דנה אינטרנשיונל היא כבר מזמן לא רק זמרת. מאז שנות התשעים ועד היום הפכה להיות סמל, אייקון גייז בינלאומי, ומי שהצליחה כנגד כל הסיכויים להיות חלק ממעצבי התרבות הישראלית וייצוא ישראלי לעולם. למעשה, בבית התפוצות מוצגת לאחרונה תערוכה חדשה "גיבורים: פורצי הדרך של העם היהודי". בתחום המוזיקה, בין בוב דילן לליאונרד כהן, נמצאת גם דנה הצבעונית.
אבל זה לא אומר שהמוזיקה צריכה להידחק אל השוליים. קרוב לשלוש שנים חלפו מאז שדנה אינטרנשיונל הוציאה מוזיקה חדשה (השיר "אמונות קטנות", אם תהיתם), והנה היא חוזרת אל חיינו.
"מפיק של אחד הזמרים המזרחיים המצליחים בארץ אמר לי לא מזמן שיש זמן תעשיית הבידור ויש זמן דנה", מספרת הזמרת. "כולם מוציאים שירים כל הזמן ואצלי יש הפסקות נורא ארוכות. אני לא ממש עובדת לפי הכללים הרגילים של אלבום ושירים חדשים כל שנה או שנתיים. אולי בגלל ההופעות בעולם, אולי בגלל העצלנות, אולי בגלל שאני כבר יותר מעשרים שנה מופיעה על הבמות ואולי בגלל שכבר אין לי את האמביציה הזו ואת האגו הרעבתן. אחרי שהגשמתי הרבה יותר מכל מה שהעזתי לחלום אז, כשהוצאתי את השיר הראשון באלף הקודם, הייתי מוכנה שאם יבטיחו לי שיהיה לי להיט אחד גדול בארץ לא אבקש יותר כלום. אני בודקת עדיין עם הפסיכולוג שלי אם זה טוב או רע שאני לא נורא דוחפת ונדחפת ועובדת ומקליטה בלי הפסקה".
מאז תחילת שנות האלפיים עבדה אינטרנשיונל עם המוזיקאי אלי אברמוב, ממייסדי להקת הקליק המיתולוגית. העבודה המשותפת הניבה שלושה אלבומים ושירים כמו החידוש ל"במקום הכי נמוך בתל אביב", שהוקלט ל"עבודה עברית", והיה הצלחה גדולה, והחידוש ל"ילדים זה שמחה". לפני שלוש שנים הם החלו לעבוד על אלבום חדש, ובמהלך העבודה אברמוב חלה ונפטר.
"הרגשתי שאיבדתי חלק מהגוף שלי. אלי היה השותף המוזיקלי 24 שעות ביממה, הייתי יכולה להתקשר אליו באמצע הלילה ולשיר לו כמה שורות. למחרת היו כבר גיטרות וקלידים שעטפו את זה", מספרת דנה. "הפרידה ממנו הייתה קשה נורא, והיה לי קשה לחזור למוזיקה ולאולפנים. לפני כמה חודשים הכירו לנו מוזיקאי צעיר שחזר מארה"ב לארץ, אורי גלילי. מהרגע הראשון של העבודה באולפן איתו, הרגשתי שאני בעננים. הוא גאון ומבריק וקורא אותי, ומהשיר הראשון שעשינו כסוג של היכרות, לא הפסקנו לעבוד במשך חמישה חודשים. אחד השירים שיהיו באלבום הוא חידוש לשיר הראשון שעשיתי עם אלי, 'למה כתבת לי שיר'. הרגשתי שאני חייבת לעשות את החיבור הזה".
"רותי" העולץ הוא התוצרת הראשונה של שיתוף הפעולה הזה שרואה אור. "השמחה שלי היא המחאה שלי. נעמי שמר כתבה את המשפט הזה באחד השירים שלה, ואני מאמצת אותו כאילו הוא שלי", אומרת דנה. "בארץ שמחה ופופ ופאן נתפסים כמשהו קליל ולא עמוק. מי שצבעוני מדי ועולץ מדי נתפס כשטחי. אוהבים כאן אנחות ובכיות ושירי קינה על קשיי החיים. אבל מי שבאמת צריך להתמודד עם הקושי של החיים, יודע שיש רק דרך אחת לעשות את זה: לשמוח".
האזינו למעלה ל"רותי", המלווה בקליפ מילים באנימציה.