בימים אלה מסתיימת עונת האודישנים לבתי הספר הגבוהים למשחק. אלפי מועמדים מרחבי הארץ, רובם בשנות העשרים לחייהם, נרשמו למוסדות השונים בתקווה להתקבל לאחד מהם ולהיכנס למסלול לימודים כבר בשנה הקרובה. תהליך המיון ארוך ומפרך, והתשובה הסופית מגיעה לעיתים אחרי חודשים ארוכים של מתח.
מרבית הנרשמים מגישים מועמדות לארבעת בתי הספר הוותיקים למשחק: "הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין", "ניסן נתיב", "בית הספר לאומנויות הבמה - סמינר הקיבוצים" ו"בית צבי". לאורך השנים נפתחו מקומות נוספים, בהם "גודמן" - בית הספר למשחק בנגב, בית הספר למשחק של ענת ברזילי, אימפרו - בית הספר למשחק מול מצלמה, ואחרים. ההרשמה לבדה למוסדות הלימוד עולה בסביבות ה-400 שקלים ומי שרואה את עתידו במקצוע נרשם ברוב המקרים לכמה בתי ספר במקביל. המשמעות היא שצעירים רבים מוצאים את עצמם משלמים לעיתים אלפי שקלים בשנה רק עבור ההזדמנות להיבחן.
שלב האודישנים מתקיים מאחורי דלתיים סגורות: המועמד נכנס לכיתה ובה בדרך כלל יושבים הבוחנים: מורים המלמדים במקום, שהם לרוב שחקנים ובמאים פעילים בתעשייה, ולצדם לעיתים גם מנהל המוסד בעצמו. הסטודנט לעתיד נדרש להציג מונולוגים בעלי אופי שונה, אותם למד בעל פה והתכונן אליהם מראש. נבחנים רבים בוחרים לשלם למורים פרטיים למשחק כדי להגיע מוכנים לתהליך. במידה והמועמד עובר שלב, הוא נקרא לסדנאות משחק שונות בהן הוא מציג יכולות תנועה, שירה ואלתור.
בכל בית ספר תהליך הקבלה הוא מעט שונה. ככה זה קורה ב"בית צבי": בשלב הראשון ישנה סדנה שמעביר המנהל ובוחן נוסף. הנבחנים מבצעים מונולוג וקטע שירה ספרותי שמבוצע כמונולוג. בשלב השני מגיעים שיעורי המשחק, תנועה ופיתוח קול, ובסיום פרזנטציה מול המנהל האמנותי ארתור קוגן. השלב השלישי הוא ועדת קבלה מול שלושה בוחנים, שבמסגרתה מציג הנבחן שני מונולוגים שונים באופיים ושיר בעברית. השלב הרביעי, במידה והנבחן עבר, הוא ריאיון אישי.
למרות שכל בתי הספר מתגאים באחוזים גבוהים של בוגרים המשתלבים בתעשיית הבידור, בפועל לימודי המשחק הם רק צעד קטן בקריירה. הבוגר הטרי חסר הניסיון מחפש סוכן שחקנים, ובמקרה הטוב הוא הולך לאודישנים רבים בהם הוא שומע תשובה שלילית. במקביל הוא נרשם לסדנאות נוספות בהן הוא נחשף לאנשי מקצוע נוספים, משתתף בהפקות ללא שכר, ומתפרנס בדרכים נוספות ומגוונות.
מסלולי הלימוד בכל בתי הספר מתפרסים על פני חמישה ימים מלאים בשבוע, מבוקר עד ערב, במשך שלוש שנים. בזמנם הפנוי הסטודנטים נכנסים לחדרי חזרות כדי להשתתף בכמה שיותר הפקות במוסד. שכר הלימוד גבוה משמעותית ממסלולי לימוד אקדמאים רגילים ומאחר ועיקר התעשייה מתנקזת לתל אביב, מרבית הסטודנטים גרים בעיר הזו, לומדים בה, מתפרנסים בדוחק ונעזרים בהוריהם. כל בתי הספר מקיימים ערבי מלגות במטרה לסייע לסטודנט בתקופה זו.
"בית צבי" הוא בין בתי הספר הגדולים והוותיקים למשחק בארץ, שהצמיח דורות של שחקנים ואמנים: יוסף שילוח, שלום חנוך, שמואל וילוז'ני, ריטה, ליאור אשכנזי, מיכל ינאי, מיה דגן, איתי טיראן ועוד רבים רבים אחרים.
קיבלנו הצצה נדירה ובלעדית לשלב האודישנים האחרון, בו הנבחן מציג שני מונולוגים ושיר מול הבוחנים. המצלמה שלנו תיעדה את המועמדים ברגע המותח מול הבוחנים: השחקנית מיקי קם, והשחקן איתי טיראן (שניהם מורים בבית צבי) ולצדם ארתור קוגן מנהל המוסד. ליווינו את המועמדים גם ברגע המכריע בו קיבל את שיחת הטלפון שבישרה לו האם התקבלו לבית צבי. צפו ברגעי הדרמה המותחים בכתבת הווידאו למעלה.
