פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נתן לנו חייו: דני סנדרסון חגג 50 שנים על הבמה בחגיגה שהותירה טעם של עוד

      החיבה של דני סנדרסון לשיתופי פעולה והרצון לחלוק את הבמה עם אחרים, באו לידי ביטוי בהופעה נפלאה בצהרי יום שישי האחרון בהיכל התרבות. יובל דיין, אברהם טל ועידן עמדי הוסיפו מגוון, גורי אלפי הביא את ההומור, ורק החברים מכוורת היו חסרים כדי לסגור ערב מושלם

      גורי אלפי: "אתם לא מבינים לאיזו היסטוריה אתם עדים כאן. דני סנדרסון פספס לראשונה שנ"צ ביום שישי".

      דני סנדרסון: "ושיננית. הייתה לי התלבטות אם ללכת לשיננית או לבוא לכאן, בסוף בחרתי בהופעה".


      דני סנדרסון (מערכת וואלה! NEWS , שלומי פינטו)
      37 שירים, ועדיין משאיר טעם של עוד. דני סנדרסון (צילום: שלומי פינטו)

      כדי להבין את הכוח העצום של דני סנדרסון, כדאי לעבור על רשימת השירים שלא הופיעו בליין אפ של ההופעה בהיכל התרבות שלשום (שישי). "אמא ודני" ו"ערב אבוד" של גזוז, "ביום ובלילה" ו"מדינה קטנה" של כוורת, "היא התיישבה ליד פסנתר" ו"היא לא תדע" מקריירת הסולו וגם "הכסא נמוך מדי", "חושב עלייך", "סוכר בתה", "ציפי פרימו", ואפילו "נתתי לה חיי" המיתולוגי ועוד ועוד. ולמה כל כך חשוב לדעת מה הוא לא שר שם? מסיבה אחת פשוטה – כמה יוצרים ישראלים אתם מכירים שידחסו להופעה אחת 37 שירים, קטעי מעבר ואפילו סרטון אחד מבר המצווה, ועדיין ישאירו את הקהל עם טעם של עוד?

      סנדרסון אוהב לחלוק את הבמה שלו עם אחרים, תמיד אהב. למרות שהיה הכותב העיקר והדומיננטי ביותר בכוורת, גזוז ודודה, חלק את השירים עם החברים בשמחה, ולקריירת הסולו הגיע מאוחר יותר בסוג של חוסר ברירה. וגם אז, דאג להוציא אלבום שלם בשם "תולדות המים", בו כתב שירים לאחרים דוגמת יהודית רביץ, אריאל זילבר, שלמה ארצי, גידי גוב וגלי עטרי. מי שהיה בהופעות הסולו שלו בשנים האחרונות יודע שסנדרסון לא מפסיק לפרגן לשותפיו על הבמה – והם הרבה יותר מנגנים. כל אחד מהם מקבל את הסולו שלו במהלך ההופעה, וגם אם מדובר באחד הלהיטים הגדולים שלו (ויש לו הרבה כאלה) אין לו בעיה לתת אותם לגיטריסט או לזמרת הליווי.

      דני סנדרסון (מערכת וואלה! NEWS , שלומי פינטו)
      כולם מרגישים טבעי לחלוק עם סנדרסון את הבמה. עידן עמדי (צילום: שלומי פינטו)

      זו אולי הסיבה בגללה האירוח בהיכל התרבות בצהרי יום שישי האחרון הרגיש כל כך טבעי. כשאברהם טל עלה לשיר את "היא כל כך יפה", לסנדרסון לא נותר אלא לקחת צעד אחורה ולהתמוגג עם הקהל מהיופי הזה. גם יובל דיין נתנה ביצועים נחמדים (ולא יותר) ל"לא יפריד דבר" הטרי ו"זה הכול בשבילך", שכבר קצת נשחק עם השנים, אבל אצל הקהל עשה את העבודה. ההרכב של גורי אלפי, טלי אורן ורועי בר-נתן, שכבר שנים מסתובב ברחבי הארץ עם שירי גזוז, היה נחמד ומשעשע – אבל לא נתן תוספת מיוחדת או ייחודית למופע החגיגי. ראינו אותם, שמענו אותם, מבחינתם זו כבר שגרה. המערכון המוזיקלי שהכינו רועי בר-נתן וגיא מזיג, ובו סיכמו את כל השירים של סנדרסון בשלוש דקות וחצי, היה נחמד ומשעשע – וכבר הפך לסוג של מסורת. אחרי שעשו את זה לשלמה ארצי ולנורית גלרון, נותר רק לתהות מי הבא בתור שיזכה בכבוד.

