הדוד אריה, גיבור סדרת ספרי הילדים של ינץ לוי, הצליח במסעותיו להגיע למקומות שבהם איש לא ביקר, לפגוש דמויות שאותן איש לא פגש, ואם לא די באלה, הוא גם כבש את היעד הנכסף מכל, מדף ספרי הילדים והנוער בישראל. כשהזמן הפנוי של הדור הבא מוקדש למיוזיקלי וסנפצ'ט, זה כלל לא מובן מאליו שיהיה שם מקום גם לדוד ההרפתקן.
לוי, 42, אב לשלוש בנות, סופר ילדים מצליח, תסריטאי ומחזאי המחזיק גם בתואר אחיו של רשף לוי, היה בכלל ילד מופנם וביישן. כזה שחושב שכל הפורמט הזה של בתי הספר הוא מתיחה אחת גדולה, נער שרחוק מלהיות מלך הכיתה, אחד שבוכה המון ולחוץ כל הזמן. ספק אם הילד ההוא האמין שיבוא יום והוא ימכור את ספריו ברחבי העולם, יכתוב לטלוויזיה ולתיאטרון בארץ ויחזיק בקריירה מספקת ומרשימה. יתרה מזו, בסוף הקיץ הוא יככב בעצמו על במת התיאטרון במופע לכל המשפחה "הרפתקאות ינץ לוי". לצדו יוצאי להקת שוטי הנבואה, גלעד ויטל ורואי לוי, והשחקן עידן אלתרמן. מדובר במופע של סיפורים, שירים ומערכונים שלוי כתב, בשילוב חומרים מתוך החיים שלו והספרים שיצר. אלתרמן מגלם דמויות שונות, והכל לצלילי מוזיקה שהולחנה במיוחד למופע. הבכורה תעלה במסגרת פסטיבל סוף הקיץ, בימים האחרונים של אוגוסט בתיאטרון ירושלים.
"העבודה על המופע התחילה לפני עשר שנים", מספר לוי לוואלה! תרבות. "התחלתי לקיים מפגשי סופר, עניתי על שאלות ואנקדוטות, ועם השנים זה הפך למופע אמן וגיליתי שאני פרפורמר, הילדים צוחקים ומתרגשים היום במפגשים שלי. הבנתי שהחומרים מבקשים לעלות על במה עם שחקן ומוזיקה ושירים ולהפוך למופע".
מאיפה הרעיון לקיים מופע כזה?
"אחת ההשראות שלי למופע זה יהונתן גפן, יוצר שכותב ומופיע. ראיתי שיש הזדמנות, אמרתי שגם אני רוצה לעשות מופע עם מוזיקאים ודמויות על הבמה. זה נמצא שם בתור השראה גדולה ואני מודה לו".
מאיפה החיבור עם עידן אלתרמן, שיגלם דמויות כמו הדוד אריה האהוב?
"אני מכיר את עידן אלתרמן כבר שנים, מכל מיני צמתים, ידעתי שאני רוצה לעשות איתו משהו, לא ידעתי האם נלך לסרט או נעשה יחד מופע".
איך נוצרות ההרפתקאות של הדוד?
"הן נוצרות כשאני מספר סיפורים לילדי המשפחה, הבנות שלי ומלאי האחיינים שאפילו לא קרוב לסיום. בקרוב תעלה גם הצגה בהבימה, הרפתקה שלא מופיעה בספרים. מצאתי שם בית מדהים מבחינה אמנותית ומבחינת החיבור לעולם הילדים. המנהל האמנותי משה קפטן, מענקי התיאטרון של ימינו, מחובר לעולם הילדים, וההבנה שלו היא כבירה, מעמיקה ואיכותית. שקדתי על זה בשנים האחרונות עם שירים, מוזיקה ועלילה ארוכה יותר. מי שמכיר את הספרים ימצא בהצגה הרפתקה חדשה. בסביבות דצמבר יצא ספר חדש שהוא לא על דוד אריה, אלא על ילד עני שאין לו שום דבר ובספר מגלים איך הוא מצליח להתמודד עם המצב הזה".
