פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      השכנים הנרגנים של פארק הירקון: "הרעש נוראי, מספיק 12 הופעות בשנה"

      השכנים של פארק הירקון הם האנשים היחידים בעולם ששולחים יותר מכתבים זועמים מרוג'ר ווטרס כמחאה על הופעות הענק הבינלאומיות בפארק. הם טוענים כי עיריית ת"א והנהלת הפארק הפרו הסכם איתם שקבע את מינון ההופעות, אורכן וזמן ההפוגה ביניהן. "לא יכולים לשאת את זה יותר"

      השכנים הנרגנים של פארק הירקון: "הרעש נוראי, מספיק 12 הופעות בשנה"
      עריכת וידאו: ניר חן
      השכנים הנרגנים של פארק הירקון יצחק (איצו) זילברברג ואיתי זילבר (ראובן קסטרו)
      השכנים הנרגנים של פארק הירקון יצחק (איצו) זילברברג (משמאל) ואיתי זילבר (צילום: ראובן קסטרו)

      "Such a pretty house, and such a pretty garden"
      (מתוך השיר "No Surprises" של רדיוהד)

      מי לא חולם לגור בבית יפה. או בית יפה עם גינה יפה. או בית יפה הצמוד לפארק יפהפה. אכן, בית ליד ריאה עירונית ירוקה זה חלום בורגני לא קטן. בתנאי שאין הפתעות, כמובן. הפתעות כמו בומים אימתניים המגיעים ממערכת הגברה עוצמתית, שמרעידים את הבית ומטריפים את המוח, בשעות לא שעות, שוב ושוב ושוב. חוויה כזאת עוברת על תושבי שיכון ותיקים ברמת גן, להלן השכנים הנרגנים של פארק הירקון. האושר שלכם מקיץ ההופעות הבינלאומיות הענקיות הפך לסיוט המעיק שלהם.

      גאנז אנד רוזס בפארק הירקון בתל אביב (נמרוד סונדרס)
      גאנז אנד רוזס בפארק הירקון (צילום: נמרוד סונדרס)

      יצחק (איצו) זילברברג הוא כנראה האדם היחיד בעולם כולו ששלח יותר מכתבים מרוג'ר ווטרס כמחאה נגד הופעות הענק בארץ. במקרה של זילברברג, המכתבים מוענו לעיריית תל אביב, לעיריית רמת גן ולחברת גני יהושע המנהלת את פארק הירקון, בשל הפגיעה הקשה באיכות חייו. ביתו בשדרות השושנים ברמת גן נמצא בקו אווירי של כקילומטר מגבעת המופעים הידועה בפארק. אני נפגש איתו בטווח הזמן שבין ההופעה של גאנז אנד רוזס שהתקיימה במוצאי שבת להופעה של רדיוהד שתתקיים מחר (רביעי), להלן טווח זמנים של 4 ימים. בגלל טווח זה זילברברג זועם יותר מקהל מיוזע על הדשא בערב הלח, שכן לטענתו הדבר מהווה הפרת הסכם בין השכנים הרמת גניים של הפארק לעיריית תל אביב (שבשטחה המוניציפלי נמצא הפארק) וגני יהושע (החברה המנהלת של הפארק), המחייב מינימום של 10 ימים בין הופעה להופעה. וזו לא ההפרה היחידה, לטענתו.

      "אנחנו, שנמצאים במרחק אווירי של עד קילומטר מגבעת המופעים, לא יכולים לשאת את זה יותר", אומר זילברברג. "לא עומדים בזה. ברור שהאינטרס הכלכלי המובהק של עיריית תל אביב הוא למסחר. יש ריפיון שלטוני. חתרנו, גם בעזרת בית משפט, לדיאלוג עם עיריית תל אביב ועם גני יהושע, והגענו להסדר הוגן, אבל ההסדר מופר שוב ושוב".

