היפה והחיה: ראיון עם ג'ייסון סודיקיס על "קולוסאל" על שוביניזם, מפלצות ואן האת'וויי,

הקומיקאי הסימפטי ג'ייסון סודיקיס ("איך להרוג את הבוס" חושף את פניו האכזריות ב"קולוסאל", בו הוא מככב בצד אן האת'וויי בראיון, השחקן החייכן מסביר למה הסרט הוא כמו "לצחוק בהלוויה"

אמיר בוגן
אימג'בנק GettyImages

(בסרטון: הטריילר של "קולוסאל", באדיבות סרטי שובל)

ג'ייסון סודיקיס הוא בחור חייכן, משעשע וטוב לב. אפשר להבחין בכך בראיונות עיתונאיים, אבל גם בהופעות שלו על המסך הגדול והקטן. הקומיקאי החביב גרם לאמריקאים לצחוק כל ליל שבת כחלק מהצוות הקבוע של "סטרדיי נייט לייב", וגם כשיצאו לבתי הקולנוע וצפו בו בקומדיות מצליחות כמו "איך להיפטר מהבוס", "אנחנו המילרים", ו"מאסטרמיינדס".

בסרט החדש בכיכובו, "קולוסאל", סודיקיס בן ה-41 חושף פנים מפתיעות: זועמות, אכזריות אפילו. ובכל זאת, איכשהו, הוא עדיין מצליח לגרום לנו לחייך. "באופן כללי, 'קולוסאל' מרגיש כמו לצחוק בהלוויה. זו אחת הסיבות שהוא פונה למגוון של צופים שלא בהכרח יחושו לגביו אותו הדבר", אומר הכוכב בראיון לוואלה! תרבות לרגל עליית הסרט לאקרנים בישראל.

המבוכה הזאת של לא לדעת אם ללגלג או להרצין, היא סימפטום מבורך של "קולוסאל", המערבב בתוכו שלל ז'אנרים – דרמה, קומדיה, מותחן, אימה וסרטי מפלצות. העלילה המטורללת, שהגה הבמאי נאצ'ו ויגלונדו הספרדי, נשזרת באופן מבריק למדי בתוך הבליל הקולנועי. רגע אחד אתם מתפקעים מצחוק, בשני אתם מתפלצים מפחד.

סודיקיס אמון על שני האלמנטים בתפקידו כאוסקר, הנבל האמיתי של הסרט - ילד מזדקן עם מיומנויות חברתיות בעייתיות, שמאז גירושיו ממשיך לנהל את הבר הכושל של אביו המנוח. בעת שגלוריה, אותה מגלמת אן האת'וויי, נאלצת לשוב לבדה מניו יורק הגדולה לבית נעוריה הנטוש, הוא מנסה לחדש את הידידות שחלקו כבני נוער, ומתעקש – בניגוד לרצונה - לממש את הקראש שהיה לו עליה לאורך שנים.

עוד באותו נושא

"אנחנו המילרים": הסרט חמוד, הסטריפטיז של ג'ניפר אניסטון פחות

לכתבה המלאה
"לא כולם יחושו לגבי הסרט אותו דבר". ג'ייסון סודיקיס עם אן האת'וויי לאחר בכורת "קולוסאל" (צילום: GettyImages)

כל זה קורה על רקע דיווחים טלוויזיוניים בלתי נתפסים מקוריאה שבצד השני של העולם: מתברר כי מפלצת דמוית גודזילה תקפה את העיר סיאול. החדשות הללו משפיעות על גיבורנו ועל מערכת היחסים המתוחה ביניהם באופן מפתיע, בלתי צפוי בעליל.

בראיון, שהתקיים במהלך פסטיבל טורונטו לקראת הקרנת הבכורה העולמית של "קולוסאל", מודה סודיקיס כי במהלך קריאת התסריט התקשה לדמיין כיצד רכבת ההרים הרגשית הזו תגיע ליעדה. "אתה מנסה לשמור על אופטימיות ולתמוך בה, ובמקרה הזה כל מה שנותר לי היה להתלות באנרגיות החיוביות של נאצ'ו ובאהבה הגדולה שלו לקולנוע בשלל ז'אנרים".

