צפו: מה ילדים ונוער כיום חושבים על רדיוהד ו"אוקיי קומפיוטר"?

ב-1997, לאחר כמה חודשים של חזרות והקלטות באחוזה כפרית מהמאה ה-16 ששייכת לשחקנית ג'יין סימור, בתוספת השלמות ומיקסים באולפני אבי רואד בלונדון, יצא האלבום "אוקיי קומפיוטר" לאוויר העולם, ותפס את חובבי המוזיקה לא מוכנים.

לא היה ברור כלל כיצד הקהל יקבל את הכיוון המורכב והמנוכר של האלבום החדש, שמבחינות רבות היה שונה בצורה מהותית משני האלבומים שקדמו לו. לאחר שאנשי חברת התקליטים האמריקאית של הלהקה (קפיטול רקורדס) שמעו את האלבום, החליטו לקצץ את מספר העותקים שיופצו בארה"ב משני מיליון (צפי המכירות שלהם לאור הצלחת "דה בנדס") לחצי מיליון עותקים בלבד. על פי פיל סלוויי אחד מאנשי החברה אף כינה את האלבום "התאבדות מסחרית".

המבקרים, לעומת זאת, גמרו את ההלל על האלבום וקבעו מיד עם צאתו כי מדובר באבן דרך במוזיקה העולמית. הסופר טים פוטמן אף טוען כי מאז "סרג'נט פפר" של הביטלס (1967) לא היה אלבום שגרם למרבית המבקרים החשובים להסכים לא רק על טיבו, אלא גם על חשיבותו ההיסטורית. גם הקהל הצטרף מיד. אמנם שירי האלבום לא הושמעו ברדיו בתדירות גבוהה (הסינגל הראשון שנבחר היה "פרנואיד אנדרואיד" – שיר מורכב באורך 6 וחצי דקות) והאלבום מכר בתחילה פחות מקודמיו; אך הבאזז התפשט במהרה. חצי מיליון העותקים שקפיטול הזמינה נמכרו תוך ארבעה חודשים, ובסופו של דבר מכר האלבום עד כה 4.5 מיליון עותקים ברחבי העולם. ב-1998, שנה בלבד אחרי צאתו של האלבום, בחרו קוראי מגזין Q הבריטי ב"אוקיי קומפיוטר" כאלבום הטוב ביותר בכל הזמנים (בחירה שאיששו 8 שנים מאוחר יותר במשאל דומה באותו מגזין).

אז לרגל המאורע ורגע לפני שלהקת רדיוהד עצמה מגיעה להופעה בישראל - החלטנו להושיב כמה ילדים ונערים כדי לברר האם האלבום מצליח לעמוד במבחן הזמן והאם המסרים שלו רלוונטיים גם לימינו. האם הם מתחברים לשירים? מה דעתם עליהם? מה אהבו במיוחד? צפו למעלה בקטע המלא.