מה יהיה כתוב בספר של דוד אריה המבקר בישראל?
"זה היה נשמע לא אמין, אני מנסה לשמור על אמינות, היו אומרים זה יותר מדי. בהרפתקאות של דוד אריה, הוא הופך לחצי איש וחצי אישה ומגיע לארץ השוקולד והר הקצפת הקדוש ומתנהל משפט על רקע דתי. למעשה אלה הרבה דברים על החיים שלנו שמשתקפים ומהדהדים בסיפורים, מי שיקרא את דוד אריה ויהיה מספיק פתוח ימצא את ישראל. לאורך השנים פנו אלי מכל מיני גופים, יחסי ציבור של חברות מסחריות, ודוברויות של גופים ציבוריים והציעו לי שאכתוב עליהם, אבל אמרתי שדוד אריה מבקר במקומות שרק הוא יכול להעיד מה קורה בהם. פעם אחר פעם מצאתי סיבות לא לעשות את זה. אני שומר על דוד אריה".
מה מקורות ההשראה שלך?
"גדלתי במשפחה של מספרי סיפורים, למעשה מדובר במשפחה של שקרנים. חלק מהם לקחו את זה לכיוון קרימינילי והיו נוכלים ופושעים, ואחרים למקום יצירתי. למשל 'הבורר' שכתב אחי, זה סיפורים מתוך המשפחה. אני נולדתי ליו?בל המשפחתי של לספר סיפורים. ההאזנה לסיפורים שאבא שלי השפיעו עלי, כולך נסחף לסיפור, זה משהו שאני מנסה לחזור אליו".
איזה ספרים קראת בתור ילד?
"לאה גולדברג, ע הלל, אריך קסטנר, ורבים וטובים. היום אני מעריץ את רואלד דאל שכתב את 'צ'ארלי בממלכת השוקולד', ואת סופר הילדים הישראלי שנפטר מוקדם מדי עוזי בן כנען. אבל גם היום כשאני חוזר ללאה גולדברג היא עבורי המשוררת הלאומית האמיתית. וכמובן שאני מושפע מפו הדוב ואחרים".
ומה לגבי "הארי פוטר"?
"סופר שאומר שהוא לא מושפע מ'הארי פוטר' הוא או ירד מהחלל או משקר. לפעמים אתה מושפע מרעיון, לפעמים מרוח הדברים. אחת ההשפעות הגדולות של רואלד דאל עלי, זו העובדה שהוא הולך עד הסוף עם הסיפורים שלו ולא מנסה לרפד את הילדים בצמר גפן. ההשראה מכותבים יכולה להיות בנושאים או בסגנון. אגב, הסיפור על הארי פוטר, נער שיש לו כוחות על וגואל את העולם ונלחם במבוגרים, הוא לא סיפור חדש, זה גם הסיפור של ישו. לישו היה יותר קל, הוא הפך לדת. מצד שני, הארי פוטר במקום בריא יותר".
אם היו עושים את הדוד אריה בהוליווד, את מי היית מלהק?
"הוא כבר לא איתנו אמנם, אבל את רובין וויליאמס. דוד אריה הוא מבוגר עם נפש של ילד, זה היה הכוח הקולנועי והבימתי של רובין וויליאמס".
מה צריך בשביל להיות סופר ילדים?
"שעות שינה, לישון מספיק. אני כותב ביום וכותב בלילה, כמו הורים רבים אחרים אני חושב שהאתגר הגדול בהורות הוא חוסר שינה. שום דבר לא משתווה לחוסר שעות שינה".
ומה עוד?
"אענה על דרך השלילה: לא צריך לרצות לחנך את הילדים ולא להתיילד, לא לכתוב בחריזה, אלא אם אתה אלתרמן או לאה גולדברג. לא להיות דידקטי אלא לנסות לראות את הסיפור כמו מכתב לילדים בעולם, אתה כותב את מה שאתה כותב ומנסה שהוא יגיע לילדים, אתה צריך לחשוב שזה לילדים".