סודיקיס אומר שהתהליך היה שונה בתכלית מהפקות בהם לקח חלק בעבר, אולם הוא מזהה אותם החששות והספקות שמאפיינים תפקידים אחרים שלו. "מה שנחמד בלעשות סרטים או לחילופין להשתתף במערכון ב'סטרדיי נייט לייב' זה שאתה יכול להרשות לעצמך לתת עצות ולהגיד שלא היית עושה כך או כך", הוא מסביר איך הדברים נראים מהצד שלו כשחקן, "אבל אז אתה רואה כמה מאמצים היוצרים משקיעים ועד כמה אכפת להם אם הסרט יירכש להפצה, ואם הוא יהפוך להיט או לא. זה גורם לך להיות חלק מזה באופן יומיומי, למרות שאין לך שליטה על זה. בפרויקט הנוכחי פשוט התמסרתי לאופטימיות היצירתית של הבמאי. אני מקווה שהוא יזכור את זה בעוד חמש שנים כשהוא יזכה באוסקר".

בניגוד לדמויות הפוליטיקאים שגילם השחקן בעבר, אוסקר אינו איש ציבור, אבל הגישה המאצ'ואיסטית הנבזית שלו מושפעת מהלך הרוח בחברה האמריקאית. כך מגלה סודיקיס כשהוא מספר על התהליך של עיצוב הדמות. מי שמתחיל כמו גבר תבוסתן וחסר ביטחון, הולך וצובר עוצמה כשהוא מתעמר בגלוריה, דוחק בה להתמסר אליו, ובסופו של דבר נתקף שכרון כוח מגלומני שעלול להמית אסון על האנושות כולה. שוביניזם, נרקסיזם, פסיכופתולוגיה, בידוד, מגלומניות – אלו אינם היבטים מופרכים בארצות הברית של היום. בפוליטיקה, כמו גם בחיי היום יום.

עוד באותו נושא

"איך להיפטר מהבוס": המשבר הכלכלי יכול להיות די מצחיק

לכתבה המלאה
רכבת הרים רגשית. ג'ייסון סודיקיס (צילום: GettyImages)

"בניסיון לפתח את הדמות של אוסקר דיברנו על קבוצות של אנשים כמו תנועת הימין הקיצוני האמריקאי (Alt-right) או מי שעומד מאחורי 'Gamergate' (תנועה ששמה לה למטרה לרדוף פעילות פמיניסטיות מבעד למרחב הווירטואלי). באופן כללי, הזירה הפוליטית הכללית חושפת אנשים מהזן הזה, במיוחד בארצות הברית", מספר סודיקיס, שמגלה כי במהלך הצפייה המשותפת הראשונה של צוות השחקנים והבמאי ב"קולוסאל" עלו התחושות העגמומיות שזהו ביטוי מדכא של המציאות. פתאום הסרט שמשלב הומור וולגרי ומעודן, תהיות דרמתיות על התמכרות ויחסים, אימה ומפלצות, הפך להיות גם ליצירה פוליטית – בלי להתכוון. "הופתענו לגלות שמדובר בסרט ממש אקטואלי. בני אדם תמיד היו כאלה, אבל בימינו האינטרנט יוצא מכלל שליטה מעצים את קולם".

אבל לאינטרנט יש גם יתרונות.

"אני מכור לטלפון הנייד שלי, כמו כולם. אם אתה נוסע ברכבת, אתה יכול לראות קרון מלא בנוסעים שכל כולם עסוקים בנייד שלהם. מדובר בהתמכרות שמצמצמת את עולמך למסך הנייד. אם מרימים עיניים ממנו אפשר לראות דברים שקורים באמת".

סודיקיס מציין שהקדמה הטכנולוגית היא גם העתיד של הקולנוע העצמאי שנמצא בדעיכה משמעותית. לדעתו, האפשרויות שנפתחות ליוצרים על המחשבים הפרטיים שלהם הן אלו שיזמנו יצירה מלהיבה, מפתיעה ומקורית – כזו שלא תלויה בכסף הגדול של האולפנים הגדולים והשמרניים.

"יש לי המון תקווה בנוגע לדור שלם של אמנים שנולדים כיום. קולנועני הדור הבא יעשו סרטים מהרגע שבו הם יידעו על איזו אפליקציה ללחוץ, והם לא יידרשו אפילו לבית ספר לקולנוע. זה מבטיח לנו הרבה פרויקטים מלאי השראה, יצירתיות ותושייה. זה מיישר קו עם הקולנוע העצמאי של היום. אני חושב שתמיד יהיה שם מיליארדר סקרן שיהיה פתוח לתמוך בהם, וישמח להקדיש מאה מיליון דולר לרכוש לילדים מצלמות. זה הרבה יותר מאתגר ומרגש כשהיצירה מגיעה מאהבה ומסקרנות ולא מתוך איזה ממסד".

