תביאו מניפה: איך להגיע לשורות הראשונות בהופעות חיות

(בסרטון: רדיוהד בהופעה בישראל ביולי 2017)


הופעה חיה היא תמיד חוויה שונה עבור כל הנוכחים בה. דין מי שעומד מאחור אינו דין מי בחזית, מי שעומד בצד ימין חווה דברים שונים בתכלית ממי שנמצא שמאל. זה נכון גם למה שרואים על הבמה (ולנתח שרואים ממנה) וגם לסאונד. לפעמים בשביל לקבל את הצליל המיטבי צריך לעמוד בסוויט ספוט, עמדת איש הסאונד איפשהו במרכז. מה שבטוח, קשה להתווכח עם החוויה מהשורה הראשונה בהופעה חיה. גם בתנאים לא אופטימליים, העמדות הקדמיות נוטות לספק את החוויות המדהימות באמת, מרעידות אמות הספים, משנות החיים.

כדי לעשות את זה נדרשים כוח סבל, תושיה, סבלנות ולפעמים קצת נבזיות. כמובן, המקרה של ההופעות בישראל עוד פחות פשוט - בשביל להגיע לשורות הראשונות צריך בראש ובראשונה לשלם המון כסף כדי להיכנס למתחם הגולדן רינג. יש יוצאים מן הכלל כמו רדיוהד, שהקפידו לא לאפשר מתחם בתשלום כדי שלכל אחד בקהל תהיה אפשרות לחתור קדימה, ובפסטיבלים ברחבי אירופה יש אמנם מתחמים סגורים סמוך לבמה, אבל כולם יכולים להיכנס אליהם אם רק יגיעו בזמן.

המדריך הזה, אם כן, רלוונטי יותר להופעות פתוחות בלי דירוגי מחירים, אבל יש להניח שאפשר להיעזר בו גם לכאלה.

כן, זה הדבר המובן מאליו, אבל קשה להדגיש עד כמה הוא חשוב. במקרים של להקות גדולות אתם יכולים לבנות על זה שהמעריצים השרופים יהיו שם שעות רבות לפני פתיחת השערים וירוצו פנימה ברגע שיתאפשר להם. האידיאל אם כן הוא להיות הראשונים בשער, אבל גם אם אתם לא פסיכים (בקטע טוב), כדאי שתגיעו לפחות שעה לפני פתיחת השערים.

דאגו שיהיה אתכם תיק עם מה שצריך כדי להתקיים, אבל במהלך שעות הציפייה רצוי לאכול ולשתות בדיוק במינימום ההכרחי כדי לקיים את עצמכם. זה נכון בעיקר לשתייה. כמובן, כל אחד יעשה זאת לפי ההיכרות עם גופו, ואין לראות בדברים האלה המלצה לעשות משהו שעלול להזיק לכם, אולם מוטב להסתפק בלגימות פה ושם מדי פעם, בהתאם למזג האוויר.

השילו את האנטיפתיות ואת המיזנטרופיות והתחילו להכיר את הזרים שסביבכם. טוב לחלוק את הסבל עם אחרים, אומרים שזה טוב לנפש, ומעבר לכך זה יעזור לכם - לפעמים ממש יציל אתכם - במידה ותצטרכו לצאת לשירותים או מסיבה אחרת כלשהי ואז לחזור למקומכם.

אף על פי כן, עדיף להימנע במידת האפשר מיציאה וחזרה, בטח אם אתם לוקחים את הזמן שלכם עד שאתם חוזרים. תמיד יהיו כאלה שיעקמו את האף על כך שאתם עוקפים אותם, ופעמים רבות גם יחסמו אתכם פיזית במפגיע (לכן כאמור חשובה ההתרועעות וההיכרות עם הסובבים). מבחינת תזמון - אם אין ברירה וחייבים לשחרר, נטשו את עמדתכם שתי הופעות לפני זו שאתם מחכים לה, או מעט לפני הופעת החימום, וכמובן הבהירו שאתם מתכוונים לחזור.

אם למשל באתם כדי לראות את ארקייד פייר ואחריהם מופיעים קינגז אוף ליאון שפחות מעניינים אתכם, דאגו שהחבר'ה מסביב ידעו את זה. רבים עומדים שעות רק בשביל הלהקה הספציפית שלהם, ולא יהיה איכפת להם לפנות לכם את מקומם לזמן מה בשביל הופעה שפחות מעניינת אותם.

פעמים רבות תצטרכו לצלוח אמנים שלא מעניינים אתכם בדרך אל המנה העיקרית, בין אם מדובר ביום של הופעות בפסטיבל ובין אם מדובר בשורת חימומים שאין לכם איתם דבר. נסו בכל זאת לתת הזדמנות למה שקורה על הבמה, לא רק כי אולי תגלו פנינה חדשה, אלא כי זה עשוי להעביר לכם את הזמן.

אבל אם בכל זאת איתרע מזלכם ונתקלתם בלהקה מזעזעת במהלך יום של פסטיבל (נניח להקת הפאנק-פולק-אירי המגוחכת Dropkick Murphys, סתם דוגמה שעולה על הדעת), אטמי אוזניים אמנם לא יחסמו כל הגה, אבל לפחות יעמעמו ככל הניתן. בכלל, באזורים מסוימים בקהל יש רעש מופרז שעלול לפגוע בשמיעה, כך שאטמים בהישג יד הם רעיון טוב בכל מקרה.

אתם כל כך תאהבו את עצמכם כי הבאתם מניפה.

ככל שמתקרב מועד ההדליין כך נעשה יותר צפוף וקשה יותר להתיישב. אם בכל זאת עלה בידכם לעשות זאת, תמצאו את עצמכם מעקמים את הרגליים באופנים שהם כנגד דרך הטבע, ובמקביל לא מאפשרים תנועה לאומללים שנותרו לעמוד. אף על פי כן, יום שלם של עמידה גובה מחיר פיזי לא פשוט, ועל כן נצלו את האפשרות לשבת כל זמן שהיא קיימת. טיפ למתקדמים: כרית ישיבה. זה במיוחד יעיל בהופעה בוצית.

כן, זה די מסביר את עצמו.

אם הזדמן לכם להיות נוכחים בהופעת רוק פרועה, הטחות הפוגו הפראיות שבוודאי יהיו שם מהוות הזדמנות פז להתקדם. אנשים עפים אנה ואנה ברחבי הקהל, וזו שעת הכושר שלכם לנצל תנופה כזו כדי להשתדרג כמה שורות קדימה. הייתה לי הזכות לראות מישהו עושה את זה באחת מההופעות שנכחתי בהן, ולמרות שהוא עקף אותי בעשותו כן, זה היה כל כך מעורר התפעלות ומדהים כמו שירה, עד שכל שנותר הוא להתפעל בשקט.

כלומר, מננו את הצילומים שלכם. וידאו של שיר פה ושם או מספר צילומים לאורך ההופעה זה מאסט, אבל בחייאת, אם כבר עברתם את כל זה ואתם בחזית, תנו לדבר הזה לשטוף אתכם בלי סלולרי שיפריע לכם (ולאחרים) בדרך. זה אולי לא יישמר פיזית/דיגיטלית, אבל בכם יהיה חקוק לנצח.