      אירוסמית? בפארק הירקון בתל אביב (דרור עינב)
      אירוסמית' בפארק הירקון (צילום: דרור עינב)

      המאבק בעיריית תל אביב ובגני יהושע מצד תושבי שיכון ותיקים הוא די וותיק, גם אם הוא מתרחש מתחת לרדאר התקשורתי, והחל כבר בעשור הקודם. "גייסנו 100 תושבים, כל אחד נתן 100 שקל, וניהלנו מאבק משפטי", אומר זילברברג. "נשכר עורך דין, שמימנה עיריית רמת גן, שאמר שיש פה בעיה עקרונית – מצד אחד חוק למניעת מפגעי רעש, ומצד שני רכוש ציבורי שבמקרה נמצא בשטח עיריית תל אביב על חשבון תושבי עיריית רמת גן. לכן, עיריית תל אביב לא סופרת אותם".

      בשנת 2009 הגיעו 100 התושבים מצד אחד ועיריית תל אביב וגני יהושע מצד שני להסדר פשרה, שקיבל תוקף החלטת בית משפט השלום בתל אביב. בהסדר הדיירים ציינו כי הם "סובלים ממטרדים של רעש, ריח וזיהום אוויר הנגרמים מפעילויות שונות המתקיימות בפארק הירקון", והם פנו לבית המשפט בבקשה שיורה לעירייה ולגני יהושע לגרום להפסקת המטרדים ולהסדרת הפעילויות. הוחלט "להגיע לכלל הסכם אשר יסדיר את הפעילות המתקיימת בפארק, כך שלדיירים תהיה האפשרות ליהנות מרכושם ללא מפריע".

      פט שופ בויז, הופעה בפארק הירקון (מגד גוזני)
      הפט שופ בויז בפארק הירקון (צילום: מגד גוזני)

      בהסדר סוכם בין הצדדים כי "כל האירועים שיתקיימו בפארק הירקון יסתיימו לפני השעה 23:00; הוסכם כי סך כל האירועים "לא יעלה על 12 לשנה, ובתנאי נוסף שבין אירוע ואירוע תהיה הפוגה בת 17 ימים"; למעט מקרים חריגים שבהם ההפוגה בין האירועים תהיה 10 ימים. עוד סוכם כי הבאלאנס (כיוון מערכת ההגברה) לאירועים יוגבל לשעות 17:00 ל-21:30, ולא יגרמו למטרד רעש בעוצמה העולה על מה שנקבע בחוק; סוכם כי מחלקת הפיקוח של העירייה תאכוף את הוראות ההסכם ונקבע מנגנון ליישוב הסכסוכים.

      "הוחלט שלמרות הסבל שלנו, אנחנו נבליג למען הציבור", אומר זילברברג. "ויתרנו והסכמנו שיתקיימו 12 מופעים בשנה, שיכולים להיות 'מצה"ל באהבה' או גאנז אנד רוזס. נחתם הסכם שבו מותר לחרוג עד 15 מופעים, אם זה ייחתם על ידי שני מנכ"לי העיריות, במקרה שנניח תצוץ הזדמנות למען הציבור, אם נניח מקהלת הצבא האדום תסכים להגיע. ומה קרה? ביזיון! לא עמדו בהסכם. כבר עברו את ה-12 הופעות בשנה".

      ג'סטין ביבר בהופעה בפארק הירקון (נמרוד סונדרס)
      ג'סטין ביבר בפארק הירקון (צילום: נמרוד סונדרס)

      "סוכם גם כי יעברו 17 יום בין אירוע לאירוע. למה? כי אם יש 17 ימים, ההפקה צריכה לפרק את הגדרות. אם זה 5 ימים - השטח הזה נגזל מהציבור והוא לא יכול ליהנות מהדשא. הפער של 17 ימים ממופע למופע נועד גם כדי שאנחנו הדיירים נוכל לנוח. השנה כבר הפרו פעמיים את ההסכם לרווח בין הופעה להופעה – חלפו 4 ימים מהופעה של פט שופ בויז למופע של רוד סטיוארט, ויחלפו 4 ימים בין ההופעה של גאנז אנד רוזס למופע של רדיוהד".

      "עוד סוכם שההופעות יסתיימו עד השעה 23:00", מוסיף זילברברג. "אבל כשלהקת אירוסמית' הופיעה בפארק הירקון, הסולן שלה כנראה התלהב מישראל או מבר רפאלי או ממה שזה לא יהיה, והם המשיכו להופיע עד 23:15. ללא הרשאה. זה פשוט ביזיון. דיווחנו לעירייה, כתבנו לגני יהושע, ביקשנו הבהרות. אבל לא התייחסו אלינו. על מה אנחנו דנים? על חזירות".

      בריטני ספירס בהופעה בישראל (מגד גוזני)
      בריטני ספירס בפארק הירקון (צילום: מגד גוזני)

      טעות נפוצה היא לחשוב שמי שגר בקרבת גבעת המופעים נהנה מהופעה בחינם מחלון ביתו. "זה ממש לא נשמע כמו הופעה ולא נשמע כמו להאזין לאלבום שאתה אוהב בסלון. אתה סופג בומים", מבהיר איתי זילבר, השכן של זילברברג לשיכון ותיקים, שגר ברחוב רוקח ברמת גן ממש צמוד לפארק. "אתה מקבל את ההדהוד מגבעת המופעים עד לבית, הרוח עושה את שלה.הכל פה רועד. אתה סוגר את כל החלונות בבית, אבל אתה עדיין מקבל בומים. וזה קורה המון - גם בזמן הבאלאנסים, וגם בזמן ההופעות".

      "מומחה בינלאומי העיד שהבעיה היא לא רק ההספקים של הסאונד. בנאדם שיושב בבית ומקבל את הבומים האלה יכול להשתגע ממש. הוא פשוט מתחרפן. אתה לא יכול לשמוע חדשות, אתה לא יכול לנהל שיחה, אתה לא יכול לקרוא, אתה לא יכול ללמוד ולא יכול לעבוד מהבית. אני גידלתי פה שני ילדים לבד, ולא יכולתי לברוח מהבית. הייתי מתחרפן. הייתי צריך להרגיע אותם. ויש פה גם אנשים מבוגרים. כשהיה פה את האירוע שהוקדש לאריק איינשטיין שלושה ימים ניגנו מהבוקר עד הערב, ביחד עם החזרות. באותו זמן צבעתי את הבית. התחרפנתי. חשבתי שאני רוצה לברוח מפה. מומחים לנוירולוגיה אומרים שרעש דופק לך את הבריאות ואת הנפש".

      רדיוהד, תום יורק (GettyImages)
      רדיוהד, מגיעים מחר (רביעי) בפארק הירקון (צילום: GettyImages)

      מדוע אינכם פונים לבית משפט בטענה שהסכם הפשרה עם עירית תל אביב ועם חברת גני יהושוע מופר?

      זילברברג: "כי הדיירים באיזור לא מוכנים להוציא שקל".

      זילבר: "ב-2009 הצלחנו לגייס 100 משפחות למאבק. אבל עכשיו השכנים שלי אומרים לי: 'תצעק בשמנו, אנחנו מאחוריך'. אבל כשאני מבקש מהם להוציא מייל, הם לא טורחים".

      שאול קציר, שגר גם הוא ברחוב רוקח ברמת גן, מוסיף: "זה הרבה כסף ללכת שוב לבית משפט. עורכי דין מבקשים סכומים גבוהים. אנחנו חושבים שהעיריות צריכות לטפל בזה גם בלי בית משפט. בית משפט כבר אמר את דברו".

      רוד סטיוארט (GettyImages)
      רוד סטיוארט (צילום: GettyImages)

      אוהבי המוזיקה, שיקראו את הכתבה הזאת, עלולים לכעוס על המאבק הזה, לטעון שאתם קטנוניים או לא רואים את הערך התרבותי הגדול של קיץ יוצא דופן כזה שבו כל כך הרבה ענקי מוזיקה בינלאומיים באים לארץ. מבחינתם, מהם הבומים המטרידים שאתם סופגים מהסאונד לעומת הבומים בלב מההתרגשות מרדיוהד?

      קציר: "אנחנו לא נגד הופעת באופן גורף, אבל אנחנו חושבים שצריך איזון. פארק הירקון זה לא המקום היחיד בארץ שבו אפשר לעשות הופעות גדולות. אפשר בהחלט להסתפק ב-12 הופעות בשנה בפארק הירקון עם אמנים טובים. זה לא עניין קטנוני. ריבוי ההופעות מכניס לחץ וכעסים לחיינו".

      השכנים הנרגנים של פארק הירקון יצחק (איצו) זילברברג ואיתי זילבר (ראובן קסטרו)
      השכנים הנרגנים זילבר וזילברגר (צילום: ראובן קסטרו)

      זילברברג: "אנחנו מודעים לזה שבריאיון הזה אנחנו לוקחים סיכון. יכול להיות שאנשים לא יאהבו את מה שאנחנו אומרים. אבל הסכם הפשרה מ-2009 חייב לקבל גיבוי. בוא נזכור ששטחי פארק הירקון הם שטח ציבורי. כל מופע זה הפקה – זה מתחיל יומיים לפני כי אתה צריך להקים את זה, לעשות באלאנס. הבית רועד כבר יום קודם. כל מופע פה זה יומיים סבל, לא יום. לילה לפני ההופעה של ג'סטין ביבר טס לנו מסוק מעל הבית אחרי חצות, במשך שלושת רבעי שעה. כתבתי לרשות שדות התעופה, מה הולך פה, מי נתן רשות?! ואם המופע נגמר ב-23:00, לפזר המון של 61 אלף איש זה גם עוד שעה. באנו ואמרנו לעיריית תל אביב, זה לא סביר. העירייה בעצם אמרה לנו, 'למה מי אתם?'. היא התעלמה מהפניות של תושבי שיכון ותיקים".

      זילבר: "זה מתחיל עוד יומיים קודם, ואז יש באלאנס של הלהקה, יש באלאנס של להקת החימום ויש עוד בדיקות. הסאונדמנים מביאים את העצמה עד הסוף, מעבר להספק שמותר. אני הצעתי שיתקינו ליד ביתנו מערכות קבועות לניטור רעש. אף פעם זה לא קרה. כתבתי עשרות מיילים ובשנים האחרונות אין תשובה. פעם עוד היו נותנים לנו להוציא קיטור, ומתייחסים אלינו. עכשיו לא".

      "אנחנו, האזרח הקטן, שומר החוק, משלם המסים, מצפה שרשויות החוק ישמרו על החוק. אבל החוק לא נשמר בעליל. אכלנו קש ומרור 7-8 שנים ניהלנו מאבק, שהסתיים בהסכם חלוט בבית משפט, ובאה עיריית תל אביב וסליחה על הביטוי, מחרבנת על התושבים ועל ההסכם. כי במדינת ישראל חוק זה המלצה בלבד".


      עיריית תל אביב הפנתה אותנו לקבל תגובה מחברת "גני יהושע".

      מ'גני יהושע' נמסר בתגובה: "פסק הדין עליו דיברו התושבים אישר הסכם פשרה עליו חתמו התושבים, הסכימו לו ועל פיו נהגו הצדדים ויושם בפועל משך כל השנים. פסק הדין קובע מכסת אירועים (12 ואישור חריג לשלושה נוספים) והפוגה של 17 ימים בין אירוע לאירוע רק ביחס לאירועים החורגים מההוראות ההסכם, שקובעות שעות שקט בפארק בין 14-17 וקיום האירועים עד לשעה 23:00. בהתאם לכך, האירוע היחידי שחרג ואשר נכנס למגבלות ההסכם הוא אירוע אירוסמית', ואכן היתה הפוגה בינו לבין האירוע הבא אחריו של למעלה מ-17 ימים, כך שהחברה עומדת בהוראות הסכם הפשרה. זאת ועוד, החברה עושה כל מאמץ כדי להקטין ואף למנוע מטרדי רעש מהתושבים, ובכלל זאת ובשל החשיבות שמייחסת החברה לנושא, היא מחייבת את מפיקי האירועים לשכור יועץ אקוסטי, שמלווה את האירוע מרגע הקמתו ועד לפירוקו המוחלט, שמכוון את מערכת ההגברה וקובע את עצמת הדציבלים, ובזמן אמת מודד בעת המופע הן בשטח האירוע והן בבתי התושבים, ואף יותר מהנדרש ממנה בפסק הדין, לרבות הטלת פיצויים מוסכמים על הפרות חוזה בענייני רעש".