"קולוסאל" שיצא ממוחו הקודח של ויגלנדו הוא בהחלט סרט שמגיע מאהבה וסקרנות ומתוך תעוזה, וספק אם יש בנמצא ממסד הוליוודי שהיה תומך בו. מדובר בהפקה עצמאית שמוציאה מעצמה את המקסימום בזכות מקוריות הרעיון שמאחוריה והמשחק, ואלו מפצים גם על עבודת האפקטים הצנועה בסצנות המפלצות בסיאול. הברקות מהסוג הזה הן לפי סודיקיס הכוח המניע של הקולנוע העכשווי – זה העצמאי, וגם המסחרי של הוליווד.

"המדיה הדיגיטלית השתלטה על המרחב, אבל זה עדיין תענוג גדול ללכת לבתי קולנוע קטנים ולמצוא אוצרות קולנועיים חבויים", מסביר הקומיקאי, "זה קורה גם בטלוויזיה שהפכה להיות מאתגרת ומגוונת יותר. פרויקטים שבעבר לא היה אפשר למצוא להם בית ברשתות הגדולות מקבלים פתאום מימון והזדמנות בגלל המחסור בתכנים מקוריים".

סודיקיס אף מדגים התופעה באמצעות כריס מילר ופיל לורד. השניים שיתפו איתו פעולה בסדרת האנימציה "הבן של זורן", בה הוא תורם את קולו לדמות הגיבור. "החבר'ה האלה עם האצבע על הדופק ויש להם גישה ייחודית, לכן האולפנים הגדולים פונים אליהם בחיפוש אחרי תכנים מקוריים. זה הימור שהשתלם, זה הכל הימור בסופו של דבר", הוא קובע. אגב, רשת פוקס החליטה לאחרונה לבטל את הסדרה אחרי עונה אחת.

למרבה הצער, סרט אקטואלי. מתוך "קולוסאל" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

חייו האישיים של השחקן השתלבו באלו המקצועיים. ב-2004 נישא לקאי קנון, תסריטאית "30 רוק". אחרי שהשניים התגרשו ב-2010, הוא החל זוגיות חדשה עם השחקנית אוליביה וויילד, שכיכבה לצדו בקומדיה העצמאית של ג'ו סוונברג "Drinking Buddies". הם נחשבים לאחד הזוגות הסימפטיים של הוליווד, ומאז נישואיהם ב-2013 נולדו לשניים בן ובת זאטוטים. השינוי בחייו, משפיע באופן טבעי על עבודתו, וכן על השיקולים שלו כשהוא בוחר פרויקטים לקחת בהם חלק.

"כשאתה הורה, הסיבות שמצדיקות את זה שתעזוב את הבית משתנות. בדרך כלל העבודה שלי כשחקן דורשת ממני לצאת לצילומים במשך שישה שבועות - נדיר שאפשר לבנות על תקופות קצרות יותר. זה הדבר המשמעותי ביותר, ומה שמאלץ אותך לעשות בחירות טובות יותר, משהו שיהפוך את החוויה הלא נעימה הזאת לבעלת ערך. הדברים שבשליטתך, אתה משתדל להיות קפדן יותר לגביהם".

כאב, מלאכת עשיית הסרטים הפכה להיות מסובכת עבור סודיקיס, אבל הוא מספר שגם כצופה אינו אוהב לחזות בעצמו על המסך הגדול. "אני לא ממש נהנה לצפות בעצמי. זה מרגיש קצת כמו לשמוע את קולך ולהתבאס כי אף פעם לא דמיינת אותו ככזה. אתה מגלה כל מיני פרטים, הבעות פנים ונטיות שלך שלא היית מודע אליהם".

ובעוד כמה שנים כשתצפה בעצמך שוב ב"קולוסאל", איך תרגיש?

"בעתיד אני מקווה שאסתכל אחורה ואחשוב לעצמי שהייתי יכול להיות טוב יותר, למרות שלמען האמת אין לי מושג מה זה אומר. אני גם מקווה שלא אגלה שהסוגיות בסרט עדיין אקטואליות".

אחד הזוגות הסימפטיים בהוליווד. ג'ייסון סודיקיס עם אוליביה ווילד (צילום: GettyImages)
חמודי. ג'ייסון סודיקיס (צילום: GettyImages)
סרט שהוא רכבת הרים. מתוך "קולוסאל" (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully