ג'יימי פוקס טיפח בעשור וחצי האחרונים את אחת הקריירות המרשימות בהוליווד: מי שהחל כסטנדאפיסט ומוזיקאי וגם זכה בגראמי, הוסיף לארון התארים שלו את האוסקר על "ריי", ובצד זאת כיכב בלהיט המוערך ועטור הפרסים "ג'אנגו ללא מעצורים", בסדרת שוברי הקופות הקומיים "איך להיפטר מהבוס" ובסרטים מצליחים אחרים, אמנותית ו/או כלכלית. עם זאת, אפילו כוכב כמוהו לא יכול להתחמק מכישלונות פה ושם. "השתתפתי בכמה וכמה פצצות סירחון קולנועיות, וזה תמיד היה מבאס לקדם אותם", הוא אומר בכנות בראיון לוואלה! תרבות, שהתקיים במלון לונדוני ביום חמישי האחרון יחד עם קבוצה קטנה של עיתונאים מרחבי אירופה.
במהלך השיחה, פוקס יושב עם חיוך רחב, ויש לו סיבה טובה לכך. הפעם, הוא לא בא לקדם סירחון, אלא את ההפך הגמור - את "בייבי דרייבר", שמאז הקרנת הבכורה שלו בפסטיבל SXSW במרץ האחרון, סומן כאחד התוצרים הקולנועיים המוערכים והמדוברים של השנה. התקשורת הבינלאומית משתגעת על הדרך בה מציג הסרט את סיפורו של נהג מילוט שרוט, הנאלץ להתחבר לחבורת פושעים מפוקפקת במיוחד, ובעיקר היא מתלהבת מן המוזיקליות של מותחן הפעולה הזה, שכתבו וערכו אותו לפי הקצב של עשרות השירים השונים שבו.
"בייבי דרייבר" יעלה ברחבי העולם וגם בישראל בסוף השבוע הקרוב. פוקס מגלם בו את אחד מן הפושעים המפוקפקים, המטילים מורא על הנהג הצעיר, אותו משחק הכוכב העולה אנסל אלגורט ("אשמת הכוכבים"), ובצדם משתתפים גם ג'ון האם, קווין ספייסי, לילי ג'יימס ("אחוזת דאונטון", "סינדרלה") ואחרים.
את כל אלה ליהק וביים אדגר רייט, הבמאי הבריטי שזכה לתהילת הודות מה שידוע כ"טרילוגיית קורנטו", וכולל את "מת על המתים", "שוטרים לוהטים" ו"סוף העולם" וכן בזכות "האקסים של החברה שלי" ("סקוט פילגרים נגד העולם") - ארבע יצירות שלא כולן זכו להצלחה קופתית מסחררת, וחלקן גם לא הופצו בארץ, אך בהחלט אפשר להגדירן כבר כעת כפולחניות.
"אדגר הוא קולנוען עכשווי שיש לו קבוצה גדולה של חסידים. על כמה במאים בימינו כבר אפשר להגיד את זה?", אומר פוקס בצדק. "חוץ ממנו, אולי רק על קוונטין טרנטינו, ולכן היה לי כל כך חשוב להשתתף ב'ג'אנגו'. באתי לקוונטין ואמרתי לו 'אתה במאי שהופך שחקנים לאגדות, אני אעשה הכל לשתף איתך פעולה'. אדגר, כמו קוונטין, הוא אמן שלא מוותר על החזון האישי שלו לרגע, וזאת בניגוד לרוב הבמאים בימינו, שמן הניסיון המר שלי, בשלב מסוים תמיד מתקפלים בפני האולפנים ונותנים להם לנהל את ההצגה".
גם כוכבים אין היום כמו פעם.
"זה נכון. עברו הימים שהכוכב היה איזה דמות מסתורית שעומדת בצד עם צעיף וכולם מסתכלים עליה. היום, למי אכפת ממך? שחקני קולנוע לא מעניינים אף אחד, ולעומת זאת לכל מיני אלמונים יש 87 מיליון עוקבים ביוטיוב. כשאני התחלתי, היו כל כך הרבה כוכבים. היום, מי כבר יש לך?
אפשר להגיד שג'ון האם וקווין ספייסי הם סוג של כוכבים, ושניהם מככבים כאן בצדך כחלק מחבורת הפושעים הלא סימפטית.
"אגיד משהו על קווין - במהלך הצילומים, פשוט התיישבתי, לקחתי פופקורן והסתכלתי עליו משחק. זה היה תענוג".
פוקס הנמרץ הוא מי שנבחר בידי מנהלי השיווק של הסרט להיות הפנים שלו ולייצגו בכל תוכנית טלוויזיה אפשרית, אז לא פלא כי הבעות פניו ושפת גופו משדרות עייפות. עם זאת, השחקן מתעורר לחיים ברגע שמתחילים לדבר איתו על העדפותיו המוזיקליות. "באוטו הפרטי שלי אני מקשיב לריק רוס. השיר האהוב עליי בפסקול של הסרט הוא 'Easy Like Sunday Morning' והשיר השנוא עליי בעולם הוא 'מלון קליפורניה'".
יש, סוף סוף עוד מישהו חושב ככה.
"זה שיר טוב, אל תבינו לא נכון, אבל יש לי בעיה. בזמנו, כשהייתי משחק פול בקולג', היה לי קטע איתו: בכל פעם שהוא התנגן, אז פאף! הייתי מתחיל לפשל ולהפסיד את המשחק. לכן, כמובן, אני לא אוהב כשהוא בסביבה".
יש לך עוד אמונות טפלות?
"כן, אני מתחיל הכל בצד שמאל. נועל קודם את הנעל השמאלית וכיוצא בכך... האמונות הטפלות שלי משתנות עם השנים. בזמנו, בימי הסטנדאפ, הייתי עושה רק אמבטיות, לא מקלחות, ותמיד הייתי משאיר את המים. בזכות זה, תמיד מחאו לי כפיים בטירוף. יום אחד, היתה לי הופעה לא טובה, ואז חזרתי למלון וגיליתי כמובן שרוקנו לי את המים מהאמבטיה. התקשרתי לקבלה ואמרתי 'הלו, שלא תעזו לגעת באמבטיה המזדיינת שלי'.
'בתחילת הדרך, כשהשתתפתי ב'In Living Color', היה לי קשה להתבלט בין ג'ים קארי וכל המצחיקנים. לא הייתי מצחיק מספיק, עד שיום אחד לא שמתי דאודורנט וקרעתי את כולם. ואז הבנתי - אסור לי לשים יותר דאודורנט. בשלב מסוים המלבישה באה ואמרה לי 'הזיעה שלך הורסת לי את הבגדים, מה הולך'? ואמרתי לה - 'מצטער, אני מדהים, לא יכול לגעת בדאודורנט'.
אולי בזכות האמונות הטפלות, פוקס ממשיך להיות שחקן עסוק ומבוקש, ובקרוב נראה אותו מככב גם בעיבוד מחודש ל"רובין הוד" בתפקיד יד ימינו, ג'ון הקטן תפקיד שעד כה גילמו מאז ומעולם שחקנים לבנים.
"כבר שנים שמדברים איתי על סוגית הגיוון האתני, ואני תמיד אומר אותו דבר", מצהיר פוקס בהקשר לכך. "זה לא משנה כשאתה אוכל פיצה, אתה לא אומר 'אני אוכל מנה איטלקית', אתה פשוט אוכל פיצה. אז אותו דבר לגבי שחקנים מה זה משנה מה המוצא שלהם?"
יש רגע בסרט בו הדמות שלך אומרת משהו לא כל כך נעים על ברברה סטרייסנד, איתה שיתפת פעולה בעבר.
"זה לא בא ממני, זה פשוט מתאים לדמות. מתאים לו להגיד משהו זועם על ברברה סטרייסנד. ברברה גדולה. אני מת שהיא תראה את הסרט. מעניין מה היא תגיד. בטח היא תגיד כזה 'ג'ימיייייי, מה זה היה צריך להביע?'".
נולדת ב-67', כך שבדצמבר הקרוב תחגוג חמישים חורפים. יש מסיבה?
"ברור, אבל קודם לכן, כבר ביום ראשון הקרוב, יש אצלי מסיבה לכבוד יציאת 'בייבי דרייבר'. יש סיבה טובה לחגוג: כיף לקדם סרט טוב לשם שינוי".
