסיכדלי ביותר בישראל, אך כמובן שלא הצליחו לשחזר את מה ששמענו בתקליט של הנדריקס.
Kraftwerk - The Man Machine
קראפטוורק, אבות האלקטרו-פופ, חוללו מהפכה שלמה כשעברו בתחילת דרכם ממוזיקה ניאו-היפית לצלילים טכנולוגיים בעלי עוצמה, ריקודיים ומלודיים יפהפיים (כמו השירים "Neon Lights" ו- "The Model") באלבומם המושלם "The Man Machine".
הם ניחנו במעלות נוספות בחוש אירוני דק ובהומור. האלבום הזה אהוב עלי במיוחד, בעיקר השיר "The Robots" שהיה הקטע האלקטרוני הראשון בנוסף ל"NO G.D.M" של הזמרת Jina X, שניגנתי בתחילת דרכי כדי.ג'יי במועדון "הגל החדש" בתל אביב ב-1978.
Joy Division - Unknown Pleasures & Closer
השירים בשני האלבומים של ג'וי דיוויז'ן ושירים כמו "Dead Souls" , "Transmission" ו "Love Will Tear Us Apart" שלא הופיעו באלבומים אלא יצאו לאור כסינגלים, הם כולם עמוקים, מלנכוליים וחודרים. הם נגעו בנימי נפשנו, ואני כותב זאת כי מדובר בכל חברי מינימל קומפקט. שמענו את האלבומים והסינגלים נונסטופ. הם סימלו את התקופה שבה התחלנו להיות להקה. האמת והעוצמה שלהם עדיין מהדהדים גם בתקופה שלנו.