מחקת סצנות כי הן לא לילדים?
"אני לא יודע. אני מוחק הרבה. אני לא חושב שיש נושא או היבט אנושי שצריך להימנע ממנו בכתיבה ילדים. יש דרכים שאולי לא ראוי, אבל דוד אריה למשל הוא חצי איש וחצי אישה, ועולם המתים ותרופה נגד כל המחלות בעולם - אני עוסק בדברים שמעסיקים אותי, אהבה, שנאה, מחלות. אני כותב את זה בצורה שמתאימה לילדים, למשל לא להפיץ אלימות או שנאה".
אבל זה דידקטי.
"דוד אריה לא אומר את זה, אני אומר את זה. אני חושב שיצירתיות היא ההפך מאלימות אבל כי אני חושב ככה. הסיפורים שלי יהיו כאלה שמשקפים את נקודת המבט הזו. אני לא אוהב אלימות אז לא אכתוב סיפור שמעודד אלימות. זה ההבדל בין מסר למשהו שבנפשך - הוא נמצא בסיפור. דוד אריה נאבק, אבל הוא עושה את זה בדרך יצירתית".
עברת ילדות לא פשוטה, היית ילד ביישן, ומופנם, אתה רואה את הקשר בין זה לבין הקריירה שלך כסופר ילדים, עשיר בדמיון?
"אני יכול להגיד שיש קשר בין הבגרות לילדות. לאה גולדברג אמרה שליוצר לילדים יש מסדרון פתוח לילדות. כמבוגרים אנחנו רוצים להאמין שאנחנו בוגרים ורציונליים אבל אנחנו חיים בטלטלות של ילדים ורק התכנים משתנים. גם במקום עבודה אנחנו רוצים להיות מקובלים, וכשאנחנו יוצרים אנחנו מפחדים מכישלון, כולנו רוצים למצוא אוצר, אם זה חתן או כלה או לסגור את האוברדראפט. אנחנו דומים לילדים ואולי רק מלאי חשיבות עצמית. אני מודע לכך שאני עדיין באותה קלחת כמו ילדים ואני כותב לא ממקום של לחנך, אני לא חושב מה יעניין ילדים, אלא מה יעניין אותי, ואני כותב בצורה שתדבר לילדים.
האם הביישנות והמופנמות ועולם הדימיון שמילא את חיי קשור? אני חושב שכן. אבל זו שאלה לפסיכולוג. לא קמתי בגיל 32 ואמרתי שאכתוב סיפורים. זה נמצא שם מאז הילדות. במופע רואים אותי על במה וצוחק ומצחיק ועושה חיקויים ושר, אבל אני מספר שפחדתי מבית ספר, שזה נראה היה לי כמו סרט של מצלמה נסתרת, רציתי להגיד 'מספיק עם זה'. הייתי לחוץ ובכיתי המון, לא מלך הכיתה, ממש לא. חלק מהעניין לפגוש את הילדים במופע ולספר להם איך אדם כזה מרגיש ככה, ומנסה לפלס את דרכו ועומד על במה ושר ומספר סיפורים. המופע הוא לא לשם בידור אלא הוא מעצים ונוגע ברגשות אמיתיים, כל הילדים מפחדים, ויש להם קשיים בבית הספר. הילדים צוחקים לא כי אנחנו מספרים דאחקות אלא כי אנחנו מדברים על חוויות אמיתיות. בדבר הזה יש משהו מעצים ומשחרר".
"פסטיבל סוף הקיץ" המתקיים כבר 11 שנים, ימשך כשלושה ימים ויציג אומנות רב תחומית, מעולמות התיאטרון המוזיקה והמסך בהשתתפות אמנים ישראלים. בכל יום יתקיימו שני המופעים, אחר הצהריים לילדים ולמשפחות ובשעות הערב, לקהל הרחב. הפסטיבל מתקיים תחת כיפת השמים, ברחבת תיאטרון ירושלים.
איפה? תיאטרון ירושלים
מתי? 28-31 באוגוסט