      הראשון שסחף את הקהל היה עידן עמדי, שלקח על עצמו להיטים קצת פחות "מקפיצים" ויותר מאתגרים, לפחות מבחינת הקהל, ועדיין הצליח להצטיין עם "ילד מזדקן" ו"שיר רועים". אבל המסיבה התחילה באמת כשברי סחרוף הצטרף (בפעם השנייה, כבר בתחילת המופע הוא הבליח עם "התמנון האיטר" האיסטרומנטלי, שלא כל כך תפס בדיעבד) ואיתו גם חברי להקת הדג נחש. ביצוע שלהם ל"אצל הדודה והדוד" ושלו ל"אתה לבד" הספיק כדי לגרום לקהל לקום ולעמוד בצידי הבמה. השילוב בין הלהקה, הזמר וכוכב הערב ב"יו יה" היה סוג של שיא ארוך ומתמשך של קרוב לשמונה דקות – שאף אחד לא רצה שיסתיים.

      וכן, היה גם ההומור הסנדרסוני המשובח, במינונים הנכונים. אותן בדיחות קטנות של משחקי מילים, הומור עצמי ושנינות שהפכה לחלק בלתי נפרד ממנו. "השנה אני חוגג 50 שנה במקצוע הזה", אמר בהופעה, "כשאנחנו היינו באירווזיון, שוויצריה שלחה את היידי שתייצג אותה. הייתי ילד נמוך עם קול גבוה, ומדהים איך שדברים משתנים עם השנים... פעם בדקתי את אילן היוחסין שלי וגיליתי שזה שיח. את הגיטרה הראשונה אבא שלי קנה לי מנגן פלמנקו במסעדה, כדי להשתיק אותו ושנוכל כבר לאכול בשקט".

      דני סנדרסון (מערכת וואלה! NEWS , שלומי פינטו)
      בתוך המוזיקה, הוא מצא זמן גם להומור המפורסם (צילום: שלומי פינטו)

      שתי חגיגות גדולות היו לסנדרסון השנה. לשמחתנו, הוא ידע לפעול נכון ולהפריד ביניהן – כדי לא לערבב שמחה בשמחה. את אלבומו החדש (והמקסים) הוא חגג בקטן, בהופעה עם חברים במוזיאון תל-אביב לאומנות, שהוקדשה לשירים החדשים והוגדרה למיטיבי לכת. ביום שישי הוא חגג 50 שנות קריירה עם המון להיטים, וייצוג קטן והולם לאלבום החדש. סנדרסון יודע את העבודה, הוא מודע לרצון הקהל ומחושב מאוד – גם הפעם הוא קיבל את ההחלטה הנכונה, ובזכותה כמה אלפי אנשים חזרו עם חיוך ענק אל השנ"צ שלפני ארוחת השבת.

      רק שאלה אחת עוד נותרה פתוחה בסוף החגיגה הגדולה והבאמת מרשימה הזאת. למה בחר סנדרסון לא להזמין לבמה את גידי גוב, מזי כהן, אפרים שמיר, אלון אולארצ'יק וכל אחד אחר מהחברים שליוו אותו ב-50 השנה האלה. הרצון שלא לגנוב פוקוס? הפחד ששוב יהפכו את ההופעה הקטנה לאיחוד של כוורת? מודה שאצלי לפחות זה השאיר קצת טעם של עוד. גם הרכב החלומות של דני סנדרסון, ברי סחרוף, אברהם טל, הדג נחש, גורי אלפי, רועי בר-נתן וטלי אורן ששרו ביחד את "נחמד" בסוף ההופעה – לא השתווה לשיר אחד, אפילו בית אחד, שדני, גידי וחברים היו שרים שם על הבמה בהיכל התרבות. היה ממש נחמד, בזה אין ספק. אבל עם התוספת הזאת – יכול היה להיות פשוט מושלם.

      דני סנדרסון (מערכת וואלה! NEWS , שלומי פינטו)
      הופעה שמחזירה את הצופים עם חיוך ענק (צילום: שלומי פינטו)
      דני סנדרסון (מערכת וואלה! NEWS , שלומי פינטו)
      רק חברי כוורת היו חסרים (צילום: שלומי פינטו)