בעוד חמישים שנה, האנשים מן העתיד בטח יתפלאו לגלות שבמשך תקופה מסוימת נהגנו לתקשר באימוג'י. הם בטח גם יתמהו לנוכח העובדה שבשלהי יולי 2017, יצא לאקרנים סרט המבוסס על צורת התקשורת הזו. האם היה זה שלב מפתח בהיכחדות הציוויליזציה של אותם ימים, הם ישאלו.
האמת היא, שסימני השאלה הללו עלו כבר בזמן אמת. רבים בסביבתי פיקפקו ב"אימוג'י-הסרט" לפי צאתו לאקרנים. אחדים הכריזו עליו כסמל למותה של אמנות הקולנוע, אחרים סתם הודיעו שיחרימו אותו וסירבו להצטרף לצפייה משותפת. בנאיביות רבה, ביטלתי את שאט הנפש שלהם וצעדתי לאולם הקולנוע באמונה שהקומדיה הזו תתגלה כהברקה שנונה.
למרבה הצער, חיש-קל מתברר כי הסרט אכן אינו יותר מקוריוז משונה: גימיק שאולי היה יכול להחזיק חמש דקות, אבל נמתח שלא כצורך כשעה ועשרים דקות. במשך הזמן הזה אין ולו בדיחה מצחיקה אחת, אבל יש מתקפה בלתי פוסקת של תוכן שיווקי ושל הטפות מוסר. הגיבורים כאן שוב ושוב פונים לילדינו ומפצירים בהם להיות נון-קונפורמיסטיים, ואולי אפשר היה להאמין שהאמירה הזו מגיעה מנשמתם של היוצרים, לולא היינו נתקלים בה במוצר ההוליוודי הכי תעשייתי בנמצא, שלמעשה אינו אלא פרסומת אחת גדולה. חבל שאין אימוג'י כדי לסמל צביעות.
OMG: "אימוג'י - הסרט" הוא קוריוז תמוה
28.7.2017 